יותר ויותר אג"ח, פחות ופחות מניות

[ לאתר המעו"ף ]מה גרם למשקיעים הזרים להמר על האפיק הסולידי המקומי, מדוע הם כבר לא מתפתים לקנות מניות, והאם זה מעיד על חולשתה או על חוסנה של הבורסה

1. נתוני בנק ישראל שפורסמו באשר להשקעות הזרים במשק הישראלי, מצביעים על שינוי מעניין בטעמי המשקיעים הזרים, שבבסיסו העדפה הולכת וגוברת של אג"ח ישראליות על חשבונן של המניות המקומיות. הנתונים מלמדים, כי בשנה החולפת זינק היקף ההשקעה של הזרים באג"ח המקומיות למעלה מפי 4 והגיע לרמה של 2.2 מיליארד דולר, בעוד השקעה בת 2.1 מיליארד דולר במניות בשנת 2005 הפכה לפדיון מניות של כ-140 מיליון דולר ב-2006.

בכל הקשור להשקעה באג"ח המקומיות, הרי שכניסת המשקיעים הזרים לשוק זה בהיקפים גדולים, מספרת למעשה את הסיפור האמיתי של השווקים הפיננסיים בישראל ב-2006. זרימת הכספים המאסיבית, שניזונה רבות ממהפכת עושי השוק באג"ח במחצית 2006, היא למעשה מהאחראיות המרכזיות לכרסום בפער התשואות בין האג"ח השקליות למקבילות האמריקניות, וכן לפיחות האגרסיבי בשער הדולר.

מהנתונים עולה, כי כיום פער התשואות בין האג"ח הישראליות למקבילות האמריקניות במח"מים הארוכים עומד על כ-0.8%-0.9%, וכי במקביל משייט הדולר ברמות שפל של חמש שנים מול השקל. המספרים הללו הושגו אודות לרפורמות

מרחיקות הלכת שבוצעו במשק בשנים האחרונות, אשר הפכו אותו לשקוף, נגיש ואטרקטיבי יותר עבור המשקיעים הזרים.

את אותן רפורמות ניתן להמשיל לטיפול התקופתי המקיף שעברה הכלכלה הישראלית לאורך השנים האחרונות, והן אלו שאיפשרו את הזרמת מיליארדי הדולרים של המשקיעים הזרים בעורקיה. אם נמשיך באותו קו, הרי שביצועי הבורסה, והנתונים הפיננסיים שהופכים חדשות לבקרים לכותרות סקסיות בכלי התקשורת, הם הפירות שאנחנו קוצרים כיום מאותו התהליך.

2. נתוני ההשקעה במניות סחירות בתל-אביב - שנמדדת באמצעות זרימת כספים פנימה או החוצה במונחי נטו, וללא התחשבות בעלייה וירידת ערך - מספרים אף הם סיפור מעניין, ומראים כי לראשונה זה שלוש שנים נרשם פדיון נטו של מניות מקומיות על-ידי משקיעים זרים. נתונים אלו מתעצמים לנוכח עודף הרכישות של הזרים ב-2005, שעמד על מעל 2 מיליארד דולר, ומספרים חלק מהסיפור של השנה התנודתית שעברה על הבורסה המקומית בשנה החולפת.

לנוכח הדיון שמתפתח באחרונה בשוק ההון בדבר היכולת של השווקים הפיננסיים להשלים לראשונה שנה חיובית חמישית ברציפות, הנתונים האחרונים גם צפויים ללמד לא מעט על עתידה של הבורסה, בעידן שבו המשקיעים הזרים נוטלים חלק הולך וגדל במסחר השוטף.

מצד אחד ניתן להסתכל על נתוני 2006 כעל תמרור אזהרה לקראת ההמשך, שצפוי לבשר על יציאת הזרים מהאפיק המנייתי המקומי. אמנם מבט לעומק על הנתונים מלמד, כי גל המימושים המרכזי נרשם במהלך הרבעון השני - בו נרשמו ירידות חריפות בכל השווקים המתעוררים - אך סיכום שנתי של הנתונים אינו משאיר הרבה מקום לספק: המניות הישראליות הרבה פחות אטרקטיביות כיום בעיני המשקיעים הזרים מאשר בעבר.

מסקנה זו, שבאה לידי ביטוי גם בחוות הדעת שמוציאים המשקיעים הזרים על הבורסה המקומית מעת לעת (כמו המלצת בנק HSBC האחרונה), אמורה לספק לציבור המשקיעים המקומי הרבה חומר למחשבה לגבי ההמשך.

מצד שני, לא ניתן להתעלם מכך שלמרות העובדה שהזרים חדלו לקנות מניות מקומיות ב-2006, המשיכה הבורסה לטפס ואף סגרה את השנה בתשואה דו-ספרתית, למרות שורת משברים מדיניים-ביטחוניים שחווה המשק ברצף כמעט חסר תקדים.

מעובדה זו ניתן לגזור שתי מסקנות אפשריות נוספות: האחת מצביעה על שינוי מדורג בטעמיהם של גופי ההשקעה המקומיים הגדולים, כמו קופות הגמל וקרנות הפנסיה, שהופכות בהדרגה לנדבך חשוב בשוק והגדילו בשנים האחרונות בהדרגה את חשיפתן למניות; השנייה גורסת ככל הנראה, כי למרות שהזרים כבר לא דוחפים את הבורסה קדימה - באופן הפרקטי ביותר - אחד-העם ממשיכה לטפס ואינה צריכה להיתפש עוד כנתלית על משענת קנה-רצוץ, שתקום ותיפול על-ידי המשקיעים הזרים.

זרים