עו"ד קלגסבלד מערער: "ביהמ"ש הושפע מהלינץ' תקשורתי וציבורי חסר תקדים נגדי; הוצג כפושע עשיר מכפר שמריהו

"לא ניתן להימנע מהמסקנה, כי בית המשפט הושפע מהלינץ' התקשורתי והציבורי חסר התקדים". כך טוען עו"ד ד"ר דורי קלגסבלד, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של יבגניה וקסלר ובנה ארתור בתאונת דרכים, בערעור שהגיש היום למחוזי בת"א.

במקביל, מבקשים פרקליטיו, עוה"ד דן שינמן, שמעון מזרחי ואילן סופר, לקבוע את הערעור לדיון דחוף ולהכריע בו בהקדם. זאת, מאחר שקלגסבלד החל אמש לרצות בכלא מעשיהו (שהתנאים בו נוחים יחסית) את 15 חודשי המאסר שנגזרו עליו.

"לאחר התאונה", נאמר בערעור, "החל מסע שיסוי חסר תקדים בעוצמתו ובהיקפו בחלק ניכר מכלי התקשורת, לינץ' תקשורתי שלא היה כדוגמתו. קלגסבלד הוצג כפושע ודמו הותר. בדמגוגיה פופוליסטית ומזעזעת, הוא תואר כ'סלבריטאי עשיר' מכפר שמריהו, הזוכה לפריבילגיות מיוחדות בשל מעמדו, שיש לנקום בו ולהענישו בחומרה רבה, על שגרם למותם של אנשים 'מהמעמד הפשוט'".

לדברי הסניגורים, "הסוגיה של השפעת התקשורת על המשפט התעוררה בהליך במלוא העוצמה, והמחישה בבירור כי לא ניתן להתעלם מלחץ התקשורת על בתי המשפט".

קגלסבלד הודה באשמה בלי הסדר טיעון ו"קיווה כי בית המשפט יצליח לנתק עצמו ממסע השיסוי והביזוי התקשורתי". ואולם, לטענת פרקליטיו, העליהום לא נותר מחוץ לכתלי בית המשפט, אלא חדר פנימה והשפיע בעיקר על רמת הענישה, אך גם על קביעת ממצאים עובדתיים חסרי בסיס בגזר הדין.

הסניגורים מציגים שוב את 201 גזרי הדין שניתנו מאז 2003 בכל הארץ, "כדי לדעת מהו העונש לאדם מן היישוב". לדבריהם, קיימות שלוש קטגוריות עיקריות לגזירת העונש: האחת (60%) היא של רשלנות רגעית, חוסר תשומת לב נקודתי, ובה מקובל להקל בעונש ולהטיל עבודות שירות בלבד; השנייה (24%) היא של רשלנות חמורה, כגון חציית צומת ברמזור אדום, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בעייפות במודע, שאז מקובל 7-10 חודשי מאסר בפועל, מתוך הכרה שעצם המאסר בפועל מרתיע; השלישית (15%) היא של רשלנות חמורה עם אלמנטים קיצוניים, כמו הימלטות מהמשטרה, הפקרת פצועים ושיבוש ראיות, ובה נהוג לגזור יותר מ-10 חודשי מאסר.

לדבריהם, מקרה קלגסבלד נכנס לקטיגוריה הראשונה, והעונש הראוי לו הוא עבודות שירות, משום שלפי עדות של נהגת אחרת, "אין ולו אלמנט אחד המצביע על חוסר נורמטיביות בנהיגתו קודם לתאונה". לכן, ההסבר היחיד לתאונה הוא אובדן אוריינטציה רגעי.

"כמעט כל נהג חווה בשנות נהיגתו אובדן אוריינטציה רגעי", הם טוענים. "לרוב, אירועים אלה מסתיימים, בדרך מקרה, ללא אסון. כאשר מתרחש אירוע כזה, כמובן שלא ניתן להצדיקו ויש מקום להיענש בגינו ולשלם את המחיר. אך העונש חייב להיות בפרופורציות מוצדקות, הגיוניות ומידתיות".

ואולם, העונש שגזר השופט יצחק גרטי חורג מרמת הענישה המקובלת שלו עצמו ושל כלל מערכת המשפט, ואפילו משני גזרי הדין שניתנו מאז נגזר דינו של קלגסבלד, בהם הרשלנות היתה חמורה יותר, ובהם נשלחו הנהגים לעבודות שירות בלבד. לכן, "אין מנוס מהמסקנה שהלחץ התקשורתי והציבורי השפיע בגזירת דינו".

עוד נטען, כי גרטי "הציג תזה עובדתית לתאונה שאינה מבוססת על חומר החקירה, לא נטענה בכתב האישום ולא הועלתה בטיעוני המאשימה. קביעותיו אינן מבוססות ואינן עומדות במבחן העובדות ובמבחן ההיגיון". כך למשל ביחס לקביעתו שסטיית רכבו של קלגסבלד היתה רצונית, ולהשערה שריכוז היין בקיבה השפיע אולי על חוסר הריכוז שלו. (ע"פ 71933/06).