כאילו אין מחר

"כל קיץ קורה דבר מה/ ואף שכאילו כלום לא השתנה", חרז נתן יונתן, וספק אם התכוון המשורר למלחמות ולשפיכות הדמים שפוקדות את אדמתנו משנה לשנה. באוגוסט אשתקד, עת הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, לא יצא עם ישראל לטקסי מחול בכיכרות העיר, אלא החל במרץ להתכונן למלחמה הבאה. עוד בטרם קרא אותו חייל במכשיר הקשר לנצור נשקים העידה האווירה הציבורית שהמערכה הזאת רק יצאה להפסקה. מאות אלפי חיילי מילואים כבר מזיעים בשטח, וגם הזירה הפוליטית מקפידה לשחרר ססמאות לוחמניות ולהכין אותנו תודעתית למערכה הבאה, תהיה אשר תהיה.

כדי להשקיט את המצב ביסס אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, את קמפיין הניצחון שלו על הססמה "תחשבו מי עדיף בזמן מלחמה". מספיק גפרור טועה אחד כדי להצית את המזרח התיכון כולו, ואין כמו חום יולי אוגוסט כחומר בערה. "שלא כשנה שעברה, שבה זה נחת עלינו פתע פתאום, בהפתעה תודעתית מוחלטת, מאז הקיץ הקודם אנחנו סוברים שזה היה סיבוב ראשון ושיהיה סיבוב שני בקיץ הבא", מעיד פרופ' אייל זיסר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "הצבא אכן נערך למלחמה, ויש אווירה כזאת ברחוב ובוודאי שיש לזה השפעה. לא כאילו המלחמה כבר פרצה, אבל אנחנו מתמודדים עם תחושה כזאת".

- מה לדעתך הסיכוי שאכן תפרוץ הקיץ עוד מלחמה?

"אני לא הייתי נותן לזה סבירות גבוהה, אבל בהתחשב בכך שהמלחמה הקודמת פרצה מדבר קטן ובלי שאנשים יתכוונו, אז גם לא הייתי אומר שלא תהיה מלחמה. עימות מול מצרים יהיה הפתעה, אבל במקרה של סוריה, גם אם אי אפשר לכמת את זה, זה לא מצב שלא יעלה על הדעת ולא הגיוני. קשה לדעת איזו מלחמה זו תהיה. זה יכול להיות עימות מהיר, ויכול להיות עימות מתמשך כמו שראינו בקיץ האחרון, ויכול להיות עימות שיכלול גם טילים על תל אביב, אבל די הגיוני לצפות לעוד מלחמה".

ובינתיים בחופי ארץ ישראל היפה צרפתים, אמריקאים ואנגלים משתכשכים יחדיו במי הים התיכון, בתי המלון מדווחים על בוקינג היסטרי ותפוסה מלאה. אף שהעסקים עוד לא התאוששו מנזקי מלחמת לבנון השנייה, אחרי שנים של קיפאון באגף הבנייה מתחילים לצוץ כאן כמה וכמה מלונות יוקרה. משרד התיירות הפשיר שטחים ותקציבים, הקרקעות החדשות כבר נחטפו על ידי היזמים, ואם לשפוט לפי תוואי השטח, התיירות המקומית מתעלמת בינתיים משריקות ההזהרה. עשרות מלונות בוטיק ייפתחו הקיץ לראשונה, שטחים ענקיים ביפו ובחופי הכנרת כבר מארחים טרקטורים וקבלנים, וגם רשתות המלונאות הקיימות עשו בחודשים האחרונים שיפוץ נרחב למתקניהם. אחרי הכול, גם אם ייפלו כאן טילים, תמיד אפשר לסמוך על מזומניהם של העיתונאים הזרים. "בחודשים האחרונים השקענו הרבה מאוד בשיפוצים", מעיד רפי בארי, סמנכ"ל השיווק והמכירות של מלונות דן, שעברו חידושים נרחבים בשנה האחרונה. "דן כרמל בחיפה עבר שיפוץ יסודי של כל החדרים. בנוסף עשינו כניסה חדשה, שיפצנו את הלובי וגם את האולמות שמשמשים לכינוסים או ארוחות, ואלו נפתחו לקראת הקיץ. מלון דן פנורמה חיפה נמצא בשלבים אחרונים של שיפוץ לחללים הציבוריים, ובד בבד נעשו שדרוגים לכל החדרים. במלון דן קיסריה עשינו שיפור בשטחים החיצוניים. בדן אכדיה סיימנו שיפוץ כללי ופתחנו מועדון ספא וכושר חדש בהפעלה של זכיין חיצוני. בדן תל אביב סיימנו לשפץ את החדרים. בדן פנורמה ירושלים גם שיפצנו את כל החדרים, ובמלונות הנופש שלנו כמו דן פנורמה אילת עשינו שיפוץ ומהפך לחדר האוכל. בגני דן אשקלון הרחבנו ושכללנו את הספא, הוספנו פעילות להורים ולילדים בכל הגילים, כמו מכוניות מתנגשות או משחקי מחשב לנערים. כל ההשקעה של השנה מכוונת לקראת פתיחת העונה ופונה לתיירות נכנסת וגם לחופשה המשפחתית הישראלית, שמצטיינת בחודשי יולי אוגוסט".

