הרכב תיק הגמל של גברת שגב מחדרה, בת 61, כמעט זהה לתיק הגמל של יוגב לוי, עובד היי-טק בן 28. וזה מסוכן - לכולנו

סוד גלוי בניהול משקי הבית בישראל הוא כי מרבית היחידות המשפחתיות אינן מצליחות להפריש באופן קבוע ומסודר חלק מהכנסתן החודשית לטובת אפיקי חסכון לטווח הבינוני והארוך.

הסיבות לכך מגוונות: יוקר מחיה גבוה, הרגלי צריכה לא מאוזנים, תכנון כלכלי לקוי וסיבות נוספות.

כך יוצא כי בחלקם הארי של המקרים, אפיק החיסכון היחיד המשמעותי של מרבית הציבור בישראל, מיושם באמצעות הפרשות סוציאליות, דהיינו, תוכניות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל. באופן פרדוקסלי, למרות שבאפיקים אלו מחזיק הציבור את מרבית הונו, הרי שהידע, ההבנה והמעורבות של הציבור באותם אפיקי חיסכון הם נמוכים באופן מדאיג ולעיתים אף מסוכן.

בעוד כל אחד ואחד מאיתנו מעודכן באופן תדיר באפיקי ההשקעה של הכספים הנזילים שלו בבנק, ואף מגלה מעורבות פעילה בהשקעתם, אם בעצמו ואם באמצעות יועצי הבנק או מנהלי תיקים, הרי שדווקא בכספי הגמל הציבור אינו מעורב ואינו נוהג לבצע התאמה פיננסית למצבו האישי.

כך יוצא שהרכב תיק הגמל של גברת שגב מחדרה, בת 61, דומה באופן מסוכן לתיק הגמל של יוגב לוי, עובד היי-טק בן 28, שרק לאחרונה סיים תואר ראשון, למרות הבדלי הצרכים, הסיכונים והמטרות הברורים שביניהם. בשוק ההון הנוכחי סביר להניח כי שניהם "עמיתים" באותה קופה.

עד לפני רפורמת בכר, היה הציבור אדיש באשר לתשואות ולעמלות שמייצרות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בהן הוא מושקע. בהיעדר תחרות ומידע, רווחה ההנחה המוטעית כי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הן אפיק סולידי, שתשואותיו הנמוכות הפכו בטעות לשם נרדף לשקט נפשי ויציבות.

בשוק ההון הישראלי שלאחר בכר אכן קיימת תחרות עזה ברמת ריבוי המנהלים והקופות, אולם צרכיו של הצרכן, לקוח הקצה, לא קיבלו מענה מתאים.

יותר מכך, התחרות האגרסיבית אף הובילה למצב בו קיימת עלייה ברורה ברמות הסיכון שלוקחות על עצמן הקופות, המתחרות ביניהן על השגת כוכבית נוספת בדירוגי העיתונות הכלכלית, לעיתים תוך לקיחת סיכונים לא מבוקרים.

דווקא המפקח על הביטוח באוצר, ידין ענתבי, עשה צעד משמעותי נוסף בדרך לשכלולה והגברתה של התחרות בשוק ההון, באמצעות התרת מודל של "גמל אישי" (individual retiring account), המאפשר ללקוח להיות מעורב בניהול תיק הגמל שלו, אם לבדו ואם באמצעות יועץ, כך שיתאים לצרכיו ומצבו האישי.

אולם, למרות שיוזמת ענתבי היא נכונה ומבורכת, לא ניתן יהיה להגיע למצב של תחרות אמיתית בשוק ההון מבלי להסיר אחת ולתמיד את ניגודי האינטרסים המובנים הקיימים בין מרבית בתי ההשקעות לבין לקוחותיהם.

הצעד הנדרש על מנת להשיג מטרה זו הוא ליצור הפרדה מוחלטת בין שלושת הגופים: בנקים - שיהיו אמונים על החזקת הכספים, יצרנים של מוצרים פיננסיים - שיפתחו מוצרים כמו קרנות, תעודות סל וכו', ומנהלי השקעות בלתי תלויים, אשר יספקו שירותי יעוץ וניהול נכסים (asset allocation) עבור כל מי שישלם עבור שירותיהם. או אז תיעשה מלאכת ניהול התיקים ואפיקי הגמל ללא ניגודי עניינים, אך ורק לטובתו ומידותיו של הלקוח, מבלי שייכנסו לתמונה שיקולים זרים.

הכותב הוא יו"ר אינפיניטי בית ההשקעות