חבורת צעירי AM:PM עשתה אקזיט נפלא. שלושת חברי הילדות מרעננה, האחים רן (34) וגל (33) בלינקס וגיא אדרי (32), החלו אחרי שחרורם מהצבא עם חנות אחת. ב-1997 נכנס רן כשותף בפיצוציה ברחוב פינסקר בתל-אביב, ולאחר מספר חודשים הצטרף אליו אחיו ואדרי. השלושה הפעילו את הפיצוציה 24 שעות ביממה, ובתוך מספר חודשים הם שכרו פיצוציות נוספות בעיר.
בראיון ל"הארץ" שפורסם לפני שנה וחצי אמרו השלושה כי "זו היתה תקופה שכל העיר התמלאה בפיצוציות, אבל אנחנו ראינו שמשהו חסר. אנשים לא רצו רק סיגריות, אלא תמיד שאלו אם יש אבקת כביסה וחלב. ומכאן בא הרעיון לפתוח מינימרקט שיהיה פתוח 24 שעות ביממה. ועשינו את הסוויטש בזמן - אחרת כבר לא היינו קיימים".
אבל מתברר כי השאיפות של השלושה היו הרבה פחות צנועות. 70 מיליון דולר דרשו היזמים הנחושים והנמרצים לפני שנה, אבל את העסקה סגרו בסופו של דבר בהרבה פחות - 143 מיליון שקל. ועדיין, רבים סבורים שהמחיר משקף שווי גבוה מדי, בעיקר על רקע הרווחיות הנמוכה של השנתיים האחרונות.
אבל לא רק הרווחיות: לרשת אין כל רכוש, לא נדל"ן לא מרכז לוגיסטי. מה שיש זה חנויות בשכירות ושיטה שעובדת, אם כי בצורה לא מובנית ומסודרת. בעיה נוספת היא כמות גניבות עצומה שמהווה נטל רציני של גוף שגדל הרבה מעבר למשאביו.
כמו חלב רותח שעומד לגלוש, נראה שהשלישייה מכרה בחוכמה בדיוק בזמן, לפני שהעסק שגדל מתחיל לצאת משליטה, אולי מאחר שמלכתחילה הוא נבנה כעסק קטן, גם מבחינת תשתית ההפצה, הניהול והמתודולוגיה. כך, הגדלת מספר הסניפים ל-21 לוותה בחריקה. ככל שהרשת צמחה כך גדל הקושי הניהולי והתפעולי. המעבר לרווחיות גבולית היה מחיר הצמיחה.
מצד שני, התחרות בעיר תל-אביב התעצמה, בעיקר מצד רשת טיב טעם שכבר הקימה חמש חנויות בתל-אביב בקונספט עירוני וחתמה על חוזים לשבע חנויות נוספות. ברשת AM:PM מצאו עצמם בתחרות מבהילה מול המערכת שהעמידה טיב טעם. בטווח של שנה, טיב טעם היתה מקשה עליהם לפעול.
גורמים בשוק שניהלו עם שלושת המייסדים מגעים מתקדמים לרכישה, סיפרו שהחבר'ה כבר היו לחוצים לצאת. הם גם לא שידרו ביטחון בהצגת הנתונים הכספיים. לא מעט התעניינו ברשת העירונית שבהגדרה מבטיחה רווח גולמי גבוה יותר, בגלל מדיניות תמחור פחות אגרסיבית. הסניפים בערים ובשכונות נותנים יותר שמנת.
בשנה האחרונה בדקה גם פז את הרשת, אבל החליטה לרדת מהעסקה. מבחינתה, הרשת לא היתה מספיק מסודרת. היא אמנם מלהיבה את החבר'ה הצעירים בתל-אביב, אבל התלהבותם של אנשי פז הצטננה לאחר בדיקה מעמיקה יותר של המשאבים. למרות שהספקים תומכים ברשת הפרטית הקטנה, היא לא הצליחה להצדיק עבור גוף שכבר מצויד במותג חזק - YELLOW, תשלום פרמיה על מותג שמיועד למחיקה. כל הסניפים שלה ממילא שכורים, כך שגם הנדל"ן לא היה חלק מהעסקה.
