העליון אישר פיטורי נהג במשרד האוצר שהציע לעובדת תשלום תמורת יחסי מין

בכך דחתה השופטת איילה פרוקצ'יה ערעור של משה רחמני על פסק דין בית הדין למשמעת של עובדי המדינה שניתן בפברואר 2006. נחמני הועסק בתפקיד נהג במשרד האוצר, עד להשעייתו בחודש אוגוסט 2002.

על-פי המיוחס לו בכתב התביעה, בתחילת ינואר 2002 פגש נחמני במתלוננת, כבת 18.5, שהחלה לעבוד במזנון האוצר ושוחח איתה בקשר למקום מגוריה. מספר ימים לאחר מכן, כאשר המתינה הנערה למעלית במשרד, הוא חסם את כניסתה למעלית ואמר לה, כי הוא וחבר שלו התערבו על 500 שקל שתשכב איתו.

הנערה הגיבה ואמרה, כי הדברים הללו אינם מעניינים אותה. בהמשך הוא הציע למתלוננת 150 דולר, על מנת שתסכים לבוא איתו וזו השיבה לו שהיא ילדה בשבילו ולא מתאימים לה הדברים הללו והיא מבקשת להמשיך בעבודה, כי היא ממהרת.

בשל המעשים הללו הוא עמד לדין משמעתי והורשע בהתנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, והתנהגות שאינה הולמת את תפקידו של עובד מדינה .

בית הדין גזר עליו נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר ופסילה מהעבודה בשירות המדינה לפרק זמן של חמש שנים. על כך ערער רחמני לבית המשפט העליון. רחמני טען, בין השאר, כי העונש שהושת עליו חורג מחומרה מהרף המקובל בעבירות כגון אלה מה עוד שלא הוגשה תלונה פלילית למשטרה נגדו וכי מעשיו מצויים ברף התחתון בעבירות ההטרדה המינית אם אמנם בוצעה עבירה כזו.

השופטת קובעת, כי ההטרדה המינית היא גם מילים והתבטאויות. ההטרדה המינית איננה כרוכה בהכרח במעשי סחיטה מינית או במעשים מגונים ממש והיא עשויה להתגבש בביטויים והצעות המופנות לאדם שהוא איננו מעוניין בהם.

זאת, בשעה שמדובר בהתייחסות בעלת אופי מיני המופנית לאדם המבזה ומשפילה אותו בהקשר המיני. השופטת קובעת כי המערער הוא אדם מבוגר אשר פנה לבחורה צעירה שפגש בה במשרד ממשלתי ואמר לה דברים הגובלים בהצעה מינית מגונה, שיש לה נופך המזכיר הצעה למעשה זנות.

עוד אומרת השופטת, כי המתלוננת בשעת מעשה הייתה בחורה צעירה שנחזתה בעיני המערער "כטרף קל" להצעותיו הנלוזות. "עוצמת ההשפלה שהתלוותה לפניותיו המילוליות לא היתה בהכרח פחותה ממגע פיזי אסור וביטויים מיניים הפוגעים בכבודם של נשים הם תופעה שיש לבערה", צויין עוד בהחלטה. (עש"ם 2192/06).