התקנת מעלית לחוד ועלויות תחזוקה לחוד

בעבר, על-פי חוק המקרקעין, הקמת מעלית בבניין חייבה הסכמה של כל הדיירים, ללא יוצא מן הכלל. לימים תוקן סעיף 59ו לחוק האמור, אשר הסדיר את מערכת היחסים וקבע, כי רוב מיוחס שני שלישים של בעלי הדירות יכולים להחליט על הקמת מעלית, אך על המחליטים לשאת בעלויות של ההתקנה.

עד כאן קל להבין את הוראת המחוקק. דייר כלשהו מבקש להשתמש במעלית, תוך שהוא מוכן לשאת בעלויות התחזוקה של המעלית וזאת כקבוע בסעיף 59ו האמור, המחייב את כל הדיירים לשאת בעלויות תחזוקה. הסיבה היא כי גם מי שגר בקומת קרקע של בניין כלשהו, ישתמש בצורה זו או אחרת במעלית לכשירצה לבקר שכן בבניין.

נשאלת השאלה, האם ניתן למנוע מדייר שלא השתתף בעלות הקמה, מלהשתמש במעלית, כל עוד הוא לא משלם את חלקו בעלויות ההקמה, ואפילו שהוא משלם את עלויות התחזוקה?

בשאלה זו דן בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ע.א. 6321/05 מור דוד ואח' נגד חיים גאני, בפני השופטת מ. שידלובסקי-אור. בעניין הנ"ל, המפקח על רישום המקרקעין חייב את המערערים להשתתף בעלויות ההתקנה של המעלית כתנאי לשימוש בה. את גובה ההשתתפות קבע המפקח על מחצית מהסכום, כי בינתיים רק המשיב והמערערים משתמש במעלית, וכל מי שירצה להצטרף יצטרך לשלם להם.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחזיר את התיק למפקח לשמיעת ראיות נוספות בעניין הנדון. השופטת שידלובסקי קבעה: "עיון בסעיף 59ו המצוטט לעיל מלמד, כי הוצאות התקנה של מעלית לחוד והוצאות החזקה והפעלתה של מעלית לחוד. לגבי התקנת המעלית, נקבע בסעיף 59ו (ב)(י) כי אלה המחליטים על התקנתה ישאו בהוצאות עלותה, או, על-פי הסכמה שלהם, ישאו בכך מקצתם. לא כן לגבי הוצאות ההחזקה וההפעלה של מעלית, שיחולו על כלל בעלי הדירות, כשכל בעל דירה נושא בחלק מהוצאות בהתאם ליחס שבין שטח רצפת דירתם לשטח הרצפה הכוללת בבית (סעיף 59ו (ב)(3) ו-(4)).

"הטעם לחיוב בעלי הדירות כולם בתשלום עבור ההחזקה וההפעלה קשור בכך ששמורה להן זכות השימוש במעלית בהיותה חלק מהרכוש המשותף (הכל בכפוף לאמור בתקנון המוסכם). העובדה כשלעצמה, שהמערערים לא השתתפו בהתקנת המעלית, אינה גורעת מזכות השימוש שלהם בה, ומחובתם לשאת בהוצאות ההחזקה וההפעלה שלה".

למרבה הצער, המחוקק לא צפה בעיות מסוג זה בהתקינו את סעיף 59ו האמור. המציאות המורכבת של בתים משותפים מזמנת מצבים מעין אלו, ולא בטוח שיהיה זה צודק לאפשר לדייר לשבת בחיבוק ידיים בזמן הקמת המעלית שכרוכה שהוצאות גדולות, ואחר כך יביע נכונות לשלם הוצאות תחזוקה שהן זניחות לעלויות ההקמה, וייהנה מהמעלית. גם השופטת שידלובסקי מותחת ביקורת על מצב זה וקובעת, כי זו פרצה זו בחוק.

הכותב מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה וממ"י.

H:מאמריםמאמרים-גלובסמאמרים מוכנים למשלוח600-699MB699.gl