ב-AM:PM תירצו את הרווחיות הנמוכה בכך שהרשת נמצאת בעיצומה של גדילה ושהם עוד לא החלו להרוויח, אבל השלב הזה של או-טו-טו נמשך יותר מדי זמן. בפז החליטו בסופו של דבר להשתית כניסה עתידית שלהם לתל-אביב על בסיס הקמת סניפים מאפס, כפי שהם עושים ב-YELLOW.
כך גם קובי טרייביטש מטיב טעם, שלכאורה יכול היה לעשות קיצור דרך ב-AM:PM, אבל כאמור החליט להקים בעצמו את הסניפים החדשים של טיב טעם סיטי. ובשביל מה לשלם 150 מיליון שקל, אם בחישוב של כמיליון שקל לסניף בן 200 מ"ר הוא מרים את הרשת לבד? אבל פה נכנס לתמונה עניין המיקום - מרכז תל-אביב, סעיף קריטי שאסור לזלזל בו. המאמץ סביב איתור מיקומים טובים הוא בלתי פוסק, בתחום הקמעונאות נזקפת למיקום חשיבות עצומה. המיקומים של סניפי
AM:PM יחסכו לדודי ויסמן הרבה מאוד זמן ומאמץ.
למרות המיקומים האסטרטגיים, ברשת הצעירה משכו מידי לכיוון הסופרמרקט ופחות מדי לקונספט של נוחות. במידה רבה גם לא נוצל שם היתרון התחרותי של הרשת, ככזו שהיתה צריכה להתרכז בזמינות וטריות על חשבון מזון יבש.
רשתות מקבילות בעולם שפועלות במרכזי הערים דואגות לאספקה של מוצרים טריים בתדירות גבוהה במהלך היום. ב- AM:PM, בהיעדר מערך אספקה סדירה, זו נקודת חולשה.
את הבעיות התפעוליות של
AM:PM עשוי לפתור הגוף הגדול אליו היא מצטרפת. תחת המטריה של דור אלון אפשר לצפות שיקרו כמה דברים: החיבור לדור אלון משמעותו חיבור לרכש של ריבוע כחול. ריבוע כחול היא זו שמבצעת את הרכש עבור סופר אלונית ובאופן טבעי תעשה זאת גם עבור הרשת שנרכשת. ההפצה אף היא תנוהל יחד.
האם יהיה זה מוגזם לומר שבהפשטה תנוהל הרשת כמו עוד תת-מותג קמעונאי של ריבוע כחול, לצד סופר אלונית? אפשר לחתום על זה שבריבוע כחול יתנערו מכל קשר לרשת? זו תהיה התגובה הטבעית במצבם. AM:PM תצטרך לשמור עצמאותה בתוך דור אלון. אבל מי בתכל'ס יחליט על תמהיל מוצרים ופלנוגרמות ברשת? אפשר להמר שזה יקרה בתיאום עם ריבוע כחול, אבל זה רק הימור.
רכש משותף הוא חלק גדול מהסיפור: הדבר יחסוך לרשת סכום גדול. ריבוע כחול בוודאי יודע לקנות טוב יותר מהרשת הקטנה. אם מחזור המכירות שלה עומד על כ-170-150 מיליון שקל, עלות הקניות נאמדת בכ-80 מיליון שקל. החיסכון עשוי להיות בשיעור של 5%-6% מסכום זה. אם הרווח הגולמי הנוכחי נע סביב ה-25% , חיבור לריבוע כחול יעלה אותו לפחות ב-5%.
לכאורה, אם סופר אלונית היה מותג מספיק חזק, הוא היה צריך להחליף את המותג שנרכש כדי להשיג יתרון לגודל. אבל ל- AM:PMכמותג יש ערך בתל-אביב. חוץ מזה, קל לראות שלדור אלון קשה לוותר על מותגים. איך אנחנו יודעים? לולא כן, היתה החברה מתהדרת בשני שמות מותג אחרי המיזוג?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
