תשלום מע"מ בעת קריסת חברות קבלניות

ביחס לחובות מיסי המקרקעין של מס רכישה, מס מכירה ומס רכוש (שבוטל אמנם, אך לעיתים חובות עבר עדיין רובצים) קיים שעבוד ראשון מכוח הדין לטובת רשויות המס. כמו כן, ביחס לניכויים (לדוגמה מתשלומי שכר) קיימת עדיפות לרשויות המס כדין קדימה, הגובר על נושים רגילים ושעבודים צפים.

מאידך למנהל מע"מ אין כל הוראה שבדין היוצרת לו עדיפות מול נושים אחרים ביחס לחוב הקיים בעת הקריסה. עם זאת, מכיוון שהמחוקק רואה את אי העברת המע"מ כעבירה פלילית, ורשויות מע"מ מעמידות כעניין שבשגרה לדין פלילי בגין אי העברת מע"מ, במקרים אלו המוטיבציה שנוצרת למנהלי החברה הקורסת להסדיר את ענייני המע"מ ממקורות אחרים הינה החרב הפלילית (כל עוד לא נמלטו מאימת הדין לחו"ל).

כאשר מדובר באמצע פרויקט, אם המדובר בקריסה בשל אי תשלום על-ידי המזמין, כפי שקורה לא אחת כשהמדינה מעכבת תשלום לספקיה, הרי שיתכן וכלי עזר לחברה הקורסת יהיו פניות למנהל מע"מ לדחיית הגשת דו"ח המע"מ, תוך שימוש בסעיפים 67(ג) ו-73 לחוק מע"מ.

עם זאת, כאשר חוב המע"מ של החברה הקורסת לא נוצר כתוצאה מהשלמת הפרויקט, אלא מאי הוצאת חשבוניות על תקבולי ביניים מלקוחות מכוח סעיף 29(1) לחוק מע"מ, רואים בתי המשפט בחומרה יתרה את אי העברת המע"מ, בשל ראיית העוסק כמעין נאמן לרשויות המס לצורך העברת תשלומי המע"מ שגבה מדיירים.

ביחס לספקי החברה הקורסת, אשר שכרם לא שולם, עולות מספר שאלות. ראשית על עצם החבות במע"מ: אם לא הושלמה העבודה או לא הועמדו המקרקעין לרשות הקונה, הרי שמכוח סעיף 28(ב) לחוק טרם קם החיוב במע"מ על הספק, כאשר ברור כי סעיף 29(1) המקדים את חיוב המע"מ בשל תשלום ע"ח ממילא לא מתקיים. כאשר זה המצב, אין כאן שאלה של חוב אבוד אלא אי חבות בהוצאת חשבונית מלכתחילה.

עשויה להתעורר שאלה, האם חתימה ביומן העבודה מהווה מסירה חלקית של המקרקעין לקונה, ולכאורה יצירת עילת חיוב במע"מ. עמדתנו החד משמעית הינה, שמכיוון שהסעיף מדבר מחד על השלמה ומאידך בחיוב חלקי רק במקרים של העמדת חלק מהמקרקעין לרשות הקונה, כי לא נוצר חיוב במע"מ בנסיבות אלו והסעיף מכוון לפרויקטים המחולקים למבננים ולהשלמות של חלק מהמבננים בפרויקט.

אם הושלמה הבנייה (בידי קבלן ראשי) או כל מרכיב ממנה (בידי קבלן משנה), אזי חלה כבר חבות במע"מ ועל הקבלן הספק לכאורה להוציא חשבונית ולהעביר את המע"מ, ואז להמתין חצי שנה לפחות ולספק למנהל ראיות לקריסה ולקבל כחוב אבוד את המע"מ.

עמדתנו הינה כי אין כל הגיון כלכלי הנובע מעצם קיומו של החוק כי ישולם מראש מס ערך מוסף על מרכיב של עבודה שבוצעה, ואשר ברור מראש כי תמורתה לא תשולם לעולם, ולא יצמח ממנה ערך מוסף כלשהו, הגם שטכנית קיים חיוב כאמור במס. לדעתנו יש לפרש את תקנת החובות האבודים בפרשנות שונה כאמור, ובכל מקרה עמדתנו הינה כי גם ללא פרשנות כלכלית זו ניתן לעשות שימוש בסעיפים 67(ג) ו-73 לחוק המאפשרים דחיית מועדים להגשת דו"חות.

הכותבים הם ממשרד ד"ר אבי אלתר עורכי דין.