- מה קרה פתאום שאתם משקיעים כל כך, כשברקע מהדהדים איומי מלחמה?

"הנושא הזה פגיע מאוד ברשת דן מכיוון שבקיץ האחרון מלונות חיפה היו תחת הפגזות ולא פעלו בחלק מהתקופה או פעלו בצורה חלקית. חלקם אירחו עיתונאים או סוג אחר של אוכלוסייה. השנה אנחנו מצפים לקיץ של כיף והרבה קהל ישראלי וקהל מחו"ל".

- זה לא מה שצופה התחזית הפוליטית.

"שמעתי לפני זמן מה שראש הממשלה ביקש משריו להפסיק את הפטפטת. אני מקווה שלא תהיה עוד מלחמה, לא כי אני איש תיירות אלא כאזרח מדינת ישראל. הפטפטת הזאת לא עוזרת לאף אחד, ואני מקווה שהתחזיות לא יתממשו. אנחנו חיים בענף שמחייב להיות אופטימים ולהאמין שהדברים כן ייראו יותר טוב ושלא תהיה מלחמה בקיץ הקרוב. מובן שאין לי הבטחה, אני מקווה שלא נעשה ראיון בעוד שנה על מה קרה במלחמה של 2007".

- יש לכם תוכניות מגרה לתרחיש כזה?

"בענף שלנו בכלל וברשת בפרט אנחנו למודי מהפכים של עליות וירידות במצב הביטחוני ומושפעים גם מאירועים שקורים בעולם, כמו 11 בספטמבר שהשפיע על ישראל, בניגוד להיגיון הבריא. תמיד יש איזשהו חשש, ובהתאם נעשות הערכות ברמה של תוכניות מגרה. ויש גם תוכניות אחרות שמדברות על איך אנחנו משתקמים ממצבים כאלה. בכל זאת, כשאנחנו עושים תוכניות עבודה אנחנו מאוד אופטימים והתיירים מצביעים כרגע ברגליים. יש הזמנות ערות, למשל לתקופת החופש הצרפתי יש סדר הזמנות מאוד גדול, ואנחנו מקווים שהמגמה תימשך".

- מה תעשו במקרה של מתקפת טילים?

"ודאי שיש מקלטים, למרות שאנחנו לא מתכננים את הבנייה לפי החדשות אלא לפי התקנים והדרישות של הרשויות המוסמכות. יש גם תוכניות מגרה שיווקיות שמתייחסות למה עושים אם... מה הדרך המהירה ביותר והנכונה ביותר להתאושש ממשבר ולהשתקם. אנחנו אלופי העולם בזה, לא כמלונות דן, אלא כעסקני ענף התיירות בישראל. אנחנו עברנו ועוברים כל כך הרבה תקופות של משבר, שאנחנו יודעים ליצור את הכר הנכון מהמשברים כאלה. היו ימים שפתחנו מלון עם יותר עובדים מאורחים, ועדיין שרדנו והצלחנו להגיע להישגים בכל פעם מחדש".

