מאיר חסון, העוסק במתן הלוואות במערכת החוץ בנקאית, ואחד מהנתבעים בתביעת הענק בפרשת המעילה בבנק למסחר, טוען בכתב הגנה כי לא ידע ולא יכול היה לדעת כי הכספים ש"קיבל" מעופר מקסימוב נגנבו מהבנק למסחר.
חסון מבקש, באמצעות עו"ד רפאל סופרמן, לדחות את התביעה נגדו על הסף בשל בהיעדר עילה. מפרק הבנק למסחר וכונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, תובע 271.3 מיליון שקל משורה של גורמים שלטענתו נושאים באחריות להתמוטטות הבנק למסחר.
חסון טוען כי נוכח אישור הבנק למסחר בצ'קים הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת כי הצ'קים נגנבו על ידי אתי אלון מהבנק. לדבריו, הוא לא הכיר את אלון, לא פגש בה ולא שוחח עמה מעולם ולא היה לו כל קשר עקיף איתה. הוא ציין כי אף לא ידע שלמקסימוב יש אחות, העובדת בבנק למסחר.
חסון הורשע בינואר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הסדר טיעון, בהעלמת הכנסות בהיקף לא ידוע, ונידון לעונש של שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 30 אלף שקל.
תחילה הואשם חסון בשורה של עבירות הכרוכות במעשי הגניבה והמרמה שביצעו אלון ואחיה מקסימוב, אך במסגרת הסדר הטיעון חזרה בה המדינה מעיקרי האישומים.
(ת.א. 1803/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
