אתמול היה טוב, יהיה גם מחר

ע ל אף רמות השיא בבורסה של ת"א ופחד הגבהים ששורר בשוק ההון כבר זמן לא מבוטל, מסתבר שהאנליסטים המקומיים אינם חוששים להמשיך ולהמליץ לקנות לא מעט מניות, וביניהן גם מניות נדל"ן. ריכוז שורה של המלצות אנליסטים שפורסמו לאחרונה על מניות הסקטור מלמד, כי גם לאחר שרמת המחירים בענף התיישרה עם המציאות הכלכלית, יש כאלה שעדיין רואים בו הזדמנויות.

ההמלצה הראשונה והמסקרנת ביותר היא על חברת נצבא, שנמצאת כיום בשליטת קבוצת יואל של קובי מימון, ומוחזקת באמצעות חברת אירפורט-סיטי. החברה, שהיתה בעבר בבעלות קואופרטיב אגד, החלה רק לאחרונה להדק את הקשר עם שוק ההון, מאז העברת השליטה בה לפני כשנה. לפי שעה ניתן לומר שהמאמצים הללו נושאים פרי, שכן השוק מתחיל לגלות אט-אט את ה"אוצרות" החבויים שלה - מה שהצליח להקפיץ את מניית החברה בכ-75% מתחילת השנה.

"יהלום שטרם שויף"

מה כל-כך מעניין בנצבא? ובכן, האנליסט יובל בן-זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים-בטוחה כותב, כי פרט לעובדה שהחברה צפויה לפעול בעתיד ביעילות הרבה יותר גבוהה מזו שפעלה בימי אגד העליזים, הרי שסל הנכסים שלה בשוק המקומי הוא בגדר "יהלום שטרם שויף", ועל כן עדיין מדובר בהשקעה שטומנת בחובה אפסייד מהותי. בהקשר זה, מדבר בן-זאב בעיקר על אותן תחנות מרכזיות שהחזיק בעבר קואופרטיב אגד במרכזי הערים, כשאלו צפויות להפוך בהדרגה לפרויקטים נדל"ניים רחבי היקף שעשויים להציף ערך רב.

חברה אחת שהומלצה בשבוע החולף, גם היא ע"י בית ההשקעות כלל פיננסים, היא אלקטרה, הנמצאת בשליטת קבוצת אלקו של גרשון זלקינד. לגביה, ניתן לומר שהיא כבר עלתה די מזמן על הרדאר של המשקיעים, אך בחודשים האחרונים היא נמצאת בתנופת פיתוח מתמדת, בהובלת המנכ"ל איתמר דויטשר, מה שלא נעלם מעיניו של שוק ההון.

בהקשר זה, עדכן השבוע האנליסט בני דקל מכלל את המלצתו על החברה, בעיקר לאור הכניסה שלה לתחום תשתיות האנרגיה עם חתימת שותפות להקמת מפעלים הידרואלקטריים. מבחינת אלקטרה, מלבד העובדה שמדובר בתחום פעילות חדש, הרי שמתוקף היותה קבלנית מחד ויזמית מאידך היא עשויה להרוויח פעמיים מהקמת מתקני התשתיות - שתתבצע בשיתוף עם חברת ההנדסה האזרחית אורתם-סהר - כך שדקל רואה בפעילות החדשה מנוע צמיחה נוסף לקבוצה.

עם זאת, דקל גם מציין כי לאור העובדה שמדובר בפעילות שכפופה לעמידה באבני דרך קפדניות כחלק מהדרישות הרגולטוריות והפיננסיות, הרי שצריך לבחון את מהלך יצירת הערך בקפידה. לדבריו, הסגירה הפיננסית של הפרויקטים - בהיקף של כ-500 מיליון דולר - וכן סגירת חוזי החשמל עם המדינה, הן אבני הדרך המרכזיות שצריך לעקוב אחריהן.

ערכים היסטוריים

שיכון ובינוי שבבעלות שרי אריסון, מניית הנדל"ן הטובה ביותר מתחילת השנה במדד הנדל"ן-15 עם תשואה של כ-80%, גם היא הומלצה בשבוע החולף, כשנראה ששוק ההון ממשיך להגיב בחיוב לתכנית ההבראה שעברה בשנים האחרונות. הממליצה היא האנליסטית לימור גרובר מבית ההשקעות פסגות-אופק, שמציינת כי מלבד העובדה שמדובר בחברה בריאה ושונה לחלוטין מזאת של המשבר של תחילת העשור, הרי ששני מוקדי הערך שלה הן שיכון עובדים שתונפק בקרוב וכן סולל בונה ארצות חוץ - אשר שתיהן רשומות בספרים בשווי נמוך שיתרום להצפת ערך עתידית.

"סולל בונה ארצות חוץ ממשיכה להוות מקור רווח מהותי ומנוע צמיחה. החברה פועלת בשוקים מתפתחים ונמנית על החברות המובילות בתחום התשתיות. הנהלת החברה מעריכה כי סולל בונה ארצות חוץ תמשיך להציג צמיחה שנתית של כ-20% בהכנסות, תוך שמירה על רווחיות נקייה בשיעור של 10%.

"שיכון עובדים הינה אחת מחברות הנדל"ן למגורים המובילות בישראל, בעלת מלאי קרקעות בהיקף של 13,000 יח"ד הרשום בערכים היסטוריים. הערכת השווי שביצענו גוזרת שווי של כ-3 מיליארד שקל לשיכון עובדים. הנפקה לפי שווי דומה תביא להצפת ערך משמעותית לשיכון ובינוי ולרווחי הון של מאות מיליוני שקלים", כותבת גרובר לגבי שיכון ובינוי. גרובר מציינת, כי מדובר באחת ההשקעות המעניינות בסקטור.

למרות הבת

המלצה נוספת היא על חברה מוכרת למדי בשוק ההון, אך כזאת שסבלה מיחס צונן יחסית של המשקיעים בחודשים האחרונים בשל הנפקה לא מוצלחת במיוחד שביצעה בבורסת לונדון. מדובר כמובן בחברת דלק נדל"ן שבבעלות קבוצת דלק, אשר לאחר עליית ערך מרשימה בשנה הראשונה שלה בבורסה מציגה לאחרונה ביצועי חסר, שמוסברים כאמור באכזבה של השוק ממהלך ההנפקה של החברה-הבת DGRE.

למרות זאת, האנליסט אורי ליכט מבית ההשקעות IBI ממשיך להיות אופטימי לגבי דלק נדל"ן, בעיקר לאור הערכת החסר של נכסיה מחד והיכולת שהוא מייחס להנהלתה מאידך לאתר עסקאות אטרקטיביות, כפי שידעה לעשות בשנים האחרונות.

ליכט, אמנם רואה מנגד גם סיכונים מסוימים בהשקעה בחברה, כמו עליות הריבית האחרונות בבריטניה - שוק אליו חשופה החברה במיוחד - וכן ירידת התשואות בכלל בשוק הנדל"ן האירופאי - מה שלדבריו יחייב את החברה להיכנס לעסקאות בעלות חשיפה תפעולית, אך בכל מקרה הוא מציין כי העובדה שנכסי החברה אינם מתומחרים כיום כראוי הופכים את ההשקעה בה לאטרקטיבית. "