ניחוח אורכידאה

מבין כל העסקנים והיזמים שהחליטו להשקיע דווקא בתיירות הציונית מתבלטת קבוצה אחת, שנראה שהספיקה לרכוש בחודשים האחרונים כל חלקת שמש פוטנציאלית בישראל. האחים נקש, ג'ו, רפי ואבי, אמנם מתגוררים בארצות הברית (חוץ מאבי שעלה לאחרונה לארץ ומכהן כיו"ר חברת ארקיע שבבעלות המשפחה), אבל זה לא מנע מהם לנצח על מלון אורכידיאה באילת ולאחרונה לזכות במכרז על רצועת חוף כורסי בכנרת, ובד בבד לטפח עוד שני בתי מלון חדשים. "יש לנו ארבעה פרויקטים מרכזיים", מפרט אבי חורמרו, מנכ"ל קבוצת ג'ורדאש ודוברם של האחים נקש בישראל. "פרויקט יפו, שם אנחנו מתכוונים לבנות מלון של 150 חדרים שכולו מלון בוטיק ייחודי הן ברמה והן באופי שלו. המלון השני יהיה כפר נופש בחוף כורסי, פרויקט שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים. השלישי הוא מתחם הקנטרי קלאב בגלילות, שם אנחנו בונים מלון עסקים ברמה של ארבעה כוכבים שיהיו בו 120 חדרים. והפרויקט הרביעי הוא הרחבה של המלון הקיים פארק פלאזה ימית, שיקבל עוד כ-200 חדרים".

- מה גרם לאחים נקש להשקיע סכומי עתק בענף התיירות, ודווקא בישראל הבעייתית?

"משפחת נקש קיבלה החלטה אסטרטגית להשקיע במדינת ישראל, הרחבנו את ההשקעות מהותית בשלוש השנים האחרונות על ידי רכישת קבוצת אמפא, חברת ארקיע וחשיבה אסטרטגית בנושא התיירות. האחים נקש אוהבים ומכירים את ענף התיירות הישראלי והיו הבעלים של חוף אלמוג באילת ושל המלונות לגונה וקלאב מד בעיר. השנה לקחנו רק פרויקטים ייחודיים של נופש ועסקים. האחים נקש הקימו חברת ניהול בתי מלון שנקראת אורכידאה, ותחתיה יפעלו חמישה בתי מלון: אורכידאה אילת, פארק פלאזה ימית לשעבר, פאשה הוטל בתל אביב יפו, אורכידאה קנטרי קלאב ואורכידאה כנרת. את המלון ביפו נעמיד תחת רשת ניהול עולמית".

- בנוף הפוליטי ישנם דיבורים ממשיים על מלחמה בקיץ הקרוב, זה לא מרתיע אתכם?

"אנחנו מביאים את זה בחשבון, אבל אנחנו מסתכלים לטווח ארוך ולא קצר. משפחת נקש הם אנשים מאוד אופטימים. זו המדינה שלנו ואנחנו תמיד מסתכלים בצד החיובי, אנחנו אופטימים, אבל לוקחים את הסיכונים האפשריים, מה שנקרא סיכונים מחושבים. אנחנו מאמינים שענף התיירות בעולם יתפתח וגם במדינת ישראל".

- בכל זאת, האחים נקש יכלו להשקיע ביעדים הרבה יותר אקזוטיים מהמזרח התיכון.

"הם חושבים שגם ישראל אקזוטית מאוד. רק אתמול תל אביב הופיעה ברשימה מכובדת של ערים יקרות בעולם. הם אוהבים את תחום המלונאות גם מבחינה עסקית וגם מבחינה רגשית. אנחנו לא מסתכלים על מלחמה. גם אם תהיה - אחריה יבוא שלום. בכל מקרה לטווח הארוך זה משתלם, ולראיה אפשר לראות מה קרה בארץ בשלוש השנים האחרונות בענף הנדל"ן, ההתעוררות בהיי-טק וגם בענף התיירות. זה תחום חשוב שמביא הכנסות גדולות מאוד לתוצר הלאומי".

