הפועלים: להיות ראשון זה מחייב

השנה, לראשונה מאז שנות ה-80, יגיע בנק לאומי לגודלו של בנק הפועלים. אך האיזון בפרמטרים המאזניים העיקריים אינו נובע מהאצה בצמיחת בנק לאומי, אלא מהחלטתו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לכפות על בנק הפועלים, באיחור של 13 שנה, למכור את השליטה בבנק אוצר החייל.

אין פירושו של דבר שלאומי סגר את הפער מול הפועלים, ובכלל, התשובה לשאלה מי יותר גדול, למרות היוקרה שהיא טומנת בחובה, אינה חשובה לכשעצמה. בבנקאות חשובים פרמטרים אחרים כמו רווחיות, יעילות, איכות תיק האשראי. ננסה כעת להשוות בין שני הבנקים הגדולים, לעמוד על ההבדלים ביניהם ולבדוק את תוצאותיהם בשמונה פרמטרים.

1 רווח - בנק הפועלים מוביל

הרווח הנקי של בנק הפועלים בשנת 2005 גבוה ב-36% מזה שרשם לאומי. רוב ההפרש נובע מרווח מפעילות לא רגילה, ובעיקר ממכירת סיגניצ'ר. בשנת 2006 יתהפך הגלגל, ובזכות רווחי מכירות בכר, לאומי ירוויח יותר. ממכירות הקופות, הקרנות ואחזקותיו הריאליות במגדל ובאפריקה ישראל, ירשום לאומי רווח של 2.7 מיליארד שקל, בעוד שבנק הפועלים צפוי להרוויח 1.5-2 מיליארד שקל.

רווח לא רגיל כשמו כן הוא, ולכן יש להתבונן ברווח מפעולות רגילות. בחמש השנים האחרונות עמד הרווח המצטבר של בנק הפועלים מפעולות רגילות על 6.9 מיליארד שקל, בהשוואה ל-6.45 מיליארד שקל בבנק לאומי. התשואה הממוצעת על ההון של הפועלים באותה תקופה היתה 10.86%, ואילו בלאומי עמדה על 9.38%. גם בנטרול מדיניות הדיבידנד האגרסיבית, בנק הפועלים רווחי יותר.

בארבע השנים הקודמות היה פער קטן בין הבנקים, ובשנת 2004 אף הרוויח לאומי 1.9 מיליארד, בהשוואה לרווח של 1.83 מיליארד בבנק הפועלים. אך בשנת 2005 גדל הפער. גם לאחר נטרול סיגניצ'ר מתברר כי פועלים הרוויח 2.3 מיליארד שקל, 12.5% יותר מרווחי לאומי.

2 גודל - בשנת 2006 יירשם איזון

מאזן לאומי עמד בתום 2005 על 273 מיליארד שקל. בנטרול אוצר החייל, עמד מאזן הפועלים על 263 מיליארד שקל. בסעיף פיקדונות הציבור עובר בנק לאומי את הפועלים ברוב התקופה. בשלהי 2005 עמדו פיקדונות לאומי על 222 מיליארד שקל ובבנק הפועלים על 214 מיליארד. מכירת אוצר החייל תגדיל את הפער.

בסעיף האשראי לציבור צמצם לאומי בהתמדה את הפער. בשלהי 2005 עמד סך האשראי בלאומי על 177 מיליארד שקל, בהשוואה ל-185 מיליארד שקל. מכירת בנק אוצר החייל תקטין את הפער לפחות ממיליארד שקל. בסעיף הרווח המימוני ולמרות תיק אשראי כמעט באותו גודל, הרווח של הפועלים גבוה יותר ב-15% ועומד על 7.6 מיליארד שקל, בהשוואה ל-6.6 מיליארד שקל בלאומי. חלק מההפרש נובע מפעילות טובה מאוד של הפועלים במגזר הניהול הפיננסי.

3 תיק האשראי - יתרון קל לבנק הפועלים

תיק האשראי דומה מאוד בשני הבנקים, אך מדיניות האשראי של לאומי נתפסת במערכת הבנקאית כאגרסיבית יותר, דבר המתבטא בחיתוך מרווחי אשראי ועשוי להיות בעייתי בעתיד. ואולם חברת הדירוג מעלות מעריכה כי "היקף גבוה יותר של חובות שאינם נושאים הכנסה בבנק הפועלים, הנובע מחבויות בעייתיות בתחום הנדל"ן, ייתכן שיוביל להיקף הפרשות גבוה יותר של הפועלים בעתיד".

