הוצאת הצו על-תנאי מפתיעה ולא מפתיעה כאחד, לאור התבטאויות השופטים בדיון הקודם והנוכחי. מעבר לכך שהיא מקפיאה את הגשת כתב האישום והסדר הטיעון לבית משפט השלום, ומחייבת את מני מזוז להשיב לכל טענות העותרים בתצהיר, יש לה משמעות אחת עיקרית: הנטל להוכיח שהסדר טיעון הוא סביר עובר אל המדינה.
בכל תביעה או עתירה המוגשים לבית המשפט, הכלל הוא ש"המוציא מחברו עליו הראייה" (למעט חריגים). במקרה זה, על העותרים להראות שהחלטת היועץ לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני" או "עיוות מהותי", שהן עילות ההתערבות בשיקול דעתו הנרחב.
משמעות הוצאת הצו היא שהעותרים הצליחו לכאורה להוכיח שיש להם "קייס" נגד היועץ המשפטי לממשלה, וזהו דבר חריג כשלעצמו. יותר מכך, הצו אומר שעל פניו ישנו פגם בהסדר הטיעון שיביא לביטולו, והנטל לשכנע אחרת מוטל על המדינה.
כעת תצטרך המדינה לעמול קשה יותר, כדי להסיר את הנטל מעל כתפיה, ולהוכיח שגם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת, הרי שההסדר שהתקבל אינו בלתי סביר בעליל.
יש בצו גם הצהרת כוונות שבג"ץ מוכן לבדוק את הנושא לגופו, אם כי אין זה אומר בהכרח שהוא ייכנס לעובי הראיות. השאלה המרכזית בתיק היא האם אינטרס הציבור נשקל מספיק. האם ניתן להכריע בתיק פלילי חמור נגד נשיא המדינה מאחורי דלתיים סגורות?
צריך להדגיש, שהוצאת הצו אינה מעידה בהכרח על התוצאה הסופית. גם בעתירות נגד ועדת וינוגרד הורה בג"ץ למדינה בצו על-תנאי לנמק מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית, וכידוע העתירות נדחו. צריך גם לזכור, שבג"ץ אינו בוחן מה הוא היה מחליט במקום היועץ, אלא רק את סבירות החלטתו.
עם זאת, באחת ההלכות המרכזיות בתחום הסדרי הטיעון, פסקה הנשיאה דורית ביניש, שלצד היתרונות שבהסדרי טיעון, "על הכף האחרת מצויים המקרים שבהם האינטרס הציבורי יחייב עמידה איתנה של התביעה, ללא קיצורי דרך וללא הקלות. אם באלה תערוך התביעה הסדר טיעון, תעמוד היא לביקורתו של בית המשפט, ויהיה בכך נימוק לדחיית הסדר הטיעון לעונש". אם לא למקרה כזה התכוונה ביניש, לא ברור לאיזה כן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
