"סתמנו פרצות כדי ליצור סיכוי לעסקים קטנים במכרזי הממשלה, אך פוליטיקאים שוב פוגעים בטוהר המידות; גיבורי פרשת הרשות לעסקים קטנים לא נחים"

"עסקים קטנים ובינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר במשק. פעם אחר פעם אנו רואים כיצד הם מעוררים שווקים רדומים, שנשלטים על-ידי מספר מצומצם של חברות, ומחייבים אותן להתייעל ולהוריד מחירים".

כך אמר אתמול (ד') החשב-הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, שהצהיר בכנס איגוד לשכות המסחר על רפורמה עמוקה המתבצעת במנגנוני הרכש הממשלתי, כדי לאפשר דריסת-רגל, שלא ניתנה בעבר לעסקים קטנים ובינוניים במכרזי הממשלה.

זליכה הודיע, כי בחודשים האחרונים החל לפעול ליישום מקיף של המלצות הוועדה הבינמשרדית להסרת חסמים ברכש הממשלתי. "במכרזים רבים מתפרסמים תנאי סף גבוהים באופן בלתי מוצדק, שמקורם לרוב בחוסר הבנה של עורכי המכרז", הודה החשכ"ל. "ממשלת ישראל שואפת לקנות שירותים במחיר הנמוך ביותר, אבל היא חייבת לראות לנגד עיניה יעדים לאומיים נוספים, כמו הגברת התחרותיות ועידוד הצמיחה".

החשכ"ל מנה שורה של תנאי סף נהוגים, מיותרים וחסרי פרופורציה, כמו היקפי עבודה נדרשים, הגבוהים במאות ובאלפי אחוזים מהיקף ההתקשרויות בפועל, דרישה לניסיון בעבודה עם הממשלה, וכן העדפת ספקים בפריסה ארצית, המעודדת יצירת מונופולים.

לדברי זליכה, "ההלכות שבחוק חובת מכרזים הן שוויוניות, אבל המעשה הוא אחר. סוד ידוע הוא, שמכרזים נתפרים דרך תנאי הסף שלהם".

זליכה תקף את השיטה של משרדי הממשלה "שהפכו את מסמכי המכרזים למקור הכנסה של אלפי שקלים. זו עוד דרך, להשאיר במשחק רק ספקים גדולים. דרישת סכומי כסף גבוהים עבור רכישת המסמכים מוצדקת רק במכרזים מעטים ביותר".

זליכה שב והיפנה אצבע מאשימה גם אל "הפוליטיקאים", שלוחצים לסגת ממדיניות הרכש השקופה שהנהיג, אל דרכים מושחתות. "ביצענו רפורמה שהיטיבה עם ספקים קטנים. עם כניסתי לתפקיד, הוריתי לבחון 300 אלף התקשרויות. גילינו ספקים ששפר עליהם גורלם לפני 10 ו-20 שנה, ללא שום מכרז.

"ביטלנו מאות התקשרויות, וסתמנו את רוב הפרצות. אך בשבועות האחרונים התעורר גל עכור חדש, שמקורו בפוליטיקאים, שמנסים למצוא פרצות חדשות, ולפגוע בטוהר המידות. דומה שגיבורי פרשת הרשות לעסקים קטנים לא נחים", הוסיף זליכה עקיצה.

החשכ"ל ציין, כי הוא אינו מאמין במתן העדפות מתקנות לעסקים קטנים, כי "לא מתקנים עיוות על-ידי יצירת אחר", וכי הוא פועל להסרת תנאי סף מפלים וחסמים נוספים. "הנחיתי את מינהל הרכש ליצור 'בנק מכרזים', שעברו בחינה שלנו, כדי להגיע לסטנדרטיזציה של הדרישות. ועדות המכרזים יוכלו לחרוג מהנוסח הסטנדרטי האחיד, רק במקרים חריגים ומנומקים". בקרוב מאות עובדים במינהל הרכש הממשלתי יעברו קורס מיוחד, כדי להטמיע את ההנחיות.

זליכה הכריז, "דלתי פתוחה. אנחנו לא יודעים הכול, ומי שמתמודד במכרז ממשלתי וסבור שיש בו תנאים בלתי הוגנים, מוזמן לפנות. אני מבטיח לבדוק כל פנייה באופן אישי". הוא בישר, כי עוד השנה תושק מערכת רכש אלקטרונית מרכזית, שתנגיש מסמכי מכרזים בחינם לכל מנוי רשום. משרדי הממשלה יגבו תשלום סמלי על השתתפות במכרזים, אבל לא יורשו עוד לדרוש תשלום על עצם המידע.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, דרש כי הממשלה תרחיב את מהלכיו של זליכה ותיישם אותם על המגזר הציבורי כולו, כי להוראותיו של החשכ"ל, כפופים רק משרדי הממשלה ויחידות הסמך. לטענת לין, "חברות ממשלתיות, רשויות, גופים ציבוריים, עושים כיום ככל העולה על רוחם, ומרשים לעצמם להפר את עקרון מתן ההזדמנות השווה. דורשים מחזורים של 150-200 מיליון שקל, לעבודות בהיקף מיליוני שקלים בודדים. יש דרך פשוטה לכפות הליכה בתלם: לתקן תקנות לחוק חובת מכרזים, ולאסור הצבת תנאי סף של מחזור העולה על פי 3 מהיקף ההתקשרות".