עפיצות האשל

אחת המגמות הבולטות לקיץ הקרוב היא מלונות הבוטיק היוקרתיים. הכוונה לאותן מלוניות קטנות ומשובחות ששלטו בשוק האירופי בשנות השבעים ובשנים האחרונות התקמבקו והפכו לדבר החם ביעדים נחשקים כגון צרפת, איטליה וארצות הברית. בישראל כבר פועלים כמה מלונות בוטיק, ובשבועות הקרובים יושקו שני בוטיקים חדשים: מלון בית האשלים ביפו, שתנהל חברת אטלס, ומלון הבוטיק ומסעדת יוקרה מבית היוצר של מתי ורותי ברודו, החתומים על הקופי בר והבראסרי. מיקה שרון, שפית מסעדנית ויזמית, עמלה בימים אלו על מסעדה חדשה תחת שמה, שתפעל בקומת המסחר של מלון בית האשלים. "מלונאות בוטיק היא טרנד שהתחיל בעולם בעשור האחרון, וכרגיל מגיע אלינו באיחור", מסבירה שרון, שבאמתחתה נמצא גם בית הקפה ליברה ברחוב בן-יהודה בתל אביב. "ישראל בעייתית מבחינה תיירותית, וההשקעה במלונות האלו היא גדולה ולא תמיד רווחית, לכן מלונאות בוטיק נתמכת על ידי מכירת מזון ומשקאות, כלומר יש להם ברים, מסעדות ודברים שפונים גם לקהל המקומי ולא רק לתיירים. בארץ חלק מהיזמים שהתחילו לעסוק בזה בתל אביב וביפו המתפתחת מתאימים את עצמם לשוק הבינלאומי בלי קשר לצפי מלחמה, למרות שאחרי המלחמה האחרונה רובנו קיווינו שלא תהיה עוד מלחמה. לכן בלי שום קשר למצב הביטחוני יש כאן התפתחויות כמו המלון המתוכנן של מתי ורותי, מרכז לכיש (יפו) של האחים נקש או המלון הקיים ברחוב האשל, שהוא מלון בוטיק של 34 חדרים שהוקם בפאתי שוק הפשפשים היפואי, שאגב, כל האזור הזה מוגדר כשכונה הבאה של תל אביב, כמו נווה צדק התיירותית. אני לא רואה שום קשר בין זה ובין איום מלחמה. לצערנו ישראל תמיד נתונה לאיומים, ובכל זאת אנחנו מנסים להתפתח ולהתאים את עצמנו למגמות המתפתחות בעולם".

- כיצד איומי המלחמה משפיעים על ז'אנר מלונאות הבוטיק המתהווה?

"מי שעומד מאחורי הפרויקטים הללו הם יזמים מנוסים, וכמו שהבורסה בארץ לא מושפעת מהמצב הביטחוני אלא ממה שקורה בעולם, גם המשקיעים רואים מה קורה בחו"ל וממשיכים להשקיע בטרנדים המקובלים. יזמים שמשקיעים כמה מיליונים במסעדות, בגלריות ובחנויות קונספט לא מסתכלים על הטווח המיידי, אלא על אסטרטגיות ארוכות טווח. או שאתה חיי בישראל או שאתה מחליט שהאיום גדול וכלכלית אתה לא יכול להכיל צרות עתידיות ולא מתעסק ביזמות המקומית. אי אפשר לרצות להתקדם ומצד שני להשקיע בתוכניות מגרה. אם לא יבואו תיירים אני אשווק למקומיים, זו תמיד האופציה, מלונות נבנים גם לתיירות פנים. בשנה שעברה תיירות הפנים בתל אביב פרחה בזכות תושבי הצפון. במלחמת המפרץ כל תושבי המרכז מילאו את ירושלים והדרום, אז לכי תדעי מה יהיה עכשיו. תמיד יש אזורי מצוקה ואזורים אחרים שפחות נפגעים".

- ישנה הגנה או תמיכה ממשלתית כלשהי לכיסוי הפסדים בזמן מלחמה?

"יש הגנה, אבל זה מינימלי. ההפסדים שיכולים לבוא ממצוקה אמיתית גדולים מאוד. יש ברמה המדינית סוג של ביטוח. מובן שענף המלונאות נתמך על ידי ממסדים, אבל זה אף פעם לא באמת יכסה הפסדים. אני מאמינה שמשנה לשנה, בגלל חוסר הוודאות, אנשים מביאים את זה בחשבון כשהם משקיעים לטווח הארוך. יזמים הם לא טמבלים. בינתיים, בתור אחת שיושבת על בן- יהודה קרוב למלונות על שפת הים, בחודשים האחרונים יש הרבה תיירים. אני רואה את זה יום-יום וערב-ערב אצלי בקפה. אנחנו מקווים שכל ההיערכויות בסוף יתבררו ככוזבות. אף אחד לא רוצה לעבור עוד מלחמה, אבל זה משהו שמביאים אותו בחשבון כשחיים במדינה הזאת".

