העליון דחה את בקשת משרד קסלמן לעיכוב התביעה נגדו בפרשת הבנק למסחר

התביעה נגד קסלמן מייחסת לו אחריות לנזקי המעילה שביצעה אתי אלון בבנק למסחר, זאת בשל התרשלותו בפיקוח על פעילות הבנק

שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, דחה אתמול (ג') בקשה של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן להתיר להם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, שלא להיענות לבקשתו לעכב את התביעה נגדם בפרשת הבנק למסחר.

קסלמן וקסלמן מילא בזמנו תפקיד של פיקוח חיצוני על פעילות הבנק למסחר. בעקבות זאת הוגשה כנגדו תביעה יחד עם אחרים על-ידי כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק. התביעה כנגד קסלמן מתייחסת לטענה כי למשרד אחריות לנזקי המעילה בבנק, שביצעה אתי אלון, בשל התרשלותו בפיקוח.

קסלמן הגיש לבית המשפט המחוזי, באמצעות עוה"ד יעקב וינרוט וישראל וולנרמן, בקשה להורות למפרק הבנק לפתוח בחקירה לבחינת מעורבותם ואחריותם של בנק ישראל והמשטרה למעילה בבנק. עוד ביקש קסלמן להורות לכנ"ר לא לנהל את התביעה כנגדו עד למסקנות החקירה האמורה. קסלמן, החושש שאם התביעה תסתיים בחיובו לכסות על נזקים, סבור שבמקרה כזה יהיה גם על בנק לישראל להשתתף עימו בכיסוי הנזק. שופטת המחוזי ורדה אלשיך דחתה את הבקשה למתן הוראות.

השופט גרוניס ציין, כי על קסלמן היה להגיש הודעת צד שלישי כנגד בנק ישראל והמשטרה, אך לא עשה זאת בשל רצונו לחסוך מעצמו את עלויות האגרה המגיעות למיליוני שקלים. השופט איננו סבור שבקשה למתן הוראות תשמש "דרך דיונית עוקפת המאפשרת לנתבע לצרף צד שלא באמצעות הודעת צד שלישי". (רע"א 3443/06).