בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק את חוקיות הפרטת בתי הסוהר

בג"ץ הוציא היום (א') צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך 30 יום את חוקיות הפרטת בתי הסוהר בישראל. זאת, בעקבות העתירה שבה התבקש בג"ץ לבטל את החוק, שאיפשר את הקמתו של בית הסוהר הפרטי הראשון בארץ בסמוך לבאר שבע. הדיון ייערך בהרכב של תשעה שופטים והוא יתקיים בסמוך לאחר קבלת התשובות. הצו הוצא על ידי הרכב של שבעה שופטים למרות התנגדות נחרצת של המדינה. המשיבים לעתירה הם שר האוצר והפנים.

השופטים הורו בנוסף לצדדים להגיש את התייחסותם לבקשת העותרים להוציא בו ביניים שימנע את המשך הליכי המכרז. על המדינה יהיה להגיש את תשובתה בתוך שבעה ימים, והעותרים יוכלו להגיב עליה בתוך שבעה ימים נוספים. נראה שבג"ץ עשוי לקבל החלטה בתוך שבועיים האם להקפיא את הליכי המכרז. בג"ץ גם הורה לבחון את האפשרות לצרף את הכנסת לדיון, ובנוסף לצרף את הזוכה במכרז להפעלת בית הסוהר הפרטי, כמשיב נוסף לעתירה.

במכרז להקמת והפעלת בית הסוהר הפרטי הראשון בארץ זכתה חברת א.ל.א ניהול והפעלה. החברה היא בבעלות חברת מנרב הנדסה ובניין וחברת אפריקה ישראל, הנשלטת בידי לב לבייב. לפי המכרז, בית הסוהר יהיה תפעולי בעוד שלוש שנים. הזכיינית התחייבה להקצות 5.2 מ"ר לאסיר והמדינה התחייבה לשלם לזכיינית 49 דולר לאסיר ליום.

העתירה הוגשה על ידי המכללה האקדמית למשפטים ברמת גן וגונדר בדימוס שלמה טוויזר. העותרים טענו כי ההפרטה מעבירה סמכויות שלטוניות לידי חברה פרטית, הפועלת למטרות רווח, והעניין עשוי לפגוע בזכויות האסירים.

טענתם המרכזית של העותרים היא שהחוק שאיפשר את ההפרטה הוא בניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו וכן בניגוד לחוקים האוסרים העברת סמכויות שלטוניות (סמכויות אכיפה) לידי גורם פרטי.

בתחילת הדיון היום הודיע הנשיא אהרון ברק, שישב בראש ההרכב, כי בכוונתו לדון בנושא כאילו הוצא צו על תנאי ולצורך כך להשתמש בעתירה, בתגובת המדינה לעתירה ובתגובה שכנגד שהוגשה על ידי העותרים, כחלק מהחומר בדיון.

עו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה הביעה עמדה נחרצת ביותר כנגד הוצאת צו על תנאי, כאשר במרכז טענותיה עמדה השאלה איזה השפעות רוחביות עשויות להיות לפסק הדין. לטענת גנסין, עדיין לא נערך דיון מעמיק בפרקליטות ביחס להשלכות שיכולות להיות לפסיקה על תיקים אחרים. המדינה ציינה כי זו סוגייה חדשנית שהמדינה צריכה לבדוק ולבחון וכן לבדוק מהו המצב במדינות אחרות מבחינת המשפט השוואתי.

עו"ד גנסין הסבירה כי העתירה מכוונת כלפי הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, ופסק הדין יכול להתייחס גם לרשויות אחרות של השלטון. לדבריה, גם השלטון המקומי מבצע פעולות אכיפה וגם רשויות אחרות, כגון רשות שדות התעופה. המדינה הסבירה כי על העותרים להגדיר בדיוק מהם הסוגיות המשפטיות שיש לדון בהם ומהו מתחם הסיכון שהמדינה עדיין לא קיימה דיון לגביו.

המדינה ציינה כי הדבר הוא על דעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. עו"ד גנסין העירה כי יש לבחון גם עד כמה הכנסת צריכה להיות מיוצגת ולהביע את עמדתה.

עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את העותרים, ציין כי ברור לחלוטין על איזה אספקטים של העתירה על המדינה להשיב, שכן הדבר נדון כבר בדיון קודם בבג"ץ. לדבריו, התנגדות המדינה להוצאת הצו היא מהלך טקטי. את העותרים מייצגים גם עוה"ד אפי מיכאלי, יעל ברדה ואביב וסרמן.