פרוייקט חדש לליבסקינד: המתחם החדש במוזיאון האומנות בדנבר

המעצב הופקד בשנים האחרונות על עיצוב בניין חדש במתחם המוזיאון - Frederic C. Hamilton Building - אשר הכפיל את שטחו לכ-300 אלף רגל רבועה. בפרוייקט הושקעו כ-100 מיליון דולר.

כהרגלו של ליבסקינד, גם המתחם החדש במוזיאון האומנות של דנבר תופס את העין במבט ראשון בשל עיצובו הייחודי והמוזר, אשר זיכה אותו בתיאור "אבן בוהקת שניתזה ממטאור מתרסק".

בעיצוב המתחם, עשה ליבסקינד שימוש במתכת הטיטאניום, הנחשבת לפופולארית מאוד בארכיטקטורה המודרנית. הקונספט העיצובי במקרה זה שם דגש על הבוהק של הבניין, וכן על משחקי אור וצל במעטפת המיבנה.

ליבסקינד, שעבד על הפרוייקט עם פירמת הארכיטקטים האמריקניתDavis Partnership, בחר הפעם לעצב גם את סביבת המתחם באייטם ייחודי - בניין דירות קונדומיניום בגובה 5 קומות פרי עיצובו - כתחליף למוסך ישן ששכן במקום קודם לכן, ועל מנת שהמתחם כולו ישתלב טוב יותר במרקם החיים העירוני.

בניין המוזיאון עצמו כולל ארבע קומות, והוא ניבנה ממש ממול לבניין המוזיאון המקורי, שעוצב ב-1970 על-ידי הארכיטקט האיטלקי גיו פונטי (Gio Ponti.). בין שני הבניינים יצר ליבסקינד גשר תלוי.

עיצוב הפנים של הבניין החדש כולל מדרגות ספירלה שמסתלסלות כלפי מעלה, בתוך פיר בצורת האות האנגלית וי. החללים השונים עוצבו כהרגלו של ליבסקינד בחוסר סימטריה ובזוויות שונות וייחודיות, שיוצרות התרחשויות בכל רגע נתון עבור המבקרים במקום.

תחושה זו, עוררה עם פתיחת המוזיאון מחדש את הוויכוח בדבר הרלבנטיות של הצגת יצירות אומנות בבניין, אשר לבדו מושך תשומת לב בשל מאפיינים ארכיטקטוניים ייחודיים כמו קירות משופעים, שיוצרים חללים עם פינות בעלות זוויות חדות.

בכל מקרה, לבסוף נאלצו אוצרי המוזיאון לארגן את המיצגים בהתאם לקונספט העיצובי של המקום, ובכך בעצם התאימו עצמם לתכנית שהתווה ליבסקינד.

בדנבר עצמה לא מצטערים כיום על ששכרו את שירותיו של ליבסקינד, ויש שמציינים כי העיר עשויה להרוויח בגדול מרוחו של המעצב, שנחשב כיום למוביל בתחומו. זאת לאחר שהופקד לאחרונה על תכנית האב של מתחם הגראונד-זירו בארה"ב.

"הארכיטקטורה הייחודית שלו והאומץ שלו ליצור דברים לא טריוויאליים ייתנו דחיפה חזרה לעיר ולקידום אופייה התרבותי", אמרו גורמים שליוו את הפרוייקט מטעם העיר.