ראש ההוצאה לפועל סוגר על החייבים: נושים יוכלו לקבל פרטים מרשמי מקרקעין

הבנקים רושמים לזכותם ניצחון נוסף במאבק הסיזיפי מול נוטלי המשכנתאות וההלוואות, שאינם עומדים בפירעונן. ראש ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום בת"א, הרשם עודד מאור, קבע שעל רשם המקרקעין למסור לבעלי החוב מידע על נכסי מקרקעין של החייב והערות אזהרה הרשומות לזכותו, לפי מספר תעודת הזהות שלו בלבד, ובעזרתו יוכלו הנושים להטיל עיקולים על נכסים אלה.

בכך, הושלמה האפשרות לנקיטת הליכים בלשכת ההוצל"פ, לפי מספר תעודת זהות בלבד, נגד כל הנכסים האפשריים של החייבים: עיקול רכבים של חייבים הרשומים במשרד הרישוי (ר' מסגרת), עיקול זכויות במקרקעין של חייבים, הרשומות במינהל מקרקעי ישראל, ומעתה גם ניתן לקבל פרטים על זכויות במקרקעין של חייבים בטאבו, ולעקלן. מכאן, פתוחה הדרך לאיתור ועיקול של נכסי חייבים בכל מרשם, לרבות במרשם לציוד הנדסי כבד, מרשם כלי השייט וכו'.

לחקור בנכסי החייבים

ההחלטה, אגב, אינה נוגעת רק לבנקים, אלא לכל מי שזכה בפסק דין כספי ומעוניין להוציאו לפועל. במספר לא קטן של תיקים, החייב חותם על כתב ויתור על סודיות, המאפשר לראש ההוצל"פ לפ נות לגופים שונים, ביניהם לשכת רישום המקרקעין, ולחייבם למסור מידע על נכסי החייב. עם זאת, בתיקים לא מעטים, אין כתב ויתור חתום, אם בגלל שהחייב לא ביקש צו תשלומים ואם בגלל שביקש, אך לא חתם על כתב הוויתור. כך היה גם בתיק שבו בנק עצמאות למשכנתאות קיבל פסק דין נגד זוג שלא עמד בתשלומים ולא התייצב לחקירת יכולת.

במסגרת הליכי הגביה, ביקש הבנק-הזוכה להטיל עיקול ברישום על מקרקעי החייבים הרשומים בטאבו, על-בסיס מספר הזיהוי שלהם בלבד. באמצעות עוה"ד שעיה קטן, דרור שלו ואבי סטוקהולם-כהן, ממשרד קטן-שלו-סטוקהולם, ביקש הבנק כסעד חלופי לחייב את לשכות הטאבו למסור נתונים על נכסי חייבים, לפי מספרי הזיהוי.

הבקשה הועברה לתגובת המדינה, שהודיעה שהיא מתנגדת להטלת עיקול לפי מספר זיהוי, משום שלדבריה הדבר מנוגד לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות ההוצל"פ, המחייבות לצרף נסח רישום, בציון הגוש והחלקה של המקרקעין הספציפיים אותם מבקשים לעקל. במהלך הדיון, אגב, הודיעה עו"ד מירה דה-קלו מפרקליטות מחוז ת"א, כי משרד המשפטים שוקל לשנות את חוק ההוצל"פ, כך שניתן יהיה לקבל מידע מרשות, בנסיבות מסויימות, מבלי שחייב יחתום על כתב ויתור על סודיות.

הרשם מאור קיבל את עמדת המדינה, וקבע כי "לא ניתן לאשר להטיל עיקול ברישום אצל רשם המקרקעין על סמך מספר זיהוי". עם זאת, "בקשת הזוכה לעיקול נכסי החייב אצל רשם המקרקעין, על-פי תעודת זיהוי, נועדה לחקור בנכסי החייבים ולברר האם רשומים על שמם נכסים מהם ניתן להיפרע ולגבות את החוב הפסוק. לכך אני סבור שיש להיעתר".

סעיף 67 לחוק ההוצל"פ, נימק הרשם, מסמיך את ראש ההוצל"פ, בין היתר, לזמן לחקירה עדים כדי להעיד ולהגיש מסמכים, במסגרת חקירת היכולת של החייב. לכן, הוא מוסמך לזמן למשל את רשם המקרקעין, אולם ניתן להימנע מזימונו לעדות, אם ימסור עדות באשר לנכסי החייבים באמצעות "תעודה ציבורית". לאותה תוצאה, ציין מאור, ניתן להגיע גם דרך סעיפים 7א ו-7ג לחוק: אם ראש ההוצל"פ מוסמך לזמן ולאסור חייב שלא מסר פרטים על יכולתו, או שביזה את ההוצל"פ משום שלא מסר כתב ויתור על סודיות, "על אחת כמה וכמה שניתן להורות לרשם המקרקעין למסור פרטים אודות נכסי החייב".

החייב אינו תמיד עני מרוד

מאור היה מודע לקריאות השונות, בעיקר באקדמיה, להתאים את חוק ההוצל"פ לעידן חוקי היסוד. "לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", פסק, "יש לשקול שיקולים חוקתיים במסגרת הדיון והליכי הגביה". עם זאת, הוא בחר בדרך לא פופוליסטית, ושכח שלכל מטבע יש שני צדדים. "יש לבחון את הפגיעה בזכויות החייב לפרטיות, לקניין ולכבוד, אל מול הפגיעה בזכותו של זוכה ובכבודו עקב אי-ביצוע פסק הדין שניתן לטובתו".

