סגל אקדמאי בכיר

בהצטיינות יתרה: "גלובס" חושף את החמישייה הנוספת מבין 10 החוקרים הצעירים, פורצי הדרך והבולטים בתחומם, שמהווים את דור העתיד בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות. חלק שני ואחרון

בשכבה מעליו למד חיים רביבו

" מסלול: פרופ' אסף חמדני הוא אחד החוקרים הבולטים כיום בתחום דיני החברות וני"ע. כמה שנים בהן היה ואקום בתחום מחקר זה, איפשרו לחמדני (ולד"ר שרון חנס) להיכנס אליו בשעטה.

באופן קצת יוצא דופן אולי, חמדני גדל באשדוד במשפחה בת 6 ילדים. בשכבה מעליו בתיכון מקיף ה' למד הכדורגלן חיים רביבו. ובכל זאת, עולם המשפט אינו זר לו. אביו, שמואל חמדני, היה סגן נשיא בימ"ש השלום באשדוד וכיום משמש כסגן נציבת תלונות הציבור על שופטים. למרות זאת, החלטתו ללמוד משפטים (במסגרת העתודה האקדמאית) היתה החלטה של הרגע האחרון.

כראוי לעילוי אקדמי, את התואר הראשון סיים בהצטיינות יתירה באוניברסיטה העברית. שנתיים אחר כך כבר קיבל את פרס הכנסת על הישגים אקדמיים. הוא התמחה בפרקליטות הצבאית ושימש קצין במחלקת ייעוץ וחקיקה, שם עסק במגוון נושאים הקשורים לפעילות צה"ל, החל משירות נשים בקורס חובלים וכלה בסמכות הכנסת לקבוע את תנאי השירות של משרתי הקבע.

שבוע לאחר שחרורו מהצבא כבר נחת בהרווארד כדי לעשות תואר שני ודוקטורט, ובדרך קיבל את מלגת פולברייט. את הדוקטורט סיים ב-2003, כשבמקביל טעם גם מהפרקטיקה המשפטית, כעו"ד במחלקת המסים של משרד גודווין-פרוקטר בבוסטון. "רציתי לראות זווית נוספת והאמת שגם התלבטתי בין האקדמיה לפרקטיקה".

את הדוקטורט, שעסק בהיקף האחריות המשפטית של שומרי סף כמו רואי חשבון, עורכי דין וחתמים בשוק ההון, כמעט השלים ב-2001, אלא שעם תחילת עבודתו בפרקטיקה התחילה שרשרת הקריסות של אנרון, וורלדקום וחברות אחרות, שהביאה בסופו של דבר לשינויים מרחיקי לכת בחקיקה האמריקאית בתחום. הדבר חייב אותו לכתוב מחדש חלקים שלמים של הדוקטורט.

מה שהכריע אותו להישאר באקדמיה היה העניין האינטלקטואלי. "יש מספיק גירוי בפרקטיקה, אבל העולם האקדמי נותן לך יותר חירות להתעסק בשאלות שבאמת מעניינות אותך ולא רק את הלקוח". במשרד, אגב, הוא מצא עצמו בסיטואציה מוזרה, כשהוא מנהל שיחת ועידה ומסביר באנגלית לעו"ד ישראלי בת"א את ההיבטים המשפטיים של העסקה. אותו עו"ד היה המפקד שלו בקורס הקצינים בפרקליטות.

ב-2005 זכה במלגת אלון למדען המצטיין - הפרס היוקרתי ביותר לדוקטורים צעירים. עד לפני כשנה השתייך לבר-אילן, שם השקיע הרבה בטיפוח הגאווה והזהות של הסטודנטים. אך אז, מסיבות שונות ובראשן חוסר שביעות רצונו מהקידום האיטי, החליט לעבור לאוניברסיטה העברית, ש"פיתתה" אותו ע"י הקפצתו בשתי דרגות, ממרצה לפרופ' חבר.

