ק יבוץ יגור גם הוא מתעמת עם הנהלת הרכבת בשאלת התוואי שבו תעבור רכבת העמק המודרנית, שיחזור של הרכבת ההיסטורית. לקיבוץ יש גם טענות קשות נגד הוועדה לתשתיות לאומיות, שלדבריו בחרה לדבוק בגרסת הרכבת, מבלי להפעיל כל שיקול דעת.
תוואי רכבת העמק, בין חיפה לבית שאן ומזרחה לירדן, בעלות של 900 מיליון שקל, אושר בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) בנימוק שמדובר בתשתית לאומית חשובה, שיש בהילות לאשרה שלא בדרך המקובלת באמצעות ועדות התכנון. הקיבוץ טוען מנגד, שלמרות חשיבות התוכנית, שגם היא מוטלת בספק, אין שום סיבה להעביר את התוואי כ-50 מטרים בלבד מבתי התושבים השלווים של הקיבוץ, וכי אפשר להסיט את התוואי צפונה. משטענות הקיבוץ לא התקבלו, הוא פנה לבג"ץ שלפי שעה הסכים להוציא צו ארעי, במעמד צד אחד, לעצירת כל פעילות הקשורה בתוואי הרכבת עד לבירור ההליך העיקרי בעתירה. המדינה הגישה את תשובתה בשבוע שעבר (ד').
לטענת הקיבוץ, המיוצג על-ידי עו"ד ענת בירן וע"ד ורד מאירוביץ' סייג, התוואי יעבור כ-50 מטר מבתי הקיבוץ, בעתודות הקרקע היחידות של הקיבוץ, ולכן ימנע כל סיכוי להתרחבותו. לא רק זאת: על-פי דעת מומחים, התוואי יגרום לקיבוץ נזקים רבים - מפלס הרעש יעלה באופן משמעותי והנוף ייחסם על-ידי סוללת עפר גדולה, אותה מתכננת הנהלת הרכבת. תושבי הקיבוץ ייחשפו לרעידות ולסיכונים בטיחותיים הנובעים מהובלת חומרים מסוכנים. עוד טוען הקיבוץ, שתוכנית רכבת העמק הוכרזה על-ידי הממשלה כתשתית לאומית, וזאת מבלי שהוכחה כדאיות הפרויקט. חמור מכך, ממלכת ירדן אינה מעוניינת כלל להקים מחדש את קו הרכבת ההיסטורי בין חיפה לאירביד, ולכן נחיצות הקו אינו ברורה כלל. האם 16 אלף תושבי בית שאן מהווים הצדקה לחיבורם למסילה בעלות של מאות מיליונים?
טענות מפנה הקיבוץ כנגד החוקר שמינתה הות"ל, מהנדס עיריית תל-אביב לשעבר, ברוך יוסקוביץ'. בעתירה טוען הקיבוץ, שיוסקוביץ' העדיף שלא להתעמת עם הרכבת, ולכן הקנה לה שליטה בתכנון התוואי. עקב כך עשתה הרכבת ניסיונות לקבוע עובדות בשטח, באמצעות הוצאת צווי תפיסת חזקה בשטחי הקיבוץ. עובדה זו, טוען הקיבוץ, מעמידה בסימן שאלה גדול את עצמאות שיקול דעתו של החוקר. לקיבוץ יש גם טענות לגבי המהירות בה הגיש יוסקוביץ' את מסקנותיו. לטענתו, החיפזון מוכיח עבודה לא יסודית.
הקיבוץ גם יוצא נגד טענת הרכבת, לפיה הסטת הקו לכיוון צפון, לכיוון כביש 75, תייקר את הפרויקט. לדברי הקיבוץ, הנהלת הרכבת לא הוכיחה טענה זו ואף לא הציגה את עלויות החלופה. לטענת עו"ד בירן, קיימת בארץ נטייה לקבל גרסאות של גופים גדולים כדוגמת הרכבת, מבלי לבקש הסברים ומבלי לדרוש ניתוח עלויות, גם אם אין בפרויקט שום הגיון.
העתירה מותחת ביקורת קשה על הות"ל, שאמורה להיות גוף אובייקטיבי ומקצועי, ולמרות זאת הלכה שבי אחר טיעוני הרכבת ולא בדקה בעצמה את חשיבותה של מסילת העמק ואת חלופותיה השונות. בעתירה נכתב, שהות"ל היתה מאשרת את התוכנית כמעט בכל מחיר, ולראיה - דחייתן הכמעט גורפת של עשרות ההשגות שהוגשו.
"לא יתכן, שבמדינה שחרתה על דגלה את עקרון המידתיות וההגנה על זכויות האזרח והפרט, יתאפשרו פגיעות כה חמורות בתושבים בשם הטענה כי מדובר ב'צורך לאומי', שכלל לא הוכח. גם אם היה מוכח - אין הוא מוחלט, ויש לאזן את נחיצותו מול נזקיו", נכתב בעתירה.
הנהלת הרכבת מסרה בתגובה, שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית ממעלה ראשונה, שישמש עורק תחבורה משמעותי לנוסעים ולמטענים. הקמת מסילת העמק תהווה גורם מאיץ לפיתוח האזור, לחיזוק הקשר עם המטרופולין, לפתיחת הגבולות לעבר ירדן וליצירת אפשרות לשינוע סחורות ירדניות דרך נמל חיפה.
עוד נמסר, שהעבודה על התוואי נמשכת מזה 10 שנים, וכי החלופה הצפונית המוצעת בעתירת קיבוץ יגור נבחנה ונפסלה, מאחר והיא יוצרת פגעים נופיים, סביבתיים ותחבורתיים רבים. עוד נמסר, שהקיבוץ דחה הצעה להנמכת המסילה, וכי למרות שבפועל אין צורך במיגון אקוסטי הרכבת מתחייבת לבצעו. באשר להובלת חומרים המסוכנים, קובעת הנהלת הרכבת, אלה יועברו בהתאם לקריטריונים המקובלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.