בכירה בסניגוריה הציבורית חשודה בניקוב צמיגי בן-זוגה לשעבר, השופט עודד גרשון

הפנצ'ר של הפרקליטה הבכירה: הסניגורית הציבורית המחוזית בחיפה, עו"ד גליה סלבצקי, נעצרה לפני כשבוע בחשד שניקבה שבע פעמים את צמיגי רכבו של בן-זוגה לשעבר, השופט עודד גרשון (61), מבית המשפט המחוזי בחיפה. כך הותר היום (ג') לפרסם. עם זאת, חלק מהפרטים בפרשה עדיין אסורים בפרסום.

השופט אביחי דורון, שהתיר את הפרסום, קבע בהחלטתו שנגד סלבצקי "קיימת תשתית ראייתית נרחבת בעבירות המיוחסות לה, ברמה שיש בה די כדי שניתן יהיה להגיש נגדה כתב אישום". הוא ציין, ש"עיקר הראיות נגד סלבצקי כבר גובש. הראיות המרכזיות, חלקן חותכות למדיי, כבר נאספו ונותר עוד 'לקשור את הקצוות' על-מנת להביא לבית המשפט כתב אישום מגובש ומלוטש למשעי".

עו"ד סלבצקי מחזיקה בתפקיד בכיר בסניגוריה הציבורית, הכפופה למשרד המשפטים, לאחר שחצתה את הקווים משורות הפרקליטות. מאז נחקרה בפרשה היא יצאה לחופשה מעבודתה, והיא מכחישה מכל וכל את המיוחס לה. בהסכמתה, היא נשלחה לשבעה ימי מעצר-בית, שהוארכו היום בשבעה ימים נוספים.

סלבצקי וגרשון, גרושים שניהם, היו בני זוג במשך קרוב לארבע שנים ואף התגוררו יחד, עד שנפרדו לפני כחצי שנה. לפני כחודש וחצי, הגיש השופט תלונה במשטרה, על שאלמוני ניקב את צמיגי רכבו במהלך הלילה, כשזה חנה בחניון ביתו.

באופן טבעי, במשטרה פתחו בחקירה שהתמקדה דווקא בחשד שהמעשה אירע על-רקע תפקידו של גרשון כשופט. לאחר הפעם השנייה והשלישית שבה נוקבו צמיגי הרכב, כמעט יום אחרי יום, הוחלט במשטרה להציב מצלמות מעקב.

בעצה אחת עם משמר בתי המשפט, הוחלט במשטרה להציב מצלמות מעקב ליד רכבו של השופט. באופן מפתיע, בשבוע שלאחר התקנת המצלמות לא נוקבו הצמיגים שוב, והן הוסרו מטעמים טכניים.

לא חלפו יומיים מאז הוסרו המצלמות, וצמיגי הרכב נוקבו שוב. בשלב זה, הבינו החוקרים שכנראה מדובר במישהו קרוב לשופט המבצע את המעשים. המצלמות הותקנו שוב, ולמרבה ההפתעה הפעם נראתה בהן דמות חיפאית מוכרת מאוד, גליה סלבצקי, כשהיא עוטה מעיל קפוצ'ון, ודוקרת את הצמיגים בחפץ כלשהו.

מ"מ מפקדת תחנת חיפה, סנ"צ אהובה תומר, סיפרה ל"גלובס" ש"אחרי התדהמה, היה לנו ברור שאנחנו חייבים לחקור אותה. קיבלנו מבית המשפט צו חיפוש וערכנו חיפוש אצלה בבית". המשטרה אף חיפשה בבית חשודה נוספת, שזהותה אסורה בפרסום, אך החשד נגדה הוסר מייד.

"בחיפוש נתפס מעיל הקפוצ'ון, איתו היא נראתה בצילום וכן הדוקרן בו השתמשה", סיפרה סנ"צ תומר. סלבצקי נחקרה כמה פעמים במשטרה וטענה שהיא אינה האישה המופיעה בצילום ואינה משתמשת במעיל זה. ל"גלובס" נודע, כי אף העלתה טענת אליבי, שנבדקה והופרכה מייד.

פרקליטה של סלבצקי, עו"ד דוד יפתח, אמר ל"גלובס" כי "בכל החקירות היא הכחישה שביצעה את המעשים וכל הראיות שבידי המשטרה הן נסיבתיות בלבד. כבר לפני כחצי שנה היא הודיעה לממונים עליה שהיא מתכוונת לפרוש מתפקידה ב-1 בינואר 2007".

"בכל מקרה", אומר יפתח, "הובטח לי מהפרקליטות שלא יוגש כתב אישום נגדה לפני שיקויים שימוע ויימסר לי כל חומר הראיות לעיון".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הפרשה מצויה בחקירה ובעתיד הקרוב יוחלט ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), המלווה את החקירה, אם יש מקום, להגשת כתב אישום. יודגש, כי סלבצקי פורשת ב-1 בינואר, כפי שסוכם עימה, לבקשתה, לפני מספר חודשים".

בכל מקרה, אומרים במשרד המשפטים, "סלבצקי לא תעבוד במשרד המשפטים עד לפרישתה. למען הסר ספק, האירועים מקורם במערכת יחסים אישית ואין להם קשר לתפקידיהם של המעורבים".

