מסך הברזל

מוטי אשכנזי, מנהיג המחאה הגדולה של מלחמת יום כיפור, התקשה לזכור בשידור את שמו של רס"נ רן פרידמן, מכותבי מכתב המחאה של מלחמת 2006. אכן לא קל להחליף אייקונים של מחאת 1973 בדמות מזרחי, אסא קדמוני, יובל נריה ואחרים. אולי משום שעכשיו הכל און-ליין, יורים ומוחים, ללא הצריבה האיטית ההיא בתודעה, ובמקביל לפרידמן באולפן ערב חדש, ראינו אצל רפי רשף כמה וכמה קצינים ונגדים בשטח, ולערד ניר היו את המוחים שלו, וכולם בגופיות טי, משקפי שמש מופשלות מעל מצחם, דורשים התפטרות שלושת הגדולים ונטילת אחריות אישית, וקוטעים את הכתב כדי להספיק לומר שבשמונה בערב תהיה מחאת ענק "וכל מי שאכפת לו, כולם, להגיע לכאן להרים צעקה". בשעה שמונה כבר מצא שם הכתב ינון מגל מאתיים מפגינים "המשוכנעים שהם עושים היסטוריה", ובעקבות קטעי מצלמה נסתרת ששידר ערוץ 10 מאוחר יותר ובו מאשימים חיילים את המח"ט שלהם ואת הדרג מעליו בניהול כושל של הקרבות, נראה שהגיוס למחאה רק בראשיתו.

ירון מתקשה להיפרד

פרידה מס. יזהר, כל הערוצים, שני

"הו אנשים, אל תלכו לטלוויזיה", כך כתב ס. יזהר בטור עיתונות אחד זכור שלו, לאחר שעשה הכרה עם השיח הברוטלי של עידן הרייטינג, וקונן בו על מנחים ומפיקים ואורחים בשיחה הסותמים את פיו של הדובר ומגלגלים אותו החוצה מהאולפן לטובת המרואיין הבא. אתמול הייתה זו אותה טלוויזיה עצבנית וחסרת כבוד ובוגרת מלחמה ארורה נוספת מהסוג שיזהר היה יוצא כנגדה, שזירזה אותו לצאת לדרכו האחרונה. נתגלתה גם דלותם של מנחי תוכניות אקטואליה ומהדורות חדשות שאין להם מה לומר בענייני תרבות מלבד אמרות פרידה תפלות כמו "יכולנו לדבר עליו שעות אבל זמננו קצר" (חיים יבין, מבט). אצל ירון לונדון ומוטי קירשנבאום אף נדחק יזהר אל הדקות האחרונות ממש, בעוד ידידו הסופר חיים גורי, יושב וממתין עד שיגמור צבי יחזקאלי לספר ואף להראות קטעים נבחרים מראיון עם זמר אלג'יראי אחד שנשאל בטלוויזיה, לקול צחוקם של הצופים, על כך שהוא מכה את אשתו.

בפירורי הזמן שנותרו הרים לונדון בדרכו המתריסה את שני כרכי "ימי צקלג" והודה כי מעולם לא הצליח לקרוא ולסיים את הספר. גורי לא נפגע, ומיד הפליג בגדולתו של יזהר שהיה בו "מיושרו האכזר של ברנר" ועל כך ש"סדק את תרבות הנצורים וצודקים", והשניים, שתחילה הקשיבו לו בנימוס, החלו לזרזו, שכן נשמעו צלילי המוסיקה וכבר נחצה המסך והופיעו הקרדיטים וגורי עדיין מדבר על מבנה המשפט ונוף מלותיו של יזהר, ורק ברגע אחרון, כמו עמד על גודל הבושה ובמין בקשת מחילה, פתח לונדון את "חלום אליהו" של יזהר שהיה מונח לפניו, והחל, כמעט בפראות, לקרוא מן הכתוב. "יעקב, אתה יכול לקחת את השידור", הוסיף לעבר יעקב אילון שהמתין כבר בחציו השני של המסך, תוך שהוא ממשיך וקורא ומתעלם מסדרי שידור, לכבודו של יזהר ולכבודו שלו.

מה רוצה התולעת

זאב רווח מואשם, ערוץ 2 ו-10, שני

ראיון בלעדי ראשון מאז הוגשה התלונה נגדו על הטרדה מינית, כך קראו בחדשות ערוץ 10 לשיחה הקצרה שהעניק זאב רווח לכתב שלהם. רווח טען למצלמה שלו רצה לבצע במתלוננת את המעשה המיוחס לו, היה עושה זאת במסתורין ולא על הבמה לעיני כל. קו ההגנה הזה גובה בקטעי הבמה וסגנון משחקו המוחצן של רווח שהוקרנו ברקע. אבל אם יימצא שבמסווה ההצגה והתפקיד אלתר לעצמו רווח מעשה הטרדה מינית הוא עוד עלול לגלות שנוכחות המוני הקהל רק מחמירה את המעשה. עד כה רווח זוכה למחסה של הברנז'ה. בערוץ 2 נראה השחקן והבדרן במיטבו בתוכנית המתיחות של יגאל שילון, ואתמול אף נתן לו כתב ערוץ 10 את זכות התגובה דרך אחת הדמויות שלו. "מה רוצה התולעת?", לגלג רווח על עצמו בצחוק רועם.