דיקאן הפקולטה באוניברסיטה העברית, פרופ' יואב דותן, אומר שחמדני "הוא האדם החשוב ביותר כיום בחקר דיני התאגידים בישראל, בקרב בני דורו. למרות גילו הצעיר הוא נחשב לכוכב עולה בעולם בתחום דיני התאגידים ובמיוחד בתחום הממשל התאגידי, שהוא אחד התחומים "החמים" ביותר במשפט המסחרי היום. פרסומים רבים שלו הופיעו בכתבי העת הנחשבים ביותר".

" על תחום ההתחמות: "תחום הממשל התאגידי נוצר בשל פער בין ההתפתחויות בשוק ההון והכלכלה לבין האקדמיה. זה רלוונטי למשפטים אבל גם בתחום של מינהל עסקים ומימון. גם הפרקטיקה של המשפט העסקי היא עיסוק יצירתי ומאתגר ולכן אני מלמד קורס בתחום מיזוגים ורכישות".

" דמות מעצבת: "פרופ' מוטה קרמניצר ומירי גור-אריה, שהייתי מתרגל ועוזר מחקר שלהם, השפיעו עליי ללכת לאקדמיה ותרמו להתפתחותי בתחום הפלילי. פרופ' זוהר גושן גרם לי לבחור בדיני תאגידים ועיצב את השקפתי בתחום. הוא מהווה מודל ליכולת לשלב השפעה בישראל עם הכרה אקדמית בינלאומית. מהמנחה שלי בדוקטורט, רנה קרקמן, איתו גם כתבתי מאמר, למדתי את היסודיות והיכולת לכתוב רעיונות מאוד מורכבים בצורה מאוד בהירה ופשוטה. גם לפרופ' אריה (לוסיאן) בבצ'וק, הנחשב מודל לחיקוי ומורה רוחני לדוקטורנטים ישראלים בהרווארד, היתה השפעה. הוא סבר שפתרונות לכשלי שוק צריכים להיות מבוססים על תמריצי שוק, וזה בא לידי ביטוי בהמלצות הוועדה לבחינת הגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון, בראשה עמדתי".

" מה צופן העתיד: יישאר באקדמיה, עם מעורבות במישור קביעת המדיניות. הוא מקים את המרכז לממשל תאגידי באוניברסיטה. "התוכנית שלי היא לקדם מחקר בתחום, תוך התמקדות בנושאים של שוק ההון בישראל. המטרה היא שלמחקר יהיו תוצאות אקדמיות אך גם במישור שיהיה רלוונטי לקובעי המדיניות".

פרופ' אסף חמדני

גיל: 34

מוסד: האוניברסיטה העברית

תחומי מחקר: דיני תאגידים וני"ע, אחריות נושאי משרה, עבירות צווארון לבן, ניתוח כלכלי של המשפט ומימון חברות

דרגה: פרופ' חבר

חלק על התיאוריה של בקר

ד"ר אבי טבח הציג תיאוריה חדשנית, המנוגדת למודל שהציג חתן פרס נובל לכלכלה

" מסלול: ד"ר אבי טבח נמצא עדיין בתחילת דרכו האקדמית, אך הוא כבר הצליח להרשים פקולטות בארץ, ולהציע תיאוריות חדשניות בתחומי המחקר שלו.

עוד לפני שהספיק לסיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת שיקגו, החל מאבק בין הפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ובין האוניברסיטה העברית סביב השאלה מי תאמץ אותו לסגל האקדמי שלה. לאחר התלבטות, בחר טבח באוניברסיטת תל-אביב.

טבח הוכיח שהיה ראוי להיאבק עליו, כשמאמרו הראשון"Criminal Behavior, Sanctions & Income Taxation: An Economic Analysis" התפרסם באחד מכתבי העת המשפטיים המובילים בעולם בתחום משפט וכלכלה שיוצא בשיקגו: "Journal of Legal Studies". גם בהמשך, הוא הצדיק את המאבק עליו, כאשר באחד המאמרים שפרסם, הציג תיאוריה חדשנית ופורצת-דרך, המנוגדת למודל שהציג חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' גרי בקר.

