פיצול והפרטת בז"ן עלולים לגרום להעלאת מחיר גז הבישול בכ-30%

כיום משלמות חברות הגז 500 דולר לטונה בעוד מחיר הייבוא הוא 650 דולר לטונה. בישראל צורכים 470 אלף טונות גפ"מ בשנה, המשמש כגז בישול לצרכנים פרטיים, וכמקור אנרגיה לתעשייה ולגופים מוסדיים.

הערכות הן, כי כתוצאה מפיצול והפרטת בז"ן יגדל המחסור בגפ"מ. התסריט הוא שאחת מחברות הדלק תשלוט בבז"ן אשדוד, ותייצר את הגפ"מ בעיקר לצריכה עצמית. הערכות הן, כי החברה הזוכה, אם תחליט למכור את הגפ"מ לחברות אחרות, תדרוש לפחות מחיר דומה למחיר הייבוא.

כבר כיום בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד לא מצליחים לספק את הביקוש המקומי ויש מחסור שנתי של 100 אלף טונות בגפ"מ.

צו זה טרם נחתם על-ידי שר האוצר ושר התשתיות והוא צפוי להיכנס לתוקף רק שנה לאחר מכירת בית הזיקוק באשדוד.

בטיוטת הצו נקבע, כי אם יתברר שלאחר הפרטת בז"ן מחיר הגפ"מ עלה מעל מחיר הייבוא, ייפקחו על המחירים בבז"ן אשדוד. טיוטת הצו קובעת עוד, כי גם במקרה של העלאת מחיר, הפיקוח הרגולטיבי לא יאפשר מכירה של גפ"מ במחיר העולה על מחיר הייבוא.

גורמים במשק האנרגיה אמרו, כי "עליית מחירי הגפ"מ בעקבות הפרטת בתי הזיקוק תגרום לפגיעה קשה בשכבות החלשות ובתעשייה. עליית מחירים זו היא בגדר סנונית ראשונה של עליות מחירים נוספות ומחסור חמור בגפ"מ".

עודד טירה, מבעלי פניציה, ולשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, אמר, כי זו תהיה שערוריה. לדבריו, אם הפרטה מביאה לעלייה חדה במחיר הגפ"מ היא לא שווה כלום. אין תחרות, וחבל על הזמן.

"לא ייתכן שמחיר של תשומות תעשייה יתייקר באופן חד בשל הליך הפרטה, במיוחד לאור העובדה שמוצרי האנרגיה הרקיעו שחקים בשנים האחרונות. המדינה חייבת להבטיח אספקת גפ"מ במחיר זול. הממשלה התחייבה בפני תעשיינים להמשיך ולספק את תשומות הייצור ועליה לעמוד בכך", אמר.

האוצר מסר, כי "הצו עדיין לא נחתם. ההערכה היא שבעקבות ההפרטה והפיצול תגדל התחרות ובסופו של דבר אנו לא צופים עליית מחירים בתחום".