מכון ויצמן זכה בתביעת פטנט על תרופה לסרטן - עשוי לקבל תמלוגים בעשרות מיליוני ד'

ביהמ"ש קבע כי מדעני המכון הם בעלי פטנט על שיטת הטיפול בארביטוקס * אימקלון, הזכורה מפרשת מרתה סטיוארט ומידע הפנים: "נערער"

חברת אימקלון הבריטית (ImClone) הפכה היום (ג') למועמדת לתואר "איוב של תעשיית הביוטק העולמית", ומכון ויצמן הוא השליח מבשר הרע שלה. עודה מלקקת את הפצעים מפרשת מידע הפנים, שהכניסה לכלא את מנכ"לה, סם וקסל, ואת ידידתו, כוהנת טיפוח הבית מרתה סטיוארט, והנה נוצר איום על התרופה המובילה שלה, האחראית על כ-80% ממכירותיה.

היום קבע ביהמ"ש המחוזי של מנהטן בניו-יורק, כי אחד הפטנטים העומדים בבסיס התרופה ארביטוקס - המשמשת לטיפול בסרטן המעי, הראש והצוואר - שייך בלעדית למכון. זכויות הפטנט שייכות לידע, החברה למסחור פטנטים של מכון ויצמן, מגישת התביעה, ולמדענים ד"ר מיכאל סלע (ממפתחי קופקסון של טבע), ד"ר אסתר פירק וד"ר אסתר הורוויץ.

לדברי אמיר נייברג, מנכ"ל חברת ידע, "מדובר בפטנט לשילוב שבין נוגדן מסוים ובין כימותרפיה, שילוב שנמצא בבסיס הטיפול בארביטוקס. הפטנט שלנו אינו מגן על הארביטוקס עצמו. טענתנו היא כי ב-1988 התגלגלה לידי חברת רורר (Rorer), היום חלק מחברת אוונטיס, טיוטת מאמר שפורסם אח"כ בידי שלושת החוקרים, בו הוצגה לראשונה שיטת הטיפול בשילוב של כימותרפיה עם אותו נוגדן. על בסיס רעיון זה פותחה התרופה ארביטוקס, וכן נעשים ניסיונות לפתח תרופות דומות בחברות אחרות, בהן אמג'ן. אוונטיס נתנה לאימקלון זיכיון בלעדי לשימוש בפטנט".

* אתה מנסה להגיד שחברת רורר גנבה את הפטנט?

נייברג: "חלילה. מעולם לא האשמנו אותם בדבר כזה, ואנחנו גם לא חושבים שזה מה שקרה. הם פשוט התרשלו בתיעוד המקור לידע".

ב"התגלגלות" המחקר לידי רורר היה שותף כנראה פרופ' יוסף שלזינגר, אז מדען במכון ויצמן והיום פרופ' באוניברסיטת ייל. שלזינגר עבד במקביל במכון ויצמן ובחברת רורר. לטענתו, אף תרם למחקר של פרופ' סלע ושות'. מכון ויצמן מסכים כי שלזינגר הוא שהביא את הנוגדן למעבדה.

בציטוט שהופיע בעיתון The Mercury New הניו-יורקי אמר סלע דברים מעט שונים. "לא אכפת לי מהבעלות על פטנטים, כל עוד לא גונבים אותם ממני. בפעם הראשונה שבה ראיתי את הפטנט של אוונטיס, הייתי בשוק. הכסף לא חשוב לי אלא שמי. הייתי חייב להגן על הכבוד שלי". סלע טען כי שלזינגר פעל בחוסר אתיקה, וכן כי תמיד העריך אותו, "עד שהתרחשה התקרית". שלזינגר טוען, באותו מאמר, כי לא עשה שום רע, וכי קבוצתו היא זו שגילתה את רוב הגילויים החדשים הקשורים בפטנט.

ל-ImClone מכירות של 600 מיליון דולר (מהם כ-400 מארביטוקס). החברה נסחרת, גם אחרי פרשת מידע הפנים המתוקשרת, לפי 2.5 מיליארד דולר, אך מצבה מאוד רגיש. החברה הבטיחה לערער על החלטת בית המשפט, תהליך הצפוי לארוך כשנה. אם הערעור לא יצליח, תצטרך לשלם למכון ויצמן זכויות בדיעבד. כמו כן, היא עלולה להיתקל בתחרות - לא מתרופה זהה לארביטוקס, שכן זו מוגנת בפטנטים נוספים, אך מתרופות דומות המשלבות את אותו הנוגדן עם כימותרפיה. שלוש-ארבע תרופות כאלה נמצאות בפיתוח כיום, בהן תרופה של חברת אמג'ן. מניית אימקלון ירדה אתמול בכ-14%. גם המניה של סנופי אוונטיס, הנהנית מהתמלוגים על הפטנט, נמצאת בירידה, אך רק של 0.45%.

עורך הדין של אימקלון אמר בעקבות המשפט, כי "ידע לא עשו דבר כדי לרשום בעלות על הפטנט לאורך כל השנים. הגיוני בעיניכם שרק אחרי שפותח מוצר רב מכר הם יגיעו ויגידו 'בעצם זה שלנו, שלמו לנו'?".

היום הודיעה ידע שברצונה להעמיד את הפטנט לשימוש כמה שיותר חברות ברחבי העולם. בעוד מספר חודשים אמורה אמג'ן להשיק את המוצר שלה, המבוסס גם הוא על אותו פטנט. המוצרים הללו אמורים להניב למכון ולמדענים תמלוגים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים. הפטנט אמור לפוג ב-2017.