אין מתנות חינם

מאז ההדלפה ששודרה בסוף השבוע שעבר בגל"צ בדבר אי-הסכמתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, להופיע בפני מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שחוקר את התנהלות צה"ל והממשלה בתחום העורף במלחמה האחרונה, זרמו מאות אלפי מילים במה שמוגדר כבר כ"תחרות כיפוף הידיים הלאומית" שבין אולמרט לבין לינדנשטראוס.

שבוע זה הצטיין גם בכיפופי ידיים נוספים, כדוגמת שר הביטחון, עמיר פרץ, מול אולמרט, אך ברור כי לתקשורת היה חלק מרכזי בחימום הזירה לפני "המשחק המרכזי", ואכן הופעתו של המבקר בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, הותירה אותו מפסיד בשלב זה בנקודות, כשהוא מכין עצמו לסיבוב הבא.

מקורבים ללשכתו של לינדנשטראוס, שהדליפו בסוף השבוע את הסיפור על התנהלותו מול אולמרט קודם שהיה אמור להביא את עיקרי הדו"ח לכנסת, לא ציפו לתגובה חריפה כל כך מצד ראש הממשלה שהאשים את המבקר במסע אישי נגדו.

תשובת משרד ראש הממשלה להדלפה הייתה, כי דרוש זמן להכין את התגובה וכי לא ברורה המגמתיות האישית המסתתרת, לכאורה, מאחורי התנהלות המבקר. אולם, מכאן עברה לשכת אולמרט למתקפה תקשורתית מכוונת, שלא הותירה מקום לספק בדבר היריבות האישית בין השניים.

לינדנשטראוס הוא מבקר שביקורתו חשובה מאוד להתנהלותנו. עומדים לרשותו כלים רבים לבצע את מלאכתו נאמנה. אולם, לינדנשטראוס שכח שהוא איננו שופט ואולי את זה צריך להזכיר לו. יתרה מזו, הוא שכח שאיננו זרוע מבצעת, אלא גוף שתפקידו להעלות מחדלים והתנהלויות בלתי ראויות, מבלי ליצור "צייד מכשפות" אישי נגד ראש הממשלה.

כוחו של המבקר הוא ביכולתו לא למסמס את הביקורת שיוצאת ממשרדו, אלא לעקוב אחר הפעולות הנדרשות כדי לתקן את המעוות. "צייד המכשפות" שהוא מנהל, לא רק שאיננו מעלה את מעמדו וכבודו, אלא אף מורידו לדרגת אחד הפקידים במשרד המבקר.

רק משנוכח לינדנשטראוס, כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לא ייצג אותו בעתירה שהוגשה נגדו על ידי פיקוד העורף, הודיע כי ייצג את עצמו ולאחר מכן שינה את עמדתו והתחרט, כי הבין שהוא מבזה את מעמדו, את תפקידו ואת משרד מבקר המדינה.

האם לינדנשטראוס רוצה להיות מבקר, שהוא גם שופט וכן מדליף את החומרים המצויים ברשותו, כחלק ממסע לניעור השחיתות, או שמא הוא עושה זאת מנימוקים אחרים ואף אולי אישיים?

ראוי כי התקשורת תבחן את התנהלותו של המבקר, לא רק כמי שמקבלת לידיה הדלפות באופן כנראה ממוסד מהמבקר, אלא אף תעמוד על מניעיו של המבקר לינדנשטראוס ואף אותם תפרסם. תפקידה של התקשורת החוקרת הוא לא רק לקבל את "המתנה התקשורתית", אלא גם לחקור את מניעיה.

אינני מכיר מקרה אחד, שבו דו"ח מבקר המדינה קיבל כל כך הרבה חשיפה בטרם פרסום. טוב יהיה אם המבקר יעשה את עבודתו נאמנה, ישכח מחשבונות פוליטיים אישיים ומניגוח אישי, שכן הדבר מקשה לתפוס את התנהלותו כנקיית כפיים, טהורה ונטולת אינטרסים.

לשכת ראש הממשלה מצידה הצליחה השבוע במידה מסוימת להפוך את הקערה על פיה, מהרגע שעברה ממגננה להתקפה וליוזמה תקשורתית, מה שלא עשתה בפרסום ההדלפה הראשון.

אולי ראוי, כי לשכת ראש הממשלה, שאמורה לעסוק בנושאים חשובים ובוערים, תנהל את מלחמות ראש הממשלה באופן שלא יותיר מקום לספק שלאולמרט אין מה להסתיר בעניין מה שנראה כהתנהלות כושלת של העורף במלחמה האחרונה.

זהו הנושא החשוב והאמיתי שיש לטפל בו באופן מיידי. הביזיון של תושבים בצפון הארץ, חסרי מגן וחסרי ישע - אסור שיחזור על עצמו בכל ממשלה שהיא.

הכותב הינו יועץ תקשורת אסטרטגי