המינהל: קיבוץ שפיים פלש לאדמות מדינה והקים חניון לשטחי המסחר בלא היתר

באמצעות עו"ד אילן שרקון טוען המינהל, כי בבדיקה שנערכה במהלך שנת 2005, התברר כי הקיבוץ או מי מטעמו פלש לשטח קרקע שבבעלות המינהל, הכשירו כשטח חנייה, תוך שהוא סולל אותו באספלט וכשטח גישה לחנויות ולשטח המסחרי המצוי מדרום לשטח הפלישה, וזאת בלא קבלת אישור או היתר.

כבר באפריל 2005 שיגר המינהל התראה לקיבוץ שפיים, בו הוא נדרש לפנות את שטח הפלישה, להרוס כל מבנה או מתקן שהוקם עליו, ולפנותו מכל אדם, מבנה וחפץ.

גם לאחר מו"מ והתכתבויות בין הקיבוץ לבין הממונה המחוזי לפיקוח במינהל, אהוד גבריאלי, לא השתכנע המינהל בטענות הקיבוץ, וגבריאלי הודיע לשפיים שהקיבוץ עושה שימוש בשטח הפלישה ללא קבלת הסכמתו או רשותו של המינהל.

בתביעה נטען, כי כל מכתבי ההתראה לא הועילו והשטח עדיין לא פונה. אם לא די בכך, טוען עו"ד שרקון בשם המינהל, הרי שסלילת מגרש החנייה בשטח הפלישה והשימוש בו כחנייה לבאי המרכז המסחרי וכדרך גישה אליו, נעשו ללא קבלת היתר בנייה כדין ומהווים בנייה בלתי חוקית.

המינהל מודיע בתביעה, כי יתבע בעתיד מהקיבוץ גם דמי שימוש ראויים עבור כל תקופת השימוש והחזקת הקיבוץ בשטח הפלישה. לשם כך, הוא מבקש מבית המשפט לפצל סעדים.

מחילופי המכתבים בין פרקליטו של הקיבוץ, עו"ד אורי בר-קמה, לבין היועצים המשפטיים של המינהל, עולה כי הקיבוץ טען שלפני כ-10 שנים, הוא ביקש מהמינהל לצרף את החלקה האמורה לשטח הקיבוץ.

לטענתו, בטיוטת המשבצת שהמינהל הכין ושלח לקיבוץ אכן נכללה החלקה האמורה במשבצת של שפיים. יתירה מכך, טוען עו"ד בר-קמה, קיבוץ שפיים אף הציע שבתמורה לחלקה זו, הוא יוותר על חלקה אחרת, הגובלת בשטח קיבוץ געש, לטובת קיבוץ געש.

ואכן, לדבריו, החלקה האמורה נגרעה משטח שפיים ונכללת במשבצת של געש, "מה שמלמד כי חילופי המקרקעין אושרו ע"י המינהל". בינתיים, נטען עוד, אושרה תוכנית ששינתה את ייעוד החלקה, וקבעה בתחומה מגרשים לדרך ולחנייה, לשפ"פ (שטח פרטי פתוח) ולתעסוקה, וכי המינהל הסכים בחתימתו לתוכנית זו.

עו"ד בר-קמה טוען עוד במכתב, כי המינהל מתנכל לקיבוץ וכי הקיבוץ רואה בכינויו "פולש" משום הוצאת לשון הרע. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 1130/07).