בית המשפט המחוזי בתל-אביב קובע, כי מנגנון הבוררות בבורסה ליהלומים אינו נועד רק לשם הכרעה בנושאים טכניים ומקצועיים אלא גם בטענות משפטיות. לדברי בית המשפט, הרציונל לקיום המנגנון הוא גם בקיומם של יחסי אמון השוררים בענף היהלומים, שכתוצאה מהם מעדיפים חברי הענף לברר את הסכסוכים ביניהם בהליך פנימי מוסכם ולא בבתי המשפט.
בעקבות סכסוך על בעלות בחבילת יהלומים, ביקשה בורסת היהלומים מבית המשפט להורות לה למי מבין הצדדים עליה להעביר את החבילה. השופטת רות רונן החליטה כי הסכסוך יתברר בפני מנגנון הבוררות של הבורסה.
השופטת ציינה, כי העובדה שלצורך פתרון הסכסוך יידונו גם טענות משפטיות, אין בה כדי לשנות את מסקנתה לפיה יש להעביר את הסכסוך לבוררות. לדבריה, טענות משפטיות עשויות לעלות בסכסוכים רבים הנדונים בבוררות בבורסה, כאשר אין בכך כדי לשלול את יכולת הבוררים לדון בסכסוך ולהכריע בו.
היהלומן, יעקב נמבר, אחד הטוענים לבעלות על חבילת היהלומים, שהתנגד לבקשה להעברת הסכסוך להליך הבוררות, חויב לשלם הוצאות ליתר הטוענים לבעלות ביהלומים בסך 10,000 שקלים. (ת.א. 1105/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