מלחמה שכזו

גם מתי ברודו לא ממהר להיבהל מהתרחישים האפוקליפטיים שמציגים המדינאים. תל אביב הרי תמיד תהיה שוקקת, לפחות עד שייפלו בה חייברים או סקאדים הרסניים. כמי שפורט על שתיים מהמסעדות החזקות והמצליחות של העשור האחרון, מלון הבוטיק המתוכנן על חורבות ארטישוק ברחוב אחד העם בעיר הוא רק עוד נגיסה קטנה בנתח השוק העסיסי. "קודם כול אנחנו לא רואים את עצמנו כמלונאים", ברודו מבקש להבהיר. "שנית, אני קצת מסתייג מההגדרה הכוללנית של מלון בוטיק - השימוש במילה הזאת הוא לפעמים לא נכון. היום בית מלון עם 300 חדרים ועיצוב ברמה של מאפרה כחולה בשולחן פתאום קורא לעצמו מלון בוטיק. אנחנו, רותי ואני, מסעדנים שפותחים מסעדה ומעליה יהיו 20 חדרים, ומאחר שהמלון קטן הוא נקרא בוטיק.

נכון שהוא לא זול, אבל זה משום שהוא קטן והחדרים מיוחדים ומושקעים. הוא מנסה לפנות לז'אנר של בתי מלון מלפני 30 שנה, שהיו בוטיקים אמיתיים. יש פער גדול בין בוטיק ובין מה שנקרא בוטיק. בהגדרה שלי זה צריך להיות קטן, בין יקר ובין לא. אני לא מלונאי, אבל בתור מסעדן ותיק אנחנו נדאג ל-20 חדרים מעלינו ולעשות אותם על הצד הטוב ביותר".

- כעסקן ותיק בתחום, לא מטרידים אתכם האיומים על מלחמה וחורבן כלכלי?

"כששואלים לדעתי בענייני תיירות אני עוד יותר מצטנע, מה אני מבין בזה. אני, בניגוד למלונאים אמיתיים שיש להן צורך לשלוט באיך הם נראים מול מלחמה, זה לא יכול להטריד אותי מכיוון שמסעדות זה לא עסק של תיירים, זה עסק מקומי מאוד. אנחנו המסעדנים לא בנינו את העסקים על בסיס תיירים, חוץ מכמה מסעדות על הירקון. החשיבה שהובילה את ההחלטה שלנו לפתוח מלון בוטיק היא שאין באמת בתי מלון בתוך העיר שלא נמצאים ליד הים, חוץ מהמלון האורבני שרתון סיטי טאוטר, אז קוראים לו מלון לאנשי עסקים. אנחנו יותר בקטגוריה הזאת. יש אנשי עסקים שבאים ליומיים-שלושה ולא מחפשים נוף לים כשהם קמים בבוקר. בהגדרה הזאת זה לא חשוב אם תהיה מלחמה. מעבר לכך, יש לזכור שגם במלחמה כמו המלחמה האחרונה בתי המלון היו בתפוסה של 85 אחוז, כי הם היו מלאים בכתבים זרים או בתושבים מהאזורים המופגזים, כך שדווקא ההפך קורה. ההשלכות של מלחמה אפשרית באזור לא מהותיות לעסק הזה. גם כשהיתה כאן אינתיפאדה מספר התיירים אמנם קטן, אבל לא בהרבה. אם בתקופה טובה נכנסים לכאן שני מיליון תיירים, אז בתקופה הגרועה ביותר נכנסו 1.4 מיליון. אם הפער בין הגרוע ביותר לטוב ביותר הוא 25 אחוז, זה לא יכול להשפיע. מספר האנשים שבאים לארץ לא בהכרח קשור לתיירות לשם חופשה. יש הרבה משקיעים שהשקיעו כאן מיליארדים ובאים מפעם לפעם לבקר את ההשקעה שלהם. יש לנו היי-טק ועוד המון דברים שמושכים לכאן תיירים. לכן מלון אורבני מתעלם מהבעיות הפוליטיות. חוץ מזה, בן אדם שחי כאן וגר כאן לא יכול להתייחס להשקעה ולעסק ולהגיד, מחר תהיה מלחמה. אי אפשר להכניס את זה למשוואה. אם זה מטריד אותך פשוט תעזוב, אל תהיה כאן".

