"רוב המנהלים הבכירים בחברות הממשלתיות ובתאגידים הגיעו לתפקידם מהסקטור הציבורי, מרביתם ממשרדי הממשלה". כך עולה מחקר חדש של בנק ישראל. עוד עולה, כי הבכירים שהגיעו מהסקטור הציבורי נשארו בתפקידם תקופה קצרה יחסית לעומת המנהלים הבכירים שהתמנו מהסקטור העסקי, ועל אף זאת שכרם של יוצאי הסקטור הציבורי היה גבוה יותר.
המחקר נערך על ידי עידית סולברג, ממחלקת המחקר של בנק ישראל. סולברג קובעת במחקרה כי בשנים 1994-2004 נשחק שכרם של מנכ"לים במגזר הממשלתי לעומת בכירים במגזר העסקי. במגזר הממשלתי הרוויחו מנכ"לים 32 אלף שקל לחודש בממוצע - פי 5 יותר מהשכר הממוצע בסקטור הציבורי, אולם כחמישית בלבד משכרם של מנכ"לים בחברות הציבוריות בסקטור העסקי, הנסחרות בבורסה.
כן עולה, כי כ-20% מהמנהלים מתחלפים אחת לשנה. בשנת בחירות יורד שיעור המינויים של מנהלים ובכירים בחברות ובתאגידים ממשלתיים, ואולם בשנה שלאחריה שיעור המינויים עולה מאוד. סולברג טוענת, כי דבר זה מעניק "כלי שימושי" לשלטון החדש.
הוותק ההמוצע, טוענת סולברג, של מנהל בחברות ובתאגידים הממשלתיים, נמוך מזה של מנהל מקביל בחברות הציבוריות שבסקטור העסקי. במגזר הממשלתי עומד הוותק על 5 שנים לעומת ותק המנהלים בחברות הנסחרות בבורסה העומד, על פי מחקרים שונים, על 9 שנים. הוותק הממוצע של מנהלים ושל בכירים יורד ככל שעולה דירוג החברה הממשלתית ומורכבותה.
מהמחקר עולה עוד, כי כ-60% מהעובדים הבכירים שהתמנו למנהלים בחברות הממשלתיות התקבלו לתפקידם לאחר שכיהנו בתפקיד אחר במגזר הציבורי. יחד עם זאת, הם נשארו בתפקידם החדש תקופה קצרה יותר ממנהלים שהגיעו מהמגזר העסקי. על פי המחקר, "הבכירים רואים בתפקיד קרש קפיצה למגזר העסקי. מדובר על מינויים מכל משרדי הממשלה אך הבולט שבהם הוא משרד האוצר".
הממצאים מרמזים כי אטרקטיביות התגמול לא מספיקה כדי לשמור על העובדים הטובים בסקטור הממשלתי לאורך זמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
