הישראלים עדיין נרתעים

אבל בעוד ענף הייבוא מסין לישראל פורח, מתקשים הישראלים להאמין כי הם יוכלו לייבא את הידע שצברו בנדל"ן לשוק הענק בסין. "בעיה הגדולה והמכשול העיקרי בפני משקיעים זרים הפועלים בסין הם הבנת התרבות הסינית", אומר דובי וייס, מנכ"ל פולאר בינלאומי, אחת מהחברות הישראליות הבודדות שפועלות כיום בסין". וייס מסביר: "למשל, יושבים במו"מ עם אנשי עסקים סינים. אומרים לך כן, ובסוף מסתבר שזה לא. מדוע זה קורה? כי עדיין מדובר במדינה קומוניסטית, ולכן יכול מאוד להיות שאתה מדבר עם האנשים שבפועל אינם אלה שמקבלים את ההחלטות. בגלל התרבות הסינית, עשיית עסקים בסין אורכת זמן ארוך ומייגע, כך שאם אין לך סבלנות, אין לך מה לחפש שם".

במה שונה סין במובן זה משאר העולם? "במקומות אחרים בעולם מציעים לך קרקע, אתה טס, בודק, נראה לך? יופי: אתה מבצע בדיקות נאותות ואחרי חודשיים אתה מתחיל לעבוד. בסין זה לא ככה. קודם כל צריך להבין את כל הרגולציה ולהגיע לרמת קשר אישי עם גורמים מקומיים, שמבוסס על אמון ולא קשר חוזי. צריך להבין כי למרות שמדובר באוכלוסיה של 1.3 מיליארד איש ומעלה, עדיין מבחינה כמותית, בישראל יש יותר עו"ד לנפש מאשר בסין, כי שם התרבות היא פטריאכלית. יש ראש שבט והוא מחליט, כך שהעניינים בכלל לא מגיעים לדיון בבתי משפט - הסכמים נחתמים בלחיצת יד".

לפולאר השקעות, החברה האם של פולאר בינלאומי, יש בוס חדש - זיל פלדמן היהודי-אמריקני שמתכנן להפוך את החברה האם לחברת השקעות שפועלת בעיקר במזרח. וייס, שיהפוך בקרוב למנכ"ל פולאר השקעות, מספר על ההרפתקאות הסיניות של הקבוצה: "חברנו לפני כשנה לחברה של יהודים-קנדים ולעוד שותף סיני שניהלו מו"מ עם השלטונות בשנגחאי במטרה להשתלט על הרובע (גטו) היהודי בעיר - שהוכרז אתר תיירותי - ולבנות במקום הרבה מאוד פרויקטים. אותם קנדים חתמו על הסכם לפיתוח האזור, ולביצוע רה-לוקיישן (טרנספר) של האוכלוסייה המקומית. הערכות הראשונות דיברו על השקעה של 700 מיליון דולר, ולכן הם התחברו אלינו ואנו למעשה נכנסנו לנעליים שלהם. לנו ברור שלפתח את האזור צריך להשקיע בין מיליארד דולר לשני מיליארד דולר, ולכן יצרנו קשר עם מרתון פרטנרס, קרן אמריקנית. ברגע שנגיע להסדר עם הממשל הסיני, נתחיל בביצוע".

לדעתו של וייס, למרות הקשיים והפערים העמוקים בין העמים, בקרוב מאוד יבקיעו הישראלים את החומה הסינית. "כיום, אין כמעט ישראלים המעורבים בשוק הנדל"ן הסיני, אבל תוך שנה-שנתיים אני מאמין שנראה הרבה ישראלים פעילים בתחום. הישראלים הם עם של יזמים, שעושה זאת היטב, ולכן זו שאלה של זמן עד שהם יגיעו לסין".

את שוק הנדל"ן הסיני, או יותר נכון, את הפוטנציאל שבו, משווים לעיתים לשוק הנדל"ן הרוסי. למרות המאפיינים הדומים, וייס טוען כי מדובר בסיפור שונה לגמרי. "הבדלי התרבות בין רוסיה לסין תהומיים, למרות שבפועל גם פה וגם פה מדובר בשיטה קומוניסטית. לישראלים קל יותר לפעול ברוסיה בגלל התרבות, הקירבה הגיאוגרפית והשפה, שחלקנו יודעים, המקלים על כניסת ישראלים לרוסיה. מבחינת פוטנציאל, קשה לנבא את העתיד, אך על מנת להשקיע בסין צריך הון התחלתי יותר גבוה מהנדרש במקומות אחרים בעולם. העסקאות בסין יותר גדולות, לא במובן השיעורי, אלא במונחים מוחלטים. מאחר ששם בונים "מפלצות" - קומפלקסים של 1,200 יחידות דיור בבת אחת, דבר שלא רואים ברוסיה".

אורי שוסטר uri-s@globes.co.il