פרופ' עמרי ידלין מאוניברסיטת ת"א, מתאר את טבח כחוקר יצירתי באופן בלתי רגיל וחריף מאוד, שבזכות השליטה שלו במתמטיקה מגיע לתובנות מאוד מעניינות וחדשניות. "נהוג לחשוב, שכאשר מגבירים את הסנקציות על עבירות פליליות, הדבר מרתיע עבריינים, והם יעשו פחות עבירות. זאת אחת התובנות הבסיסיות של הניתוח הכלכלי של המשפט, שבנויה על התיאוריה של גרי בקר, חתן פרס נובל. אך טבח הראה שלפעמים מתרחשת תופעה הפוכה, שלפיה הגדלת הסנקציה דווקא תגרום לכך שאנשים יבצעו יותר עבירות, בניגוד לתיאוריית בקר. זאת תיאוריה מאוד חדשנית, שטבח הציג אותה בראשית דרכו באקדמיה".

"הוא חוקר מבריק ויצירתי באופן בלתי רגיל, ובכתיבה שלו הוא חידש חידושים חשובים בתיאוריה המשפטית, שנוגעת לאכיפת המשפט, לדיני נזיקין ולמשפט הפלילי, מוסיף משפטן בכיר. "טבח שיכלל וחידש את התמונה של בקר, והראה שהיא לא מציגה תמונה מלאה. זה חדשני, ומעיד על אמביציה של אדם צעיר שלא חושש לחלוק על אנשים מוכרים בתחום".

טבח החל את דרכו האקדמית בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה, כשהוא מדורג שני במחזור (97'). בהמשך, התמחה במשרד עוה"ד דנציגר, קלגסבלד, רוזן, והשלים את לימודי התואר השני והשלישי באוניברסיטת שיקגו (03').

לאחרונה הצטרף טבח לרשימה המכובדת של מקבלי פרס צלטנר לחוקר הצעיר - שמעניקה קרן צלטנר מ-1993 - ביניהם, הפרופסורים רון שפירא, חנוך דגן, עמרי ידלין, דודי שוורץ ואחרים.

" על תחום ההתמחות: "התחום של הניתוח הכלכלי של המשפט תופס תאוצה בארץ, ויש יותר סטודנטים שלוקחים קורסים בנושאי משפט וכלכלה ועושים תארים בהם או בנושאי משפט וחשבונאות, ותופסים בעקבות זאת עמדות מפתח בתקופת ההתמחות ובהמשך. זאת מערכת שמזינה את עצמה. יש יותר אנשים שמבינים ועוסקים בתחום זה, שהוא רלבנטי גם מבחינה מעשית, הן באקדמיה והן בשוק הפרטי".

לדברי טבח, חלק מהתובנות של התחום כבר באות לידי ביטוי בפסקי דין ובאופן שבו עורכי הדין מנסחים את השאלות ואת הטיעונים שלהם במשפטים כלכליים.

" דמות מעצבת: פרופ' אריאל פורת. "הקשר שלנו נוצר כשעשיתי דוקטורט בשיקגו, והוא היה מרצה אורח. בעקבות הקשר הזה הגעתי, בין היתר, לאוניברסיטת תל-אביב. בפורת יש שילוב מנצח של אקדמאי מבריק ומעולה ובן-אדם נהדר".

" מה צופן העתיד: "עוסק במחקר. אני מרגיש בבית בתחום המחקר ולא רואה את עצמי בתחום הפרטי. אני גם רואה את עצמי כאיש של אוניברסיטת ת"א. חו"ל פחות מדבר אלי". קידום פנומינלי

בגיל 36, נהנה פרופ' דוד אנוך מהכרה בינלאומית בתחום הפילוסופיה של המשפט

" מסלול: פרופ' דוד אנוך הוא חריג ברשימת עשרת החוקרים הבולטים ביותר בתחום המשפט, מבין אלה שטרם הגיעו לגיל 40. אף שאת הדוקטורט שלו עשה בפילוסופיה, ואף שמחקריו עוסקים בתחום המטא-אתיקה (ענף של הפילוסופיה של המוסר החותר להבין את טבעם של תכונות, אמירות, השקפות ושיפוטים מוסריים), עלה שמו על-ידי רבים ממשתתפי הסקר של "גלובס" כאחד החוקרים הבולטים במשפטים.

