תקציב 2008 - 311 מיליארד שקל; שר האוצר בר-און: "לא נפרוץ את המסגרת"

שר האוצר התייחס לירידות בבורסה: "הירידות בבורסה באות כמו העליות בבורסה"; על קריסת חפציבה: "כשר אוצר דואג, ואולם מדובר בחברה פרטית"

שר האוצר, רוני בר-און הציג היום (א') את הצעת התקציב לשנת 2008 שכוללת גזירות וקיצוצים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל. הקיצוצים מתוכננים בתקציבי כל המשרדים, כולל בתקציב הביטחון, וכן דחיית פרויקטים וחוקים שהממשלה והכנסת אימצו במושב האחרון של הכנסת.

חבילת הגזירות כוללת בין השאר הטלת מס בריאות על עקרות בית, ייקור תעריפי המים, הוצאת הממשלה מתחום המשכנתאות, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי, למעט קצבאות זקנה וביטול הנחות לקבוצות אוכלוסיה מוגדרות.

היקף התקציב ברוטו יגיע בשנה הבאה ל-311.6 מיליארד שקל. זהו תקציב המדינה הגדול ביותר בתולדות המדינה. תקציב ההוצאה של הממשלה יסתכם בשנה הקרובה ב-232.6 מיליארד שקל. סך הוצאות המשרדים יסתכמו בכ-198 מיליארד שקל. סך ההכנסות ממיסים, מאגרות וממקורות אחרים יגיעו ל-194 מיליון שקל. החזר חובות קרן ב-2008 יגיע לשיא של כ-65 מיליארד שקל.

המחלוקת בעניין תקציב הביטחון בין בר-און לבין שר הביטחון אהוד ברק נמשכת, ותוכרע על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט רק במהלך השבוע הקרוב.

יש מתווה של פתרון, אבל כרגע אין הסכמות לגבי גודל תקציב הביטחון. על פי דו"ח ברודט תקציב הביטחון יגיע לכ-50 מיליארד שקל, ביחד עם תוספת של כ-2.9 מיליארד שקל ביחס לתקציב 2007. שר הביטחון והרמטכ"ל גבי אשכנזי, דורשים לקבל על זה תוספת של מיליארדי שקלים נוספים. בדיונים שונים הוצגו מספרים שונים. האוצר מבקש פריסה תזרימית נוחה יותר של דו"ח ברודט לשנת 2008, ולהסתפק בכמחצית מהתוספת שהומלצה על ידי הוועדה וזאת בלי לקבוע במערכת ההתקשרויות של מערכת הביטחון.

בר-און: הירידות בבורסה באות כמו העליות בבורסה

בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד לפני כחודש, התייחס שר האוצר, רוני בר-און, לירידות שנרשמו לאחרונה בשערי המניות.

בר-און אמר, כי "הירידות בבורסה הן תופעה בינלאומית. השווקים עצבניים גם בחו"ל. הירידות בבורסה באות כמו העליות בבורסה. זה כל מה שיש לי לומר בעניין הזה".

שר האוצר התייחס גם לראשונה לקריסת חברת הבנייה חפציבה ואמר: "גם כאזרח וגם כשר אוצר אני מסתכל ודואג לעניין ואולם מדובר בחברה פרטית".

מיפוי חלקי של הקיצוצים בסך 6 מיליארד שקל שמציע האוצר

* קיצוץ של כמה מאות מיליוני שקלים על ידי התאמות בתקציב המשכנתאות לזכאים והעברת האחריות מהמדינה לבנקים.

* קיצוץ של כמה מאות מיליוני שקלים על ידי פריסה מחודשת נוחה יותר של תוכניות פיתוח.

* ייקור תעריפי המים בכ-400 מיליון שקל, על ידי העמסת עלויות פיתוח ומתקני התפלת המים על האזרחים.

* קיצוץ של מאות מיליוני שקלים על ידי דחייה ופריסה של חוקים שונים כולל חוק הפוליו.

* קיצוץ של כמה מאות מיליוני שקלים על ידי הקפאה ואי עדכון של קצבאות הביטוח הלאומי.

* קיצוץ של כמה מאות שקלים על ידי הטלת מס בריאות על עקרות בית.

* התייעלות בנושאים שונים במשטרה בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

ברמה הפרטנית מציע האוצר שורה של קיצוצים וגזירות:

* פריסת יישום דו"ח ועדת ברודט - 1.3 מיליארד שקל.

* פריסה נוחה יותר של פרויקטים בתחום הרכבות והכבישים כולל מעץ - 800 מיליון שקל.

* שינוי הקריטריונים בזכאות למשכנתאות - 620 מיליון שקל.

* הגדלת מס הבריאות - 465 מיליון שקל.

* הפחתת השתתפות הממשלה בעקבות ביטול מס המעסיקים - 462 מיליון שקל.

* ייקור תעריפי המים - 415 מיליון שקל.

* דחייה בהעלאת שכר המינימום בשנה - 230 מיליון שקל.

* פריסת ההסכם הקואליציוני עם ש"ס - 200 מיליון שקל.

* יישום חלקי של חוק הפוליו - 200 מיליון שקל.

* דחיית התוספת לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - 150 מיליון שקל.

* דחיית החזרת 4% לקצבאות הביטוח הלאומי - 128 מיליון שקל.

* הקפאה נומינלית של קצבאות הביטוח הלאומי 125 מיליון שקל.

* ביטול תוספת הלוואות מקום - 102 מיליון שקל.

* הקטנת כוח אדם בצה"ל במשטרה ובשב"ס - 100 מיליון שקל.

* הקטנת תקציבי הישיבות - 73 מיליון שקל.

* קיצוץ השתתפות הממשלה בתוכנית "מסע", תוכנית שמביאה בני נוער מהתפוצות לישראל - 42 מיליון שקל

יש גם תוספות

כנגד הקיצוצים, מסכים האוצר לתת תוספות לעיקרי הנושאים הבאים בהיקף כולל של כ-11 מיליארד שקל. בין השאר:

* תוספת לתקציב הבטחון, על ידי יישום דו"ח ועדת ברודט ולשירותים החשאים כ-3 מיליארד שקל.

* לרפורמה בחינוך ולהגדלת שכר המורים - כ-2 מיליארד שקל.

* לשירותי חברה וגמלאות, כולל הגדלה מדורגת של קצבאות הזקנה ופנסיה חובה כ-2 מיליארד שקל.