המדינה תפצה במיליונים את משפחות הרוגי אוקטובר 2000 - אך מסרבת לחשוף הסכום

זאת במסגרת הסכם פשרה שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת * המדינה: הפיצוי - לפנים משורת הדין, ומבלי שיהא בכך הכרה באחריות

מדינת ישראל תשלם פיצויים בסך מיליוני שקלים ל-11 מתוך 13 משפחות הרוגי מהומות אוקטובר 2000. כך נקבע במסגרת הסכם פשרה שנחתם ואושר בבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרת תביעה שהגישו המשפחות נגד המדינה. באופן תמוה, המדינה מסרבת למסור מידע פרטני על ההסכם ועל הסכום שישולם לכל משפחה, בתואנה של הגנה על פרטיות המשפחות.

במהומות אוקטובר נהרגו 13 בני אדם, בהם 12 ערבים-ישראלים ופלשתיני אחד. בעקבות המלצות ועדת אור, שחקרה את האירועים והטילה אחריות חלקית על המדינה והמשטרה, הגישו 11 מהמשפחות תביעה נזיקית נגד המדינה. משפחות עסאלה ועכאווי, שבניהן נהרגו אף הם במהומות, לא נכללו בתביעה וטרם תבעו את המדינה עד היום.

בהסכם הפשרה נאמר, כי "בשל הנסיבות המיוחדות של התביעה וכדי להביאה לסיום נאות והוגן, מסכימה מדינת ישראל, לפנים משורת הדין, ומבלי שיהא בכך משום הכרה באחריותה, ועל אף עמדתה העקרונית בדבר היעדר אחריות בנזיקין לפחות בחלק מהאירועים נשוא התביעה, לשלם סכום שהוסכם עליו בין הצדדים... מבלי שהמדינה תודה בנזק, בעובדה או בטענה כלשהי".

בהסכם גם מתחייבות המשפחות שהן מסתלקות מכל טענה או תביעה עתידית בנושא. השופט אברהם אברהם, שכמובן לא יכול היה להפעיל שיקול דעת בהחלטה אם לאשר את ההסכם, שכאמור הסכום אינו ננקב בו, נתן לו בכל זאת תוקף של פסק דין.

בפרקליטות אומרים, כי "העובדה שהתביעה הסתיימה בתוך כשנה, במהירות חסרת תקדים לתביעות בהיקף כזה, וללא שהתקיים אפילו דיון משפטי אחד, מעידה על הרצון הטוב של הצדדים להגיע לסיום ראוי של ההליכים".

התביעה, שהוגשה בספטמבר 2005 מבוססת על המלצות ועדת אור, ובמסגרתה תבעה כל משפחה פיצוי בסך 50 אלף שקל עבור הוצאות קבורה וכן כ-420 אלף שקל עבור אובדן השתכרות. זאת, בנוסף לפיצוי לפי ראות בית המשפט עבור כאב וסבל וזכויות סוציאליות נוספות.

באמצעות עוה"ד עדי מיכלין וליטל צור, טענו המשפחות כי האחריות להרג בניהן מוטלת על המשטרה, שהתרשלה כשהתעלמה לחלוטין מדו"חות המודיעין שהזהירו מפני פרוץ מהומות במגזר הערבי. כן נטען, שהמשטרה התעלמה מהאפשרות לפרוץ אירועים שיפגעו בסדר הציבורי ולא מסרה מידע זה לידי הגורמים הרלוונטיים.

המדינה מעלה בתפקידה כשלא התכוננה לאירועים ולמניעתם ולא התעניינה בשמירה על ביטחון וחיי אזרחיה, נאמר בתביעה. עוד נטען, כי המשטרה לא ציידה את היחידות הרלוונטיות באמצעים לפיזור הפגנות, ולא קבעה תוכנית מבצעית לפיזור הפגנות, מה שהוביל לצורך להשתמש בירי צלפים.

התביעה הוגשה ימים ספורים לפני פרסום דו"ח מח"ש בנוגע למהומות, וזאת מחשש שעילת התביעה תתיישן. מח"ש החליטה בזמנו לסגור את כל תיקי החקירה נגד השוטרים האחראים לכאורה לביצוע העבירות. חלק מהתיקים נסגרו בשל היעדר ראיות מספיקות וחלקם מאחר "שלצערנו לא עלה בידינו לאתר את השוטרים האחראים על ביצוע העבירות, כפי שגם קבעה ועדת אור, כי במקרים אלה הגם שהירי בוצע ע"י שוטרים, 'לא ניתן לייחס אותו לשוטר זה או אחר'".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי הם אינם מוסרים את סכום הפיצוי "בשל רגישות הפרשה והשלכותיה", וכדי "שלא לפגוע בפרטיות המשפחות". עוד אמרו, כי אין למדינה התנגדות שהמשפחות יגלו את סכומי הפיצוי, אם ירצו בכך. (ת.א. 747/05).