ממשלת אתיופיה מחפשת שת"פ עם חברות התשתית הישראליות

על-פי התוכנית, יושקעו 5 מיליארד דולר ב-5 השנים הקרובות. בכל שנה תפרסם רשות הדרכים (ETHIOPIAN ROADS AUTHORITY - ERA) 70 מכרזים חדשים בהיקף מצטבר של מיליארד דולר.

רוב התוכניות מאושרות ומתוקצבות כאשר את המימון לתוכנית הפיתוח מעמידים בין היתר, הבנק העולמי, האיחוד האירופי, בנק אפריקה וממשלת אתיופיה. הממשלה המקומית תממן 40%-60% מעלות כל פרויקט.

תוכנית הפיתוח כוללת בעיקר סלילת כבישים חדשים, כאשר ישדרגו וישוקמו כבישים נוספים. המכרזים יפורסמו בשיטות שונות ויכללו מכרזי טרן קי, מכרזים לתכנון וביצוע, מכרזי BOT וכן מכרזים תקציביים רגילים.

אתיופיה נמצאת ברמת פיתוח מהנמוכות בעולם. רשת הדרכים באתיופיה כיום היא 6,000 ק"מ כבישים בלבד כאשר השאיפה היא להגיע בתוך עשור ל-100 אלף ק"מ כבישים. רוב התוכנית מאושרת לביצוע הן מבחינה תכנונית והן מבחינת המימון.

נציגי רשות הכבישים האתיופית מנהל תכנון וביצוע, בקלה נגוסה, וסמנכ"ל הנדסה ורגולציה, זרפו טסמה, נפגשו עם סולל בונה אינטרנשיונל, שפיר הנדסה, תה"ל וכן עם חברות תוכנה וטכנולוגיה ביניהן, AT VIEW ,TNM, אדמור וחברת אניוויי. מדובר בחברות תוכנה ישראליות העוסקות בליווי וניהול של פרויקטים או שנותנות פתרונות לבעיות שכיחות בפיתוח תשתיות. חברות תשתית גדולות במשק למשל אשטרום, דניה סיבוס, רמט ואחרות, לא הגיעו למפגשים.

טסמה אמר ל"גלובס", כי כיום חלק מהעבודות באתיופיה מתבצעות באמצעות חברות זרות מאנגליה, ארה"ב, הודו, אוסטרליה, ספרד, קוריאה, סין ואחרות. חברות ישראליות לא ייהנו מעדיפות על פני חברות זרות אחרות, אלא תתאפשר להן האופציה להתמודד במכרזים הפומביים שמפרסמת רשות הכבישים, אמר.

לדבריו, "אנחנו מאוד מקווים שחברות ישראליות ימצאו עניין בפרויקטים באתיופיה. יש לנו המון עבודה ותוכנית פיתוח רחבת היקף לטווח הקרוב. בדיקות שערכנו מלמדות, כי לחברות התשתית הישראליות יש רקורד מרשים וניסיון בינלאומי מוכח. זוהי הזדמנות טובה לשתי המדינות ולשתי הכלכלות. אתיופיה חייבת לפתח את רשת הכבישים כדי לפתח את הכלכלה". לדברי טסמה, התוכנית ברובה מאושרת מהבחינה המימונית ויתר התוכניות נמצאות בדיונים לקראת אישור המימון הסופי.

את היוזמה לשיתוף הפעולה יזם מכון הייצוא. המכון זיהה את הפוטנציאל העסקי בעקבות מכרזים שהגיעו לבנק העולמי לסלילת כבישים באתיופיה. בדיקה שנערכה במכון הייצוא גלתה שמדובר בתוכנית רצינית של הממשלה באתיופיה. במכון הייצוא ציינו, כי היתרונות של ההשקעה באתיופיה הן יציבות פוליטית, מימון מאושר לפרויקטים, מוסר תשלומים גבוה וכן שמדובר בתוכניות שכבר נמצאות בהליכי ביצוע.

מנכ"ל מכון הייצוא, יחיאל אסיה, אמר בשיחה ל"גלובס", כי באתיופיה יש פוטנציאל גדול עבור החברות הישראליות. לדבריו, לחברות הישראליות יש הרבה להציע לא רק בהיבט של תשתיות, אלא גם בהיבט של טכנולוגיות עתירות מידע.

לדבריו, החדירה הראשונה היא החשובה ביותר ואני מניח שברגע שחברות ראשונות יחדרו לשוק האתיופי יהיה הרבה יותר קל לחברות אחרות להצטרף.

חברות ישראליות לא יקבלו שם העדפה על פני חברות אחרות, אך לאור תקציבי הענק, יש מקום שם לכולם, ציין.

לדברי אסיה, שיתוף הפעולה כיום בין ישראל לאתיופיה נעשה בעיקר בתחום של חקלאות, בתחומים של השקיה, אגירת מים ופתרונות לאזורי חקלאות פגועי בצורת.

לדבריו, כניסה לענף התשתיות, שהוא עתיר השקעות, הוא מהלך חשוב ופוטנציאל אדיר לחברות ישראליות. אסיה אמר, כי מכון הייצוא ילווה מקרוב את החברות הישראליות. "אני מאמין גדול באפריקה. מדובר ביבשת שרמת החיים הנמוכה שלה תביא להזדמנויות אדירות בפיתוח. הפערים האלה בין העולם המודרני לאפריקה לא יימשכו לאורך זמן ודווקא בכלכלות האלה יושקעו רוב הכספים. למשק הישראלי יש יתרון יחסי בתחום התשתיות, ההיי-טק ועלינו להשכיל ותעל את היתרונות האלה", אמר.

אתיופיה היא אחת מהמדינות העניות באפריקה ורמת החיים שם היא מהנמוכות בעולם. עיקר הכלכלה מבוססת על חקלאות - עבודות אדמה וגידול בקר. שטח המדינה הוא 1.237 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 60 מיליון תושבים.

בחברות הישראליות שהשתתפו בפגישות עם הנציגים האתיופים התקבל הרושם כי יש פוטנציאל עסקי בתוכנית. עם זאת ההחלטה לצאת לחו"ל היא החלטה מורכבת שמחייבת אופרציה ארגונית נרחבת. לדברי נציגי החברות, אתיופיה היא מדינה מועדפת לפעילות באפריקה, בשל האמינות ומוסר התשלומים. "

gal-n@globes.co.il