ביה"ד: קרן השתלמות זכאית לפיצויי הלנת שכר כמו יתר קופות הגמל

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח נגד עיריית רמלה

בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע, כי זכותה של קרן השתלמות לפיצויי הלנת שכר היא זכות עצמאית ונפרדת, וכי לגבי קרן השתלמות יחולו שיעורי הלנה כמו לגבי יתר קופות הגמל.

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח (המח"ר) נגד עיריית רמלה. העירייה מחויבת להפריש לקרן מידי חודש בגין כל עובד בדירוג המח"ר 7.5% מהשכר (חלק המעביד) ולהעביר אליה את הניכוי משכר העובד (2.5% מהשכר).

הקרן ביקשה בתביעה לחייב את העירייה לשלם לה "הפרשות" (חלק עובד וחלק מעביד) שלא שולמו בחודשים 11/04 עד 3/05, בצירוף פיצויי הלנת שכר. במהלך המשפט שולמה קרן החוב בצירוף ריבית פיגורים, אך קרן ההשתלמות דרשה גם פיצויי הלנת שכר.

בית הדין קיבל את טענת העירייה כי בתקופת הפיגורים היא היתה במצוקה כלכלית, ואולם הוא דחה את טענותיה לפיהן אין לפסוק לקרן פיצויי הלנת שכר. העירייה טענה, כי אין זה צודק לפסוק פיצויי הלנה שיתפזרו בין כללי עמיתי הקרן ולא רק בין העמיתים המועסקים בעירייה. בית הדין קבע, כי זכותה של קרן ההשתלמות לפיצויי הלנת שכר היא זכות עצמאית ונפרדת, וכי העובדה שפיצויי הלנה אינם מנותבים לעובדי המעסיק המלין אינה רלוונטית.

בית הדין לקח בחשבון כמה שיקולים בפסיקתו, בין היתר את הצורך להרתיע ולמנוע כדאיות כלכלית (מימון גירעון באמצעות הלנה) במקרה של הלנת דמי גמולים לקופת גמל, ובכללן קרנות ההשתלמות. הוא החליט לא לבטל את פיצויי ההלנה אלא להפחיתם. נפסק שבגין חלק המעביד יופחתו פיצויי ההלנה לשיעור של ריבית הפיגורים ובגין חלק העובד יופחתו פיצויי ההלנה לשיעור שנתי של 25% או לשיעור ריבית הפיגורים - לפי הגבוה מביניהם.