ביקורת על מפת אזורי העדיפות החדשה למלונות שפרסמה המדינה: "אף יזם רציני לא ירצה לבנות בארץ מלון"

ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט, אישר את מפת אזורי העדיפות החדשה לצורכי תיירות, שמאפשרת ליזמים המקימים בתי מלון חדשים, לקבל סיוע מהמדינה עד לגובה של 24% מעלות הפרויקט. המפה נקבעה על ידי משרד התיירות, התמ"ת ומשרד האוצר, בהסתמכות חלקית על המלצות דו"ח ארנסט אנד יאנג. המפה כוללת סיוע לבניית בתי מלון בלבד ואינה כוללת סיוע לבניית בתי הארחה וצימרים.

גורמי תיירות מתחו ביקורת קשה על מפת העדיפות בטענה שהיא אינה מבוססת בפועל על מסקנות דו"ח ארנסט אנד יאנג, שהזמינה הממשלה ומשקפת בעיקר עמדות פוליטיות. כך למשל, רמת הגולן משובצת ברמת עדיפות א', למרות שהיא לא מופיעה בדו"ח ולמרות שלדעת רבים אין צורך להקים מלון גדול באזור. כך גם חיפה, הנגב וצפון ים המלח, שלא מופיעים בדו"ח ארנסט אנד יאנג, אך זכו להיכלל במפת העדיפות.

לעומת זאת, הרצליה ותל אביב, שהוגדרו בדו"ח כאזורי תיירות מובהקים, והדו"ח אף המליץ לבנות בהם בתי מלון שהם מותגים בינלאומיים, לא נכללים במפה. נתניה, שלא הוגדרה כעיר תיירות, זכתה גם היא לאזור עדיפות א'.

ביקורת קשה במיוחד נמתחת על העובדה, שדווקא צפון ים המלח זכה להיכלל במפת העדיפות, למרות שמדובר בשטח שנמצא בשליטה צבאית, וכדי להקים שם בית מלון יזדקק היזם לאישור אלוף הפיקוד. יחד עם זאת, פיתוח מלונאי בצפון ים המלח עלול לפגוע בצורה אנושה בבתי המלון בדרום הים, שסובלים כבר כיום מתופעה של עליית מפלסים.

"המלונות הישנים ימשיכו להתדרדר"

לדברי מנכ"ל התאחדות המלונות, שמואל צוראל, התוצאה תהיה שבאזורי הביקוש כמו תל אביב והרצליה, שאינם כלולים במפה, יגברו לחצי הנדל"ן על הקרקע המלונאית והיזמים יעדיפו בסופו של דבר לבנות בתי מגורים במקום בתי מלון.

צוראל מדגיש, כי עורכי המפה אמנם טענו שבאזורי ביקוש אין צורך בסיוע של המדינה, אך אין הדבר כך. להערכתו, התוצאה תהיה בסופו של דבר ששום יזם רציני לא יבנה בארץ מלון, בעיקר לא רשתות בינלאומיות, שעל כניסתן ממליץ הדו"ח.

צוראל מדגיש, כי מפת העדיפות מחמיצה את הבעיה המרכזית של המלונות בארץ והיא הצורך לשדרג אותם באופן בהול, כפי שהמליץ דו"ח ארנסט אנד יאנג. לדבריו, לאחר שנות משבר רבות, שוק התיירות לא צריך מלונות חדשים, אלא בעיקר שדרוג ומתיחת פנים לאלה הקיימים שהתיישנו והתבלו עם השנים.

צוראל מדגיש כי הקמת מלון חדש אורכת שנים רבות ואילו שדרוג מלון קיים אורך זמן קצר בלבד. "מה שיקרה בפועל הוא שהיזמים לא יקימו מלונות חדשים ואילו המלונות הישנים ימשיכו להתדרדר", אומר צוראל.

יש לציין כי מפת העדיפות היא רק שלב ראשון במסע המפרך של היזם לקבלת סיוע מהמדינה. גם אם המלון נמצא באזור מפת העדיפות, יתבקש היזם לעמוד בתחרות מול יזמים אחרים, לפני שיקבל את כספי הסיוע, זאת במסגרת מודל התיחור של משרד התיירות. על פי מודל זה יקבל את הכסף היזם שיבקש את הסיוע הנמוך ביותר. גורמים במשרד התיירות טוענים, כי הפגם הגדול של המודל נובע מכך שהוא יוצר חוסר ודאות אצל המשקיעים, שכן הם אינם יכולים לדעת אם יקבלו כסף או יזכו בסירוב.