בגיל 36, נהנה אנוך מהכרה בינלאומית בתחום הפילוסופיה של המוסר, הפילוסופיה של המשפט ופילוסופיה פוליטית, וממעמד של פרופסור-חבר באוניברסיטה העברית.

פרופ' אלון הראל, פילוסוף ישראלי של המשפט ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית, אומר כי אנוך הגיע למעמדו המכובד עקב כישוריו והיקף פרסומיו יוצא הדופן בחו"ל. "דוד אנוך פרסם בעיתונים הפילוסופיים הטובים ביותר בעולם במידה כזו שהביאה את האוניברסיטה להקפיץ אותו מדרגת מרצה לדרגת פרופסור-חבר אחרי שלוש שנים בלבד. הקידום שלו היה פנומלי, כיוון שהרקורד האקדמי שלו חסר תקדים, אפילו בשביל חוקרים בכירים ממנו, והוא מהווה אינדיקציה גם לכמות וגם לאיכות העבודה האקדמית שלו".

פרופ' יואב דותן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מחזק את הדברים ומציג את אנוך כאחד משלושת האנשים המובילים בעולם, בשכבת הגיל שלו, בתחום הפילוסופיה של המשפט, ובייחוד בתחום המטא-אתיקה. "הוא חוקר שבשלב מוקדם פרץ ופרסם שורה של מאמרים בכתבי-עת מובילים בתחום הפילוסופיה של המשפט, שהציבו אותו במקום גבוה לצד החוקרים המובילים בעולם בתחומו".

"הצד הפנומלי של אנוך, הוא חריפות לוגית אנליטית, אותה הוא מפעיל על הרבה תחומי עניין", מוסיף מרצה בכיר אחר. "היכולת שלו לפתח ארגומנטים היא מרשימה וחריגה. יש לו כוח ביקורתי יוצא מן הכלל ויכולת פנטסטית לקחת טיעון, לפרק אותו לגורמים, לבדוק את התקפות הלוגית שלו, ולחשוף את ההנחות הסמויות והכשלים בו".

אנוך החל את דרכו האקדמית באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 93', כשהוא בן 22 בלבד, סיים תואר ראשון במשפטים ובפילוסופיה, במסגרת עתודה אקדמית בתוכנית שיועדה לתלמידים מצטיינים. לאחר שירותו הצבאי התמחה אצל השופטת דורית ביניש בביהמ"ש העליון, המשיך בלימודי הפילוסופיה בת"א, והתקבל ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת ניו-יורק, שבה השלים גם את הדוקטורט שלו בפילוסופיה של המוסר (03'), לאחר שהוענקה לו מלגת פולברייט היוקרתית למימון לימודיו. אנוך נמנה עם רשימה מכובדת ומצומצמת, של חוקרים שהוענק להם פרס צלטנר לחוקר הצעיר, שמעניקה קרן צלטנר, ופרס הנשיא לחוקר צעיר מצטיין מהאוניברסיטה העברית.

בדומה לשאר החוקרים הנבחרים בסקר "גלובס", הצליח גם אנוך לפרוץ את גבולות הארץ בדרך מרשימה. בימים אלה הוא שוהה בניו-יורק, ומלמד בסמינר משותף עם פרופ' יוסף רז, אחד הפילוסופים החשובים ביותר של המשפט, בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה.

" על תחום ההתמחות: אנוך אומר שהוא אינו חוקר משפט במובן המסורתי של המונח. "העניין שלי במשפט, במידה שבה יש לי כזה, הוא עניין ביקורתי, במה שאפשר לומר אודות המשפט (ולא במשפט ממש), מתוך עיון כללי יותר בפילוסופיה של המוסר ובפילוסופיה פוליטית".

אנוך מצר על המשבר הכללי שקיים בארץ בתחום מדעי הרוח, שזולג גם לעיסוק הפילוסופי במשפט, בניגוד למצב בארה"ב, שבה רואים יותר ויותר חוקרים בעלי דוקטורט בפילוסