שי ודרור יפצו את העיתונאי מתי גולן: "ניצול ציני של במת התקשורת לעלוב"

שי ודרור, קבע השופט צבי דותן, ניצלו "ניצול ציני את הבמה התקשורתית שהועמדה לרשותם, כדי להתנגח בגולן ולעלוב בו. הם לא התיימרו לעורר דיון ציבורי כלשהו אלא רק לשים את גולן ללעג ולקלס, כמעשה נקם והתחשבנות על הפגיעה התדמיתית שנגרמה להם".

בעת ששימש גולן עורך ומגיש "דוקומדיה" בערוץ 1, שעסקה בביקורת תקשורת, הוא ראיין אם ששכלה את בתה בת ה-7 בפיגוע טרור בכביש 6.

האם השכולה מתחה בתוכנית ביקורת על יחס התקשורת כלפיה, ובפרט על קטע בתוכנית "שי ודרור" בערוץ 10, שהגדירו את הפיגוע בו נהרגה בתם כ"פיגוע קטן", והביעו תקווה שהיא תקבל את החזר אגרת הנסיעה בכביש 6.

גולן ניסה לעמת בשידור את האם עם שי ודרור, תוך שימוש בשיטת "השיחה המפתיעה" של תוכניתם, אולם הם סירבו לדבר. באמצעות עו"ד יורם זמיר ממשרד דן כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות', טען גולן כי בעקבות זאת השניים פתחו נגדו במסע נקם בתוכניתם, והשמיצו אותו במשך שמונה תוכניות, כשהם מטיחים בו ביטויים כמו "סתם זקן", "מדמם מזקנה" ועוד.

באמצעות עו"ד מיכל ארלוזורוב ממשרד שמרון, מלכו, פרסקי ושות', טענו שי ודרור כי מדובר בסאטירה, וכי התביעה נובעת מפערים בתפיסת עולמו הארכאית והאפורה של גולן, ומבקשת לפגוע בחופש הביטוי.

"מסע נקם"

השופט דותן פסק כי "לגיטימי ומותר לשי ודרור למתוח ביקורת עניינית על התנהלותו התקשורתית של גולן בנושא הפיגועים, וזאת גם בלשון סאטירית פוגעת ומעליבה". ואולם, "הם טבעו ביטוי חדש - 'מדמם מזיקנה'", שהוא חלק מ"מסע של נקם והתחשבנות עם גולן".

בתוכניות, הוסיף השופט, "יש גם הכפשות אישיות, שהמניע העומד מאחוריהן דבר אין לו עם ביקורת עניינית, אלא הן נעשות במטרה לבזות את גולן, ואולי גם להראות ברבים מה ייעשה לאיש שיעז למתוח ביקורת עליהם".

השופט קבע, ש"סאטירה לא נועדה לעלוב בפלוני ולבזותו מתוך מניעים של נקמנות והתחשבנות אישית. לא זו היא מהותה של הסאטירה. חופש הביטוי אינו חופש הביזוי. כדי שביטוי סאטירי ייחשב ככזה ויהיה בעל ערך סאטירי, הוא צריך להיות בר-פענוח ע"י הקורא או המאזין או הצופה הסביר", ואולם במקרה זה מדובר בביטוי שאינו כזה.

גם במערכון בו רמזו שי ודרור כי גולן משתייך לקהילת ההומוסקסואלים "מדובר בהעלבה והכפשה לשמה". דברים דומים נקבעו ביחס למערכון בו השוו השניים את גולן לכלב.

דותן ציין ששי ודרור לא סיפקו הסבר כיצד דווקא למחרת התוכנית דוקומדיה, "שבה גולן 'עשה להם בית ספר' (כפי שהגדירו זאת העיתונים) והציג אותם במערומיהם, דווקא אז הם החלו לפתע לעסוק בדמותו הטלוויזיונית, במעין 'מסע צלב' מתמשך (שאין לדעת מתי היה מסתיים לולא הוגשה תובענה זו). ההסבר הוא פשוט: לנתבעים נגרמה (בדוקומדיה) פגיעה תדמיתית רצינית ביותר. הם יצאו, לכן, למסע של נקם והתחשבנות נגד התובע".

הוא קבע שלא עומדת לשי ודרור הגנת תום-הלב ("אפשר שאף הוכחה חזקת היעדר תום-לב") וכי לא היה עניין ציבורי בפרסום הדברים. שי ודרור חויבו גם בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 15 אלף שקל.

זו הפעם השנייה ששי ודרור נאלצים לפתוח את הכיס בגלל הפה הגדול. לפני כשנה הם שילמו לפעיל הימין הקיצוני נעם פדרמן כ-22 אלף שקל, במסגרת הסכם פשרה. (ת.א. 3148/03).

מתי גולן הוא בעל טור ב"גלובס"