פרקליטיהם של גבי רביד ודני זילביגר: "יש סיכוי גבוה שיזוכו"

לטענתם, האיסור למתן טובת הנאה בקשר לרכישת יחידות קרנות נאמנות, מתייחס למתן טובת הנאה לציבור הלקוחות, ולא ליועצי ההשקעות

"גם אם הפרקליטות תגיש כתבי אישום נגד בנק לאומי ואנשיו, יש סיכוי גבוה שהם יזוכו" - כך טוענים סנגוריהם של מנכ"לית פסגות לשעבר, גבי רביד, וסגנה, דני זילביגר, שהפרקליטות החליטה להאשימם בפרשת טובות ההנאה של יועצי ההשקעות בבנק לאומי.

הפרקליטות החליטה להעמיד לדין בפרשה את רביד וזילביגר, וכן את מנהל פיא, מיקי צבייר. בימים הקרובים תקבל החלטה לגבי בנק לאומי ובכיריו, וכן בכירים בבנק מדרג זוטר יותר, וההערכות הן כי גם נגדם יוגש כתב אישום.

הסנגורים, ניר כהן, בעז בן-צור ואמיר בן-ארצי, טוענים כי יש מחלוקת משמעותית על פרשנות הסעיף הרלוונטי בחוק - סעיף 82 לחוק השקעות משותפות, האוסר על מתן טובת הנאה בקשר לרכישת יחידות קרנות נאמנות, שמכוחו הוחלט להאשים את מנהלי הקרנות.

לטענתם, האיסור מתייחס למתן טובת הנאה לציבור הלקוחות, ולא ליועצי ההשקעות של הבנק, וכך גם סברה רשות ני"ע כשחוקק הסעיף הרלוונטי.

הסעיף, הם טוענים, נחקק על רקע מבצעי שיווק שנערכו בתחילת שנות ה-90 ובמסגרתם הוצעו הטבות שונות ללקוחות שרכשו יחידות בקרנות נאמנות - החל בעטים ומחזיקי מפתחות, וכלה בסופי שבוע, ביטוחי חיים ועוד. הסעיף, לטענתם, נועד לאפשר ללקוחות לתמחר נכון את מחיר היחידה בקרן ולהשאיר את שיקול דעתם נקי מהשפעות חיצוניות.

לטענת הסנגורים, על-פי חוק העונשין, במקרה שיש מספר פירושים סבירים לסעיף החוק הרלוונטי, יש להכריע לפי הגישה המקילה, כלומר, לטובת הנאשם. מעבר לכך, טוענים הפרקליטים, מדובר בפעילות שיווקית מותרת ומקובלת בארץ ובעולם. פעילות שיווקית זו רווחה בשוק ההון, נעשתה בגלוי ובהשתתפות רבים, בתום לב וללא מחשבה פלילית כלשהי.