תביעה ב-2.7 מיליון שקל נגד יצחק תשובה בטענה להפרת הסכם לתשלום בונוס

התובע, צבי שיינזינגר, מהנדס בניין העוסק בייעוץ תכנוני ובניהול פרויקטים של תכנון ובנייה, שימש כסמנכ"ל תכנון בחברת דלק נדל"ן ומהנדס ראשי בחברת תשלוז. בשנת 2000 פנתה אליו נכסי ד.מ.ר וביקשה לשכור את שירותיו לקידום פרויקט של תכנון, ייזום והקמת מרכז לוגיסטי בצריפין (פרויקט דלק מוטורס בניר צבי).

לדברי התובע, סוכם בינו לבין אגמון כי נכסי ד.מ.ר תשלם לו בתום הפרויקט בנוסף על השכר הרגיל בונוס בסך 140 אלף דולר, אך היא סירבה לשלם לו את הבונוס. שיינזינגר תובע לשלם לו את הבונוס וכן לפצותו בגין הפרת ההסכם.

התובע מבקש גם מנכסי ד.מ.ר ואגמון לפצות אותו בגין נזקים שנגרמו לו, לדבריו, כתוצאה מחקירתו בחשד למעורבות בעבירה של שוחד, שנתנה לכאורה החברה ליו"ר ועדה לתכנון ולבנייה לשם קידום פרויקט דלק מוטורס.

לדבריו, באמצעות עו"ד עופר מגזניק, נכסי ד.מ.ר ואגמון פעלו בדרך שגרמה למשטרה לחקור ולעצור אותו לפני כשנה ובכך התרשלו כלפיו. התובע מציין כי בשל החקירה הוא שילם עד כה 20 אלף דולר עבור ייצוג משפטי, וניזוק קשות בכ-200 אלף דולר לשנה בגין הפסקת העבודה ואובדן הרווחים כתוצאה מכך.

התובע מציין, כי לאחר שנכסי ד.מ.ר ואגמון סירבו לשלם לו את חובם ואת נזקיו, הוא פנה לתשובה וזה התחייב בפניו להסדיר את העניין. ואולם, לטענתו, תשובה הפר את התחייבותו כלפיו. התובע מבקש לחייב את נכסי ד.מ.ר ואגמון לשלם לו 780 אלף דולר, ולחייב את תשובה לשלם 760 אלף דולר באופן חופף לחיובם של נכסי ד.מ.ר ואגמון.

הנתבעים טרם הגישו כתב הגנה. ואולם, במכתב ששלחה דלק מוטורס לתובע בנובמבר נאמר כי היא דוחה את דרישתו לתשלום הבונוס. לדבריה, מפברואר 2001 ועד ליולי 2006 שולמו לו כ-420 אלף דולר, הכוללים גם את הבונוס. (ת.א. 1390/07).