התמיהות: המערכת התגייסה להגנתה

פרשת סלבצקי-גרשון מעלה כמה תמיהות, כשהעיקרית שבהן קשורה לעיכוב ולהתנהלות בהתרת הפרסום, שמדגימות כיצד מתגייסת המערכת המשפטית להגן על בשר מבשרה.

סלבצקי גייסה בתחילה לעזרתה שלוש מחברותיה בסניגוריה הציבורית - עוה"ד שרית גולן, סימי פלג ואורנה אליגון-דר, שהן כזכור עובדות מדינה. האחרונה אף הגישה בשמה את הבקשה לאיסור פרסום, שהובאה לשופט התורן בביהמ"ש השלום בחיפה, סגן הנשיא אבי הבר.

הבר קיים דיון במעמד המשטרה, שלא התנגדה לאיסור הפרסום, והוציא צו כמבוקש. למחרת, הגישו אמצעי התקשורת בקשה להסרת הצו, שהובאה אף היא בפני השופט הבר. באורח תמוה, הפעם החליט הבר לפסול עצמו מלדון בבקשה, בשל זהות המעורבים.

הבקשה הועברה לנשיא השלום, אהוד רקם, שהחליט לבקש מנשיאת העליון, דורית ביניש, לעשות שימוש בסמכותה ולהעביר את הבקשה למחוז שיפוט אחר. "נוכח זהותם של המתלונן והחשודה בפרשה", כתבה ביניש בהחלטתה, "אני רואה להורות על העברת הדיון אל מחוץ למחוז חיפה", והעבירה את התיק לשלום בת"א.

בינתיים, שכרה סלבצקי את שירותיו של עו"ד דוד יפתח, שטען בדיון כי מטרת הבקשה היא רק "מציצנות ועיתונות צהובה", משום שהמעשים קשורים לחייהם הפרטיים של סלבצקי וגרשון, ולא לעבודתם.

השופט אביחי דורון ציין, שלא הוכח לו שלסלבצקי עלול להיגרם "נזק חמור" כתוצאה מהפרסום. לדבריו, אם לא היה נוכח שהראיות נגדה כה חזקות, זכותה לפרטיות היתה גוברת על זכות הציבור לדעת. הוא הסיר את הצו בכפוף לשתי מגבלות, וסלבצקי החליטה לבסוף שלא לערער. כך הצליחה המערכת לגרור את הפרשה במחשכים במשך שבוע.

במשרד המשפטים אמרו בתגובה, כי שלוש הסניגוריות לא ייצגו את סלבצקי, אלא "בשלב הראשוני של הפרשה, הן סייעו לה מתוקף היכרות אישית ויחסי חברות, על חשבון זמנן הפרטי ושלא במסגרת שעות העבודה". עוד נאמר, כי הן אף ביקשו לדחות את הדיון כדי שסלבצקי תוכל לשכור עו"ד.

קנאת אוהבים - לא בפעם הראשונה

המקרה של גליה סלבצקי אינו הראשון בו נופלת (על-פי החשד, בינתיים) אישיות משפטית בכירה, בגלל קנאת אוהבים. רק בסוף השבוע האחרון הגישה השופטת לשעבר, אסנת אלון-לאופר, לבית המשפט העליון ערעור על הרשעתה בהזמנת פלט שיחות טלפון של בן-זוגה לשעבר, גנ"מ אילן בורידה.

לאופר הורשעה בעבירות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות והטרדה במתקן בזק, ובית המשפט המחוזי בת"א דחה את בקשתה שלא להרשיעה.

סניגורה לשעבר, עו"ד פרופ' דוד ליבאי, הגיש שורה של תצהירים משופטים ושופטות מכהנים, וכן של מנהל בתי המשפט לשעבר, בעז אוקון.

התמונה שעלתה מהתצהירים שנחשפו ב"גלובס" היתה, שמדובר בשופטת מקצועית ומבטיחה, שנפלה בגלל קנאת אוהבים רגעית. גם מתסקיר שירות המבחן עלה, שהיא היתה שרויה בסערת רגשות, על-רקע חשד לבגידת בן-הזוג.

כזכור, החקירה העלתה, שאלון-לאופר הזמינה מחוקר פרטי פלטי שיחות טלפון של בן-זוגה, המשמש כמפקד כלא "נפחא", משום שחשדה שהוא בוגד בה.

אלון-לאופר שילמה לחוקר הפרטי כ-5,000 שקל עבור פלטי השיחות של בן-זוגה. בכתב האישום הופיע פירוט מביך, המתאר כיצד השופטת צלצלה 46 פעמים במשך שבועיים לקצינה בשב"ס, שהשופטת חשדה שמנהלת רומן עם בורידה.

בחקירתה טענה השופטת, שהיא חשדה שבורידה מנהל רומן עם אותה קצינה, והטלפונים אליה נועדו לבדוק היכן היא נמצאת בשעות מסוימות. בנוסף, היא הודתה שבדקה את ההודעות במענה הקולי של הטלפון שלו, גם ללא ידיעתו. עם זאת, היא הכחישה שהזמינה שירותי חקירה פרטית או ששילמה עבורם.