הוא הוסיף, ש"אין לראות את זכותו של הזוכה לגביה מהירה ויעילה של החוב הפסוק, כזכות העומדת לבדה אל מול זכויות החייב. גביה יעילה, יש בה כדי לשמור על אינטרס הציבור כולו ועל שלטון החוק. יש להישמר בל יתערער הבסיס המחייב פירעון חובות וביצוע פסקי דין. ללא מערכת הוצל"פ מהירה, יעילה ואפקטיבית, שלטון החוק ובתי המשפט הם הנפגעים העיקריים".

הוא ציטט דברים שכתב הנשיא בדימוס, מאיר שמגר, לפני כעשור. "מדוע כבודו של הנושה קשה היום והרעב ,המנסה ללא הצלחה לגבות חוב פסוק, חשוב פחות למערכות החקיקה והמשפט מכבודו של החייב? האם נשמר כבוד האדם במקום בו איש אינו יכול לגבות את מה שמגיע לו כדין, כגון שכר שהולן או פרוטות שזכה בהן, מאחר שבית המשפט ראה לדאוג רק לכבודו של החייב? על מה הוסקה המסקנה המשפטית, כי הנושה הוא תמיד מוסד בנקאי והחייב תמיד עני מרוד?".

המשמעות המעשית של ההחלטה היא, שאדם שזכה בפסק דין יוכל מעתה לשלוח דרישה לאחת מלשכות הטאבו, לקבל פרטים על זכויות בקרקע של החייב לפי מספר הזהות שלו. כל לשכות הטאבו יהיו מחוייבות לתת תשובה מפורטת, אף אם החייב לא חתם על כתב ויתור על סודיות. ל"גלובס" נודע, כי הנהלת בתי המשפט נערכת ליישום ההחלטה, ובקרוב תוציא נוהל עבודה מסודר ללשכות ההוצל"פ, בדבר אופן הגשת הבקשה לאיתור מקרקעין לפי מספר זיהוי. מהנהלת בתי המשפט נמסר: "אנו לומדים את משמעויות החלטת הרשם. טרם התקבלו החלטות אופרטיביות בהקשר לפסק הדין ולתהליכי העבודה בלשכות ההוצל"פ".

השלכה על מאות תיקי הוצל"פ

ההחלטה התקדימית הנוכחית של ראש ההוצל"פ, עודד מאור, היא המשך ישיר להחלטה קודמת שנתן, באוגוסט שעבר, ובה קבע שהוא מוסמך להטיל עיקול על כלל נכסיו של חייב, לפי מספר הזיהוי שלו בלבד (ובלי לציין את מספר רישוי הרכב), ועל משרד הרישוי לרשום הערה בדבר העיקול.

ללשכתו של מאור הגיעו מאות בקשות בתיקים שונים, להורות למשרד הרישוי לרשום את העיקול. זאת, לאחר שמשרד הרישוי הפסיק לרשום את העיקולים, בטענה שהוא אינו מוסמך לרשום עיקול גורף על נכסי חייב, וכי הוא מוגבל לרשום עיקול על נכסים ספציפיים, בהתאם לפירוט שיקבל מההוצל"פ. במשרד הרישוי טענו עוד, כי חיובו לעשות כן יביא לחזרה לעבוד בשיטת הרישום הידני, הגורמת עומס כבד למשרד הרישוי ועלולה לגרום לטעויות ברישום העיקולים.

הדיון במאות הבקשות אוחד, והרשם מאור קבע, שהחוק והתקנות מלמדים בבירור, ש"לראש ההוצל"פ סמכות להורות על עיקול כלל מטלטלי החייב, לרבות מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום, ובענייננו - רכבים הרשומים על שם חייב במשרד הרישוי".

מאור דחה את טענות כמה מהזוכים, לפיה הדבר דומה לרישום צווי עיקול על נכסי החייב בבנקים או בחברות ביטוח, לפי מספר הזיהוי. "הבנקים וחברות הביטוח", קבע, "מחזיקים בפועל בנכסיהם של החייבים, בעוד משרד הרישוי רק מנהל את מרשם כלי הרכב, ואינו מחזיק בכל נכס של החייבים; המרשם במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי, ואינו מקנה זכויות. המרשם מסדיר את נושא רישוי כלי הרכב בלבד".

הוא הוסיף, ש"יש לצקת תוכן של ממש במונח 'בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו', ולהורות על עיקול נכסיו של החייב על-פי מספר זיהוי בלבד. האמור נובע הן מפרשנות תכליתית פשוטה של כוונת המחוקק, הן מהמדיניות השיפוטית הראויה והן מהשכל הישר". לדבריו, ייתכנו אף מקרים בהם חייבים משלמים את צו החיוב בתשלומים כסדרו, שאז לא ניתן לראותם כחייבים משתמטים, אולם גם במקרים אלה ניתן להורות על מתן הצו, נוכח הצורך באיזון בין זכויות החייב.

אם בחוק נקבע שניתן לאסור חייב המשתמט מתשלום חובותיו, הסביר הרשם, "קל וחומר שניתן לעקל את נכסיו, גם אם לא חתם על כתב ויתור סודיות". המסקנה מתחזקת מהעובדה, שהחוק מקנה לראש ההוצל"פ "סמכות להורות שהליך פלוני לא יינקט, אם ראה שניתן לבצע את פסק הדין בהליך פחות חמור". מאור ציין, שהוא מודע לנטל של הטיפול בצווי העיקול ולכך שמשרד הרישוי יידרש להקדיש משאבים לטיפול בצווי עיקול. אולם, "אין בקושי טכני זה כדי לפגוע בזכויות מהותיות של הזוכים, או כדי לסכל ביצוע צווי ראש ההוצל"פ".