"המשקיעים שמוכרים מניות בשיא הירידות הם כרגע בשר התותחים; אף אחד לא יודע להגיד אם זה משברון או חזרה לסיוט כמו בועת 2000"

[פורטל הפיננסי] [מעו"ף] [מט"ח] [אפיקים סולידיים] [תעודות סל] [קרנות]

מה חושבים האנליסטים ומנהלי ההשקעות על הגורמים לתנודות החדות בבורסה? ובכן, כרגיל, מספר הדעות כמספר בעלי הדעה. הנה מקבץ של כמה פעילים בשוק, בהתייחסות למסחר התנודתי היום (ד') ובימים האחרונים.

חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות פרוקסימה

בתקופה האחרונה השווקים נמצאים בשיא, ולכן המשקיעים הרבה יותר רגישים לחששות שלהם ולאפשרות להפסיד. במצב כזה, תמיד יש כאלה שרוצים לצאת ראשונים, כדי להימנע מהפסדים.

החששות הללו גובים מחיר מסוים, שאותו אנו רואים בשבוע האחרון בשוק ההון. זה בעצם ה"עונש" שהמשקיעים משלמים בגלל אלה שבורחים במהירות. אמנם, לפעמים זו יכולה להיות באמת האופציה הנכונה, אבל במקרה הספציפי שבו אנו נמצאים היום, אני לא חושב כך.

כרגע, יש חששות כבדים של המשקיעים, שעדיין לא התפוגגו מהמצב בעולם בכלל ובישראל בפרט לגבי היכולת של השוק להתאושש מזה, אבל אני רוצה להזכיר שגם בפברואר-מרץ, כשהיו ירידות גדולות בכל העולם שכללו גם את ישראל, אף אחד לא חשב שיהיה תיקון בתקופה כל כך קצרה, אבל זה קרה.

אני לא רואה סימנים שיגרמו לשווקים בעולם לקבל תפנית למגמה שלילית. אני מאמין בשוק -וחושב שהוא יתאושש.

אריה אהרונוב, מנהל את תחום האג"ח של אקספרט פיננסיים

השוק בישראל מגיב לירידות בשווקי העולם, שהחלו בעקבות ירידות שוק משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב. יש לציין כי גם שווקי העולם נמצאים במגמה של גידול פרמיות הסיכון שלהם, בעקבות ירידות שוק הסאב-פריים בארה"ב.

מכיוון ששוק ההון הישראלי קטן באופן יחסי, הוא רגיש לתנודות של השווקים העולמיים. יחד עם זאת, צריך לזכור כי שוק ההון הישראלי נתפס בעיני משקיעים כדפנסיבי יותר משווקים אחרים בעולם, ולכן התנודות בו פחות חריפות מהתנודות אותם אנו רואים בשווקי הון בשווקים צומחים, כגון ברזיל, מכסיקו, מדינות מזרח אירופה ומדינות מזרח אירופה.

משקיעים שמפסידים בתחום מסוים, רגישים יותר להפסדים בתחומים אחרים. לכן, הם מעוניינים להקטין את החשיפה שלהם לסיכונים בתחומי השקעות נוספים. הרגישות הזאת בסופו של דבר יוצרת עקרון דומינו, שבו השקעות בשוק הסאב-פריים גורמות לירידות בתחומים השקעות נוספים.

משקיעים יעדיפו להקטין את ההפסדים שלהם באמצעות הכלים הכי נזילים כגון מניות המעו"ף, משום ששם סחירות המניות גדולה יותר. לאחר מכן, עוברים המשקיעים לתחומים פחות סחירים.

כתוצאה מכך, נוצרת ירידה חדה בקרב נכסים שהם פחות סחירים. לדוגמא: ראינו ביומו הראשון של המשבר כי מדד המעו"ף ירד יותר ממדד היתר. לעומת זאת, ביומו השני של המשבר ראינו כי מדד היתר ירד בצורה חריפה יותר ממדד המעו"ף. מגמה דומה ניתן לראות גם בשוק האג"ח, שבו נצפתה ירידה בשערי נכסים סחירים ביום הראשון של המשבר.

חשוב לציין כי הנתונים הכלכליים בישראל לא השתנו וכי הצמיחה המהירה יחסית תראה השנה וכנראה גם בשנה הבאה, גביית מיסים בשיא (צמיחה של 9.2% שנה אחורה משמעותית מעל שיעורי הצמיחה של המשק ושל הסקטור העסקי), שביתה שהחלה עם דרישות מרחיקות לכת ונסתיימה עם גידול לא משמעותי בשכר שיתפרס על פני חמש שנים (זניח בתקציב), וכנראה לא יתרום להעלאת האינפלציה אצלנו.

סער צפריר, מנכ"ל בית ההשקעות קריפטונייט

בשווקי ההון ניתן להרגיש את עצבנותם של המשקיעים, הגורמת לתנודתיות החריפה במסחר בשוק ההון בימים האחרונים. לפני המשבר שוק ההון נחשב לחזק, כיום משקיעים לא יודעים אם מדובר במשברון או חזרה לבועה של 2000.

הציבור שנכנס לשוק מפחד מאד מחזרה אל הבועה של שנת 2000, ולכן הציבור מוכר מניות בשיא הירידות. לאחר התיקון האחרון ראינו כי הציבור נכנס בשיא העליות ובכך הגביר את הלחץ ובעצם, הגביר את התנודתיות בשוק.

מי שמפסיד כיום הם כל המשקיעים מקרב הציבור שלא נשארו על הגדר ומשמשים כבשר תותחים. הפדיונות של הקרנות עמדו על לפחות שני מיליארד שקל בתחילת הנפילות.

ככל שהזמן יעבור והשוק ימשיך לרדת, הלחץ יגבר, עד לנקודה שבו השוק יצטרך להכריע בשאלה אם אנחנו הולכים להיפוך מגמה, שלא נראה סביר בשלב זה, או שהשוק הולך חזרה לשיאים חדשים. שוק ההון לא יכול לשבת על הגדר מבלי להחליט לאן מועדות פניו.

[פורטל הפיננסי] [מעו"ף] [מט"ח] [אפיקים סולידיים] [תעודות סל] [קרנות]