הצעת ספידן נפסלה בצדק

ההחלטה לפסול את קבוצת ספידן במכרז הרכבת הקלה בת"א (הקו האדום) היא לכאורה מרחיקת לכת. ועדת המכרזים, בראשות סגן החשכ"ל חגי מילר, בעטה בהצעה האטרקטיבית ביותר, שאיש מהעוסקים בפרויקט לא חלם לקבל כמוה: מענק הקמה בשיעור של 65% מעלות ההקמה - 6.5 מיליארד שקל. ההצעות המתחרות עמדו על למעלה מ-8 מיליארד שקל. לשם השוואה, בפרויקט בירושלים מענק ההקמה עמד על שיעור של 75%. יתרה מכך, ספידן התחייבה להקדים את ההקמה בשנה. איך לעזאזל פוסלים הצעה חלומית כזו, "שחוסכת למדינה 1.5 מיליארד שקל"? התשובה פשוטה: בקלות.

החלטת ועדת המכרזים לפסול את קבוצת ספידן, חרף הפיתויים הרבים, היא החלטה ראויה. החלטה זו הופכת סיסמאות, שהופצו אינספור פעמים בעניין "תרבות המכרזים החדשה", למציאות. ספידן, הקונסורציום הבינלאומי שהפך מצפרדע לנסיך המתחרים - לא עמד בתנאי הסף. השינוי שיזמו חברי הקבוצה במבנה הבעלות לא תאם את דרישות המדינה המוקדמות. לחברה לא היתה חברת הפעלה - תנאי בסיסי ויסודי במכרז. נכון שתמיד אפשר להתקשר לאחר הזכייה, אך דרישות המכרז הברורות קבעו התקשרות מראש.

ספידן יוצאת למאבק עיקש, בניסיון לבטל את ההחלטה הכואבת מבחינתה, אבל ספק אם תצליח. הניסיון של הקבוצה ליצור דעת קהל אוהדת, על רקע חיסכון של 300 מיליון דולר, נראה פופוליסטי. קבוצה שמעוניינת להוביל את פרויקט התשתית המורכב, היקר והמשמעותי ביותר, ראוי היה שתדע להתאים את עצמה לתנאי סף בסיסיים.

בוועדת המכרזים היתה תחושה לא נוחה ביחס להתנהלות הקבוצה. הוועדה ניסתה, בשיחות הבהרה בעל פה וגם בכתב, להביא את ספידן לתיקון הליקויים. רק לאחר שהונף הגרזן הודיעו בקבוצה, שיעשו כל שיידרש והכל פתיר וניתן לתיקון. מעט מדי ומאוחר מדי. ההתקשרות בין זוכה במכרז BOT למדינה היא בבחינת חתונה קתולית לתקופה של 30 שנים. מובנת ומוצדקת תחושת החשש של חברי הוועדה מהתקשרות עם קבוצה, שהתנהלותה לא מעידה על שיא רצינות.

אחד מחברי הוועדה אמר: "אני לא רוצה שנחזור למישור רותם מספר 2". המדינה רוצה לתת את המפתחות לזכיין שיעמוד מאחורי ההצעה הכספית, הטכנית והפיננסית. שאלת המחיר היא מרכזית, אך לא על פיה בלבד יישק דבר. חובתה של הוועדה לבחון ההצעות במכלול ההיבטים ולא להיצמד להצעה הזולה.

ההערכות היו, כי במקרה של התקשרות עם ספידן תבואנה דרישות מפליגות לשינוי תנאים. אחד הבכירים בפרויקט הוסיף עוד, כי לא סביר שהקבוצה תצליח לגייס מימון וכי נפלו טעויות במודל הפיננסי שלה. נראה אם כן, שהנימוק לפסילת ההצעה, אי עמידה בתנאי סף, מעיד על מה שנראה לחברי הוועדה ככשל יסודי יותר בקבוצה.

זווית מיוחדת יש לפסילתה של בומברדייה, יצרנית הרכבות הקנדית השותפה בספידן. בומברדייה רכשה לעצמה ביושר מעמד רעוע במשק הישראלי, על רקע פרישותיה משני מכרזים של הרכבת הקלה בירושלים ובתל-אביב. בשני המכרזים פרישתה הביאה להתרסקותה של קבוצה ולפגיעה בתחרות במכרז, כאשר בת"א היא חזרה להרכב של קבוצה אחרת. יש אומרים, שהפסילה היא סוג של חיסול חשבונות לא מתוכנן, גלגל שמסתובב.