שיעור החובות הבעייתיים של הפועלים גבוה יותר, ועומד על 10.23% בהשוואה ל-9.76% בלאומי. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים בממוצע 3 השנים האחרונות כמעט זהה: 0.96% בבנק הפועלים, 0.93% בלאומי. משקל הלווים הגדולים (אשראי מעל 40 מיליון שקל) עומד בלאומי על 42%, בהשוואה ל-46.4% בבנק הפועלים.

בשנת 2005 קפץ הפועלים מדרגה, בעוד לאומי דרך במקום. ההפרשה השוטפת בבנק הפועלים חזרה לשיעור רב-שנתי ועמדה על 0.71% בהשוואה ל-0.8% בלאומי, שניזוק מקלאבמרקט. לאומי גדל מאוד בהחזרת חובות שהופרשו (רקוברי), אך בעוד שההפרשה השוטפת בבנק הפועלים קטנה ב-19% והגיעה ל-2.1 מיליארד שקל, גדלה ההפרשה בלאומי ב-9.3% ועמדה על 2.2 מיליארד שקל.

4 יעילות - בנק הפועלים בראש

שיעור הכיסוי (הוצאות תפעוליות חלקי הכנסות תפעוליות) של הפועלים הוא 65.7% בהשוואה ל-61.2% בלאומי. גם בפרמטר הוצאות תפעוליות ביחס להכנסות מוביל הפועלים עם 57.3% בהשוואה ל-58.7% בלאומי. בבנק הפועלים יותר עובדים, המקבלים שכר גבוה יותר, אבל ההכנסה הממוצעת מעובד לבנק הפועלים היא 967 אלף שקל ובלאומי 918 אלף שקל. בשנת 2004 היה המצב דומה, ההכנסה מעובד לבנק הפועלים היתה 911 אלף שקל ובלאומי 898 אלף שקל.

היעילות בבנק הפועלים נובעת מצד ההכנסות ולא מצד ההוצאות. לבנק יכולת לייצר הכנסות גבוהות על תשתית קיימת. חלק מהפער נובע מיתרון הפועלים בתחומים עתירי הכנסות ומעוטי עובדים, כמו קופות גמל וכרטיסי אשראי. יתרון זה עתיד להצטמצם.

לבנק הפועלים יתרון גם ביחסי העבודה. ניהול המשאב האנושי של הפועלים טוב יותר והבנק נהנה מיחסי העבודה הטובים ביותר במערכת הבנקאית; יו"ר הוועד הוא עובד מן המניין ולא עסקן מקצועי. בלאומי אמנם לא היו שביתות - למעט בשבוע שלפני המכרז - כבר שנים רבות, אך בתמורה ההנהלה נותנת לוועד העובדים כמעט כל מה שהוא רוצה, כולל מנגנון "הטייס האוטומטי", שאינו מאפשר רציונליזציה של שכר. גם בבנק הפועלים המחיר לשקט התעשייתי אינו נמוך: עלות השכר היא הגבוהה ביותר במערכת ובבנק מועסקים 1,400 עובדים יותר מאשר בבנק לאומי.

5 אחזקות ריאליות - יתרון מסורתי ללאומי

היתרון של לאומי נובע מתפיסת עולם. לאומי רוצה לייצב את ההכנסות ולפזר סיכונים, הפועלים מנגד טוען כי כבנק עליו להתמקד בליבת הפעילות, קרי בנקאות. התוצאה ניכרת בדו"חות: האחזקות הריאליות של לאומי כמו מגדל, החברה לישראל, אפריקה ישראל, ביטוח ישיר, פוקס ופז תורמות לו כ-15%-20% מהרווח. בבנק הפועלים, שמחזיק בכלל ביטוח, תרומת האחזקות הריאליות לרווח נמוכה מ-5%.

ב-2006 תשתנה התמונה. הרגולציה חייבה את לאומי למכור את מרבית אחזקותיו הריאליות ולהיוותר רק עם שתי אחזקות גדולות: פז והחברה לישראל; רכישת 5% מסלקום אינה מחפה על כך. באקלים הנוכחי יתקשה לאומי למצוא הזדמנויות רכישה לחברות ריאליות במחיר סביר, ולכן בשנת 2007 צפוי לאומי לאבד כ-10% מהרווח השנתי שתרמו עד כה האחזקות הריאליות.

6 שוק ההון וכרטיסי האשראי - הפועלים

באופן מסורתי הפועלים רשם רווח גבוה יותר מבנק לאומי בתחום שוק ההון. הסיבה - נתח השוק של הפועלים בקופות הגמל וקרנות הנאמנות היה גבוה משמעותית באופן היסטורי מהמתחרה. ב-2005 עמדו הכנסות הפועלים בתחום שוק ההון על 1.65 מיליארד שקל, 11% מעל הכנסות בנק לאומי. סיבה נוספת: חדר העסקאות של הפועלים טוב מזה של לאומי. מכירת הקופות והקרנות תצמצם חלק מהפער. אמנם סביר כי עמלת ההפצה שיגבה הפועלים תהיה מנתח שוק גדול יותר, אך בכל זאת מדובר בשליש מההכנסות הקודמות.

בתחום כרטיסי האשראי לא התאושש לאומי מהפסדו במכרז ויזה כאל. התחליף, לאומי קארד, נמצאת בתחרות חריפה בשוק הויזה ומחזיקה בנתח שוק של כ-28%. ישראכרט, שבבעלות בנק הפועלים, נהנה ממעמד מונופוליסטי בתחומו ושולט על כמחצית השוק. גם כאן המגמות פועלות לצמצום הפער: לאומי קארד צומחת במהירות והרגולטורים מתחילים להגביל את ישראכרט ולפתוח את הענף לתחרות מלאה, שממנה תינזק בעיקר ישראכרט.

7 חו"ל - איזון בין הבנקים

הפועלים ולאומי הגדירו לעצמם יעד דומה, הפועלים בפומבי ולאומי בתוך הבית: להגיע תוך שנים ספורות למצב שבו שליש מהכנסות יגיעו מחוץ לארץ. כרגע הרווח מפעילות חו"ל עומד על 14% בלאומי ו-9% בהפועלים, שמושפע עדיין ממכירת סיגניצ'ר. אבל פועלים במוצהר רוצה למצב את עצמו כבנק גלובלי, מדבר בקול חזק וברור ופועל בהתאם: בשנה האחרונה נרכשו בנק בשוויץ ובנק בטורקיה. הבנק מגשש בארצות נוספות, ומשחרר הצהרות על רכישת בנק מערבי תמורת 500 מיליון דולר.

בלאומי הטונים מינוריים יותר, אבל המנגינה אותה המנגינה: צמיחה בחו"ל כי בארץ כבר אין מקום לגדול. ללא הצהרות, לאומי כבר רכש השנה בנק ברומניה. אבל לפעילות חו"ל של לאומי מסורת ארוכה של כוויות: פרשיות בצרפת וכמובן המעילה בשוויץ. גם כעת כמעט חמש שנים אחר כך הבנק ממשיך להפריש, ועד כה עומד הנזק על 840 מיליון שקל.

8 שווי שוק - יתרון מכריע לבנק הפועלים

בסופו של דבר זהו הפרמטר הקובע. הפועלים נסחר בשווי שוק הגבוה ב-10% בממוצע מלאומי; מכפיל ההון הנוכחי של הפועלים הוא 1.79 ושל לאומי 1.66. מדוע זה קורה? כי הפועלים נמצא בבעלות פרטית, רואה לנגד עיניו את הרווח והתשואה לבעלי המניות ופועל להשיגם באגרסיביות. לעתים אפילו תוך הקרבת רווחיות בטווח הארוך כדי להגדילה בטווח הקצר.

ההתמקדות ברווח מחדדת את הפועלים, הבנק הגדיר מדיניות דיבידנד ברורה ונותן ערך למשקיעים. יש לבנק הפועלים אסטרטגיה ברורה ושקופה, קשרי משקיעים מצוינים, והדיאלוג הטוב עם שוק ההון מתבטא גם במחיר המניה.

בלאומי אין בעל בית וזה מורגש, התנהגות המניה פחות קריטית למנהליו, ועד עתה כלל לא היתה מדיניות דיבידנד. הבנק פחות חד, פחות אגרסיבי, מגדיר את עצמו כ"שואף להשיג רווחיות לאורך זמן", אך בפועל שואף לשמר גודל ועוצמה. בשנה הבאה, כנראה, יגיע בעל בית פרטי, ואז נראה אם משהו ישתנה והאם הדור הבא של הנהלת לאומי יצליח לסגור את הפער מול בנק הפועלים. "