השאלה, אדוני ראש הממשלה, אינה אם תלך - אלא איך תלך

אדוני ראש הממשלה,

אני מכיר אותך מאז היית עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ שמואל תמיר המנוח, שזה המון שנים. אין הרבה פוליטיקאים ותיקים ומנוסים ממך. לכן אני משוכנע, שלו היית מתבונן על הנעשה מן הצד, היית נד בראשך ואומר לראש הממשלה המכהן, שחבל על הזמן - העניין הזה לא יעבור.

אתה בוודאי זוכר את מקרה גולדה מאיר. גם היא, כמוך, לא רצתה ללכת אחרי מלחמת יום הכיפורים. גם היא, כמוך, טענה: "מה רוצים מחיי, יש לי את דיין המצביא הדגול, והוא אומר לי שהצבא מוכן, והכל בסדר. אז אני, גולדה, יכולה להתווכח איתו?" וגם היא, כמוך, לא רצתה ועדת חקירה ממלכתית.

אם גולדה לא הצליחה

אבל כל זה לא עזר, על הבמה הציבורית עלה צעיר בשם מוטי אשכנזי, איש מילואים, שסירב להשלים ולקבל שמנהיגים לא יקבלו אחריות על עצמם. הוא עלה על הכנסת, ובעקבותיו באו רבבות, מאות אלפים. בסופו של דבר אולצה גולדה להתפטר. אתה, אולמרט, אינך גולדה. לא רק שאין לך את מפא"י מאחוריך, אלא שיש לך מפלגת כלאיים, ואתה עצמך נבחרת בזכות קודמך, אריאל שרון. כך שאם גולדה לא הצליחה, איזה סיכוי אתה חושב יש לך?

אבל אתה אינך עומד מהצד, ולכן קשה לך להפיק לקחים מנסיונך העשיר. קיבלת את ראשות הממשלה בפוקס. קיווית לעשות, לפעול, ליהנות. עכשיו אתה רואה איך זה בורח לך מהידיים. אבל אתה עדיין לא מוותר. הטריק הראשון היה באמירה: "אני אחראי". אבל רק אמרת, בלי לגבות את המלים למעשים. עכשיו אתה מבקש ממזוז שיסדר לך איזו ועדת בדיקה ממשלתית, יצור לא ידוע, כדי להשתיק את המבקרים והבלתי מרוצים.

יעבור להם? תשכח מזה

תקשיב, אולמרט, תקשיב למה שקורה סביבך. שוב אלה חיילי המילואים הנבגדים, שדם כמה מחבריהם נשפך בגלל מחדלים אצלנו, לא על-ידי החיזבאללה. שני לוחמים מחטיבת אלכסנדרוני המהוללת עולים לירושלים כדי לשבת מול לשכתך, עד שתתפטר. כדאי לך לשנן את שמותיהם: רוני צוגנבוים ואסי דוידוף. פעם קראו להם מוטי אשכנזי. אני יודע, אתה מקווה בכל מאודך שזה יעבור להם. שהם לא יחזיקו מעמד. אם כך, לא למדת דבר מנסיונך רב-השנים.

השאלה, אולמרט, איננה אם תלך, אלא איך. אתה יכול להמשיך עם הקומבינות, ובכך להכניס את המדינה לסחרור. ואתה יכול, אם מה שחשוב זו המדינה ולא אולמרט, לחסוך את כל זה מאיתנו ומאיתך, וללכת בצורה מכובדת.

הכדור, שלא לומר פצצת הזמן, בידך.