לתשומת לב העשירונים העליונים: הרצוג מציע להעלות את דמי הביטוח הלאומי לבעלי המשכורות הגבוהות

על פי ההצעה, תקרת ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לאומי תעמוד על 7 פעמים השכר הממוצע במשק, כלומר כ- 54 אלף שקל בחודש. כיום המשתכרים יותר מ- 5 פעמים השכר הממוצע במשק (כ- 38 אלף שקל בחודש ומעלה) לא משלמים לביטוח הלאומי עבור החלק היחסי שמעל סכום התקרה. הרצוג מבקש להגדיל את התקרה באופן הדרגתי, כך שב- 2008 תעמוד התקרה על 6 פעמים השכר הממוצע במשק ואילו ב- 2009 תעמוד על 7 פעמים. יצוין כי מהלך דומה ביצע בעבר ח"כ סילבן שלום כאשר שימש כשר אוצר וביטל כליל את התקרה המחייבת. שלום חזר בו במהרה מהמהלך לאחר שאלפי מעסיקים קטנים נרשמו כחברות בע"מ, כדי לזכות במס חברות מופחת ובכך פגעו בהכנסות הביטוח הלאומי בסופו של דבר.

על פי תחזית המוסד לביטוח לאומי, העלאת התקרה תגדיל את הכנסת הביטוח לאומי בשנת 2008 ב-190 מיליון שקל, ובשנת 2009 ב- 110 מיליון שקל, כך שבסופו של דבר מדובר בהגדלה של 300 מיליון שקל בשנה החל מ- 2010. ל"גלובס" נודע כי בימים הקרובים צפוי הרצוג להיפגש עם שר האוצר, רוני בר-און, כחלק ממגעים שמתקיימים בעניין יחד עם מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', ומנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר יגאל בן שלום. בסביבתו של הרצוג טוענים כי אין בכוונתו להציב לבר-און אולטימטום בעניין התקציב, אולם הם מצפים כי חלק מדרישותיו של הרצוג יענו.

הרצוג יציע עוד ביום ראשון, לבטל את ההפחתה שניתנה למעסיקים בדמי הביטוח הלאומי. ההפחתה אמורה הייתה להיפסק רק ב- 2009, אולם הרצוג מאמין כי אם תופסק כבר השנה, יחסוך הביטוח הלאומי 1.1 מיליארד שקל ב- 2009.

עם הסכומים הללו מבקש הרצוג להביא לשורה של צעדים שיטיבו עם השכבות החלשות: העלאת גובה קצבת הזקנה והצמדתה לשכר הממוצע במשק; הגדלת מספר הילדים הזכאים לקבלת קצבת נכה; אי ביטול הבטחת ההכנסה למצטרפים ללימודים אקדמיים, כדי לעודד אותם להשכלה ולתעסוקה; מניעת ביטול הפעלת הקרן לילדים בסיכון כפי שמבקש לעשות האוצר; הענקת "מענק חגים" בגובה 750 שקל באפריל ובספטמבר, למקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, זקנה והשלמת הכנסה, נכות כללית ומזונות.

הרצוג מבקש עוד כי משרד האוצר יבטל את דרישתו לפטר 200 עובדים במשרד הרווחה כתנאי להשלמת תקנים במשרד. במשרד הרווחה טוענים כי דרישה זו נובעת מן המשבר החמור בו שרוי המשרד בתחום כוח האדם ובכלל זה קציני מבחן, חוקרי ילדים ופקידי סעד.

הרצוג חזר גם על דרישתו להפסיק את הליך הפרטתם של המעונות לילדים עם מוגבלויות, בטענה כי כל התהליך נעשה מבלי שנקבעו פרמטרים נכונים שיבטיחו את הן את הילדים והן את העובדים. במשרד הרווחה מודעים לכך שהעלות למדינה נמוכה יותר באופן משמעותי כאשר הידיים הן פרטיות, אולם מביעים חשש כי אלמנט הרווחיות מגיע על חשבון איכות כוח האדם והשירות למטופלים.