הפרקליטות: לגזור מאסר בפועל וקנסות כבדים על מורשעי פרשת לה-נסיונל

כתב האישום ייחס לנאשמים: המנכ"ל לשעבר, ד"ר משה פרג, והמשנה למנכ"ל לשעבר, מיכה רוזנבלט מעשי מירמה בהיקף של כמיליארד שקל

פרקליטות המדינה מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לגזור עונשי מאסר וקנסות כבדים על המורשעים בפרשת חברת הביטוח לה-נסיונל (כיום "נגה חברה לביטוח") מקבוצת הפניקס. זאת, למרות חלוף הזמן הרב מאז אירעו המעשים בהם הורשעו.

אתמול התקיים שלב הטיעונים לעונש במשפטם של החברה, המנכ"ל לשעבר, ד"ר משה פרג, והמשנה למנכ"ל לשעבר, מיכה רוזנבלט, בגין הונאת הביטוח הגדולה במהלך שנות ה-90. כזכור, בגין ההונאה, שהיקפה היה כמיליארד שקל, הורשעו החברה ומנהליה ביוני השנה בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במירמה, הכללת פרט מטעה בדו"חות, הכללת פרט מטעה בתשקיף ותרמית בקשר לניירות ערך.

מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד אביה אלף, טענה אמש כי הכרעת הדין היא חמורה ביותר, וכי הנאשמים פגעו בנורמות הגילוי הנהוגות כלפי משקיעים שקנו את מניותיהם. לדבריה, הם אף גרמו נזק אדיר לתשתית האמון הקיימת בין מבטחים ומבטחי משנה בארץ ובחו"ל ולכן יש לקבל את בקשתה להטלת מאסר בפועל על הנאשמים.

התביעה טענה כי יש להטיל על הנאשמים ענישה משמעותית ביותר: על פרג טענה כי יש להטיל מאסר משמעותי בפועל וקנס גבוה, על רוזנבלט דרשה להטיל מאסר בפועל וקנס גבוה, ועל החברה ביקשה התביעה שיוטל קנס כבד.

כידוע, רק במקרים נדירים גוזר בית המשפט עונשי מאסר משמעותיים על מעשים שאירעו לפני תקופה ארוכה. במקרה זה, המשפט נמשך כתשע שנים והמעשים אירעו בשנים 92'-95'.

כתב האישום ייחס לנאשמים, כאמור, מעשי מירמה בהיקף של כמיליארד שקל. הם הורשעו בכך שלאורך שנים רימו והונו מבטחי משנה, משקיעים שונים ואת כלל הציבור. הם הציגו לציבור חברת ביטוח עם נפח עסקים גדול ביותר, בשעה שלא היה מאחורי מצג זה כמעט ולא כלום. על-פי הכרעת הדין, ניפחו הנאשמים את עסקי החברה, באמצעות רישומים כוזבים, בהיקף של כ-650 מיליון שקל.

מעשי המירמה בוצעו באמצעות עסקאות לטווח קצר שנעשו בין הנאשמים לבין קיבוצים. בעסקאות אלה, הובטח לקיבוץ, תמורת תשלום מזערי, ולעיתים אף ללא תשלום כלל, תגמול של סכום גדול, כחצי מיליון שקל בדרך כלל, בקרות אירוע של פטירה מתוך רשימת חברי הקיבוץ שהועברה ללה-נסיונל. בספרי החברה, לעומת זאת, נרשמו לחובת הקיבוצים פרמיות של מיליוני שקלים בעסקאות שאמורות להימשך, כביכול, שנים רבות.

הנפגעים העיקריים ממעשי המירמה היו מבטחי משנה בחו"ל וציבור המשקיעים שרכש את מניות החברה או שהסתמך על דו"חות ותשקיפים שהחברה פירסמה. הנאשמים הציגו מצגים כוזבים אודות עסקי ביטוח החיים שלהם וכך קיבלו וניסו לקבל במירמה ממבטחי משנה בחו"ל למעלה מ-100 מיליון שקל. במקביל, הם פירסמו תשקיפים שכללו פרטים מטעים אודות מצב החברה וגייסו באמצעותם כ-100 מיליון שקל.

סגן הנשיא, השופט גדעון גינת (שהחל בשמיעת המשפט כשכיהן במחוזי בירושלים ועבר בינתיים לחיפה), צפוי לתת את גזר הדין בקרוב. (ת.פ. 111/98)