התומך

מעבר לפטריוטיות ולחלומות על הריביירה הצרפתית, מאחורי החידושים האחרונים בענף עומדת שורת הקלות ועידודים שמחלק שר התיירות יצחק אהרונוביץ'. מאז נכנס לתפקיד בחודש מרץ האחרון הוא מתרוצץ בין פגישות עם משקיעים ובין תחנונים חוזרים לראש הממשלה שיסתום כבר את פיות השרים, שהרי כותרות מלחמתיות בעיתונים עושות לא טוב לעסקים. "כל הנושא של בתי מלון שהיו תקועים שנים הולך לקבל תפנית", פורש אהרונוביץ' את האג'נדה שלו ואת המעשים. "יש בתי מלון ששבע-שמונה-תשע שנים לא הצליחו לקבל ממרכז ההשקעות תמיכה וסיוע שאמור להיות 24 אחוז מהתקציב. בשנים האחרונות לא נבנו בתי מלון חדשים, החומרים הצטברו על השולחן. פעם צוות של משרד האוצר ומשרד התיירות היה צריך לדרג כל מלון על פי שאלון ולקבוע מי רשאי לקבל את הסיוע. מאחר שהשיטה הזאת נתקעה, ביקשתי לעצור אותה לתקופה ולא לקחת את העבר של המלונות שהתחילו את הבנייה. כך שבעצם ביחד עם האוצר אנחנו מתחילים תהליך חדש ומשחררים יותר תמיכה. אנחנו נמצאים במגמת עלייה של תיירים. בחודשים אלו בשנים קודמות, לפני מלחמת לבנון, היתה עלייה יפה, אבל המלחמה יצרה לנו נזק קשה מאוד, ואנחנו מנסים לסגור את הפערים. אני בהחלט מקווה שלא יהיו פה אירועים נוספים. יש המון יזמים מקומיים ויזמים מחו"ל שמאוד מעוניינים להשקיע בפרויקטים יוקרתיים. אנחנו נפגשים בכל שבוע עם יזמים כאלו, וכמובן מעודדים אותם ותומכים בהקמה. לפי התרחיש האופטימי יש לנו צפי לקלוט ארבעה עד חמישה מיליון תיירים בשנה במקום שני מיליון שמגיעים עד כה".

- ובכל זאת חבריך למשכן ממלאים את עמודי התקשורת בכותרות על מלחמה קרובה.

"כל מילה שמדברים על היתקלות או מלחמה בקיץ או מתקפת טילים לא תורמת לענף התיירות, היא מקשה וגורמת נזק לענף. אני ביקשתי מראש הממשלה להפסיק ולהוציא כותרות שביניהן ובין המציאות אין קשר. כל מי שחושב שיש כאלה דברים שיגיד אותם בחדרי חדרים ולא בעיתונות. אני צריך לדאוג לנושאי תיירות הפנים והחוץ, ואני כחבר בממשלה לא מכיר את רוחות המלחמה האלה, ואם אני יודע משהו אני מעדיף להגיד אותו בחדרי חדרים ולא לכותרות כי זה גורם נזק".

- איך אתה מטפל בנושא הזה מול היזמים שבוודאי שואלים שאלות קשות?

"מילה וחצי מילה לא מדברים איתי על נושא של מלחמות או התלקחויות, מכיוון שהמשקיעים מזהים את הפוטנציאל בארץ ויודעים שתהיה פה רמה גבוהה של תיירות. הם יודעים לראות את מה שאנחנו עוד לא ראינו. יש לזכור שלבנות בית מלון לוקח כמה שנים והם יודעים שפה בסוף יהיה משהו אחר. לא מעניין אותם אם תהיה מלחמה. יש להם כסף ורצון ואהבת המדינה, וזה גם המסר שאנחנו צריכים לעודד".

- קצת קשה לעשות את זה כשיו"ר מפלגת העבודה הנבחר התקדם תחת הססמה "תחשבו את מי אתם רוצים במלחמה הבאה".

"גברת נכבדה, את צודקת, אני לא אהבתי את הכותרות והדיבורים. אני עושה הכול כדי להוריד את כל הכותרות האלה, זה פוגע קשות בענף. אבל צריך לזכור שהעתיד צופן דברים טובים. האנשים האלה רוצים להשקיע וגם התיירים לא נרתעים. הם אומרים, 'תעזבו אותי מדיבורים, אני רוצה לשים כסף ולקדם את הפרויקטים שלי'. הם עושים את זה מאהבת ציון, אבל הם גם צריכים לדאוג לפרנסה שלהם והם מזהים פה פוטנציאל רווחי גדול. נכון שכרגע 2007 מול 2006 מציגה פער של שישה אחוזים. עשרות אלפי תיירים חסרים לנו בעקבות המלחמה, ואנחנו עושים הכול כדי להחזיר אותם. המלחמה גרמה לנזק קשה מאוד, אבל יש מגמה חיובית למרות שעוד לא סגרנו את הפערים".