ארנונה רטרואקטיבית - רק במקרים חריגים

פרשת יצחק תמחיש: יצחק, בעל עסק הגון וישר, הקים עסק חדש והודיע על כך לעירייה. נציגי העירייה הגיעו לביקור, סיירו בעסק, קיבלו הסברים וערכו מדידות ככל שחפצו. יצחק קיבל שומות ארנונה בכל שנה, ושילם את חיובי הארנונה ללא טענות ומענות. השנים חלפו, הפעילות בעסק לא השתנתה ולא נבנו שטחים נוספים.

בבוקרו של יום בהיר הגיע מכתב ממנהל הארנונה, ובו פנייה נרגשת כהאי לישנא: "יצחק היקר שלום, בסקר נכסים שנערך לאחרונה ברשות המקומית נמצא, כי חיובי הארנונה שהושתו בגין הנכס שלך היו שגויים. השטח בגינו שילמת ארנונה היה פחות מהשטח שבחזקתך. בהזדמנות זו מצאנו, כי גם תעריפי הארנונה שחוייבת בהם היו נמוכים מהתעריפים שהיית צריך לשלם בהתאם לשימוש שאתה עושה בנכס. אנו מתקנים עכשיו את שומות הארנונה משנת 2000 ואילך, ואתה מתבקש לשלם 500,000 ש"ח. את התשלום יש לבצע בגזברות תוך 30 יום".

השאלה היא: האם העירייה רשאית לפתוח שומות סופיות של שנים קודמות, ולהשית ארנונה רטרואקטיבית?

פרשת ט.ט. טכנולוגיה: בית המשפט העליון נדרש לסוגייה בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת נ' עיריית טירת הכרמל. השופט אנגלרד קבע, כי אין בדיני הארנונה הוראה המסמיכה את הרשות המקומית להשית ארנונה רטרואקטיבית. עם זאת, יש להתייחס לשינוי רטרואקטיבי של ארנונה כאל שינוי החלטה מנהלית ולבחון את חוקיותה בהתחשב בנתונים הבאים: משך הזמן לגביו מבוצעת התחולה הרטרואקטיבית; מידת ההסתמכות מצד הנישום; מידת היעילות והצדק שבחיוב רטרואקטיבי; האם הייתה קיימת אפשרות לבדוק את העובדות הרלבנטיות לשומה הרטרואקטיבית ביום הוצאת השומה המקורית; והאם טעות הרשות בהשתת הארנונה משך השנים נבעה מהטעיה של הנישום. נפסק, כי רק במקרים מיוחדים יש הצדקה לערוך שינוי רטרואקטיבי של ארנונה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

פרשת אינטל: מקרה מיוחד כזה כך קרה בעת"מ 376/05, אינטל אלקטרוניקה בע"מ נ' עיריית קרית גת. עיריית קרית גת השיתה על חברת אינטל שומת ארנונה רטרואקטיבית של 60 מיליון ש"ח. השומה התבססה על סקר נכסים שבוצע במפעל של אינטל, ובו נמצא, כי בגין מבנים רבים ובגין שטחי קרקע ניכרים לא הושתה ארנונה.

מתברר, כי במשך שנים רבות, ביקשה העירייה להיכנס למפעל, למדוד את שטחו ולבחון את השימושים, אולם אינטל לא אפשרה לנציגי העירייה להיכנס למפעל עד לשנת 2005. אינטל נימקה את הסירוב בסודות המסחריים שעלולים להיחשף, והעירייה נאלצה להסתמך על נתונים שסופקו לה על ידי חברת אינטל עצמה.

בית המשפט פסק, כי המקור לטעות של העירייה בחיובי הארנונה נעוץ בחברת אינטל עצמה, שלא שיתפה פעולה עם העירייה ולא אפשרה לה במשך שנים רבות למדוד את השטחים. מקרה זה שונה מרוב המקרים, שבהם כל המידע הרלבנטי היה ביד העירייה. גם אם אינטל לא הטעתה את העירייה במכוון, הרי שהיא שלטה בנתונים. בית המשפט בחר להתעלם משומה מוסכמת שנחתמה בין הצדדים, משום שגם היא הייתה מבוססת על נתונים שגויים.

בית המשפט התייחס למשך הזמן שחלף, למידת ההסתמכות של אינטל על השומות שהשותו עליה במשך השנים, למקור הטעות בחיובי הארנונה ולצדק בשינוי התוצאה. בסופו של יום אישר בית המשפט את השתת הארנונה רטרואקטיבית. בית המשפט לא דן בסכום הארנונה שיש להשית, וקבע, כי סוגיה זו תידון בפני מנהל הארנונה וועדת הערר.

ושוב, פרשת יצחק: בפסקי הדין ט.ט. טכנולוגיה ואינטל הגיעו בתי המשפט לתוצאות שונות, אולם ההלכה המשפטית הנובעת מהן היא אותה הלכה. יצחק יכול לשוב ולצחוק, ובמקרה זה לא הייתה לעירייה זכות וסמכות לפתוח שומות ארנונה סופיות ולהשית עליו ארנונה רטרואקטיבית.

פסק הדין בעניינה של אינטל הוא תמרור אזהרה לנישומים, אשר אינם מאפשרים לנציגי העירייה לרדת לחקר האמת. הריבית הגבוהה המוטלת על חובות לעירייה (הפרשי הצמדה וריבית צמודה של 9.4% לשנה) אמורים לשמש כתמריץ נוסף לנישומים לשתף פעולה עם העירייה.

כל מחלוקת הנוגעת לארנונה היא הזדמנות מצויינת לנישומים ולעיריות "לסגור חשבון" עד לתום השנה, ולמנוע שומה רטרואקטיבית מחד ותביעת השבה מאידך.

פרשת אינטל משקפת את עמדת בתי המשפט, כי רק במקרים החריגים תותר השתת ארנונה רטרואקטיבית, להבדיל מרוב המקרים, שבהם משיתות העיריות ארנונה רטרואקטיבית בניגוד למבחנים שנקבעו בפרשת אינטל.

עת"מ 376/05 אינטל אלקטרוניקה בע"מ נ' עיריית קרית גת. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט ניל הנדל. ניתן ביום 18.7.2006.

הכותב הוא שותף במשרד ד"ר הנריק רוסטוביץ ושות', המתמחה במיסוי הרשויות המקומיות.