התרחיש הפסימי של מרקסטון מתממש: עסקת פקן על סף נקודת האיזון

מאז הרכישה באוקטובר, איבדה פקן 40% מנכסיה * מצבת הנכסים עומדת כיום על כ-12 מיליארד שקל, רמה שמתחתיה הופכת הרכישה ללא רווחית * בחודש יולי ספגו 5 קרנות הנאמנות הגדולות פדיונות בהיקף של 3.2 מיליארד שקל > עירית אבישר

תשעה חודשים לאחר חתימת עסקת פקן המדוברת, נראה כי התסריט הפסימי של הרוכשת, קרן מרקסטון, עומד להתממש, ונכסי פקן מגיעים לסף נקודת האיזון ממנה העסקה הופכת למפסידה. כאשר נחתמה עסקת פקן באוקטובר האחרון, אמר גורם המקורב לעסקה כי נקודת האיזון תהיה כאשר הנכסים יעמדו על 12 מיליארד שקל. תסריט זה נראה אז דמיוני, כשנכסיה של פקן עמדו על למעלה מ-20 מיליארד שקל. לאחר פדיונות של 945 מיליון שקל בחודש החולף, עומדים נכסי פקן נכון להיום על קצת יותר מ-12 מיליארד שקל.

מהי נקודת האיזון? הנקודה בה הרווח שמייצרת הקרן אינו מצליח להשיג את התשואה הפנימית לה קיוו המשקיעים, ואינו משרת את החוב הבנקאי. כזכור, שילמה מרקסטון 836 מיליון שקל תמורת פקן כשמחצית מהסכום, למעלה מ-400 מיליון שקל, באשראי בנקאי.

עסקת פקן נחתמה באוקטובר האחרון. מבין כל חברות הביטוח הענקיות שהתעניינו בקרנות הבנקאיות, צץ לו בית ההשקעות הקטן סולומון, בבעלות עמית ברגר ואילן בן-דב, ורכש את חברת קרנות הנאמנות הגדולה ביותר דאז - פקן של בנק הפועלים. בשל קשיי מימון אחרי החתימה, הוכנסה כשותפה קרן ההשקעות מרקסטון בניהולם של רון לובש ואמיר קס. כיום, מרקסטון מחזיקה ב-90%, ברגר נותר עם 10% ובן-דב כבר מחוץ לעסקה.

מאז שנמכרה במחיר שנחשב גבוה, החלה פקן לאבד גובה במהירות, ונראה היה כי ללא הגב החזק של בנק הפועלים התקשו קרנותיה לעמוד בפרץ. אמנם כמעט כל קרנות הבנקים רשמו פדיונות מאז נמכרו, אך בפקן הפדיונות היו כבדים במיוחד והסתכמו ביותר משליש מהנכסים.

פקן עברה תהליך מיתוג מחדש ומשאבים רבים הושקעו במאמצי הפרסום והשיווק שלה, בכוח-האדם ובחדשנות, אך נראה כי כל המאמצים וההשקעה אינם מצליחים לבלום את סחף הפדיונות.

בחודש יולי נפדו כאמור מפקן, על 945 מיליון שקל, ובסך הכל מאז המכירה מסתכמים הפדיונות מפקן בכ-8 מיליארד שקל - כ-40% מנכסי החברה.

ומה קרה בשאר הקרנות? מצבן של קרנות הנאמנות האחרות אולי מעט טוב יותר, אך הן עדיין מתמודדות עם לא מעט קשיים כשמאז חודש מאי הן סופגות, ובעיקר הבנקאיות, מכה קשה.

חודש יולי היה קשה במיוחד עבור קרנות הנאמנות, בעיקר בשל הלחימה בצפון, ובחמש הקרנות הגדולות נרשמו פדיונות בהיקף של 3.2 מיליארד שקל. הירידות בשווקים הלחיצו את המשקיעים, ואלו פדו את הקרנות והעדיפו לעבור לחיקם החם והבטוח של הפיקדונות. נראה שהבנקים מצידם לא מנעו את המהלך, ואולי אף עודדו אותו, מאחר שהרווח של הבנק גבוה יותר כשמדובר בפיקדון או במוצר מובנה, מאשר בקרן נאמנות סולידית בה מקבל הבנק עמלת הפצה של 0.25% בלבד.

את עיקר הפדיונות בחודש יולי ספגו קרנות האג"ח, הקרנות השקליות וקרנות המניות הישראליות. כניסה של כספים, אם כי בשוליים, נרשמה בקרנות המט"ח. מגמת המעבר מהקרנות הסולידיות לפיקדונות ומוצרים מובנים של הבנק, לא החלה רק בעקבות המלחמה. מדובר בתופעה הנמשכת כבר מספר חודשים שהוחרפה במיוחד ביולי, בשל המלחמה והחיפוש אחר אפיק בטוח.

מנתונים ראשונים עולה, כי פסגות ולהק איבדו במהלך יולי 600 מיליון שקל כל אחת. אילנות וקרנות כלל פיננסים, השייכות לכלל ביטוח, איבדו גם הן יחד כ-600 מיליון שקל. בפיא, בניהולו של מיקי צבייר, הייתה המכה פחות קשה, ומקרנות אלו נפדו 450 מיליון שקל.

נציין כי החודש עוקפת פיא את פקן בדירוג הגודל, והופכת לגוף הרביעי בגודלו בשוק, בעוד פקן נדחקת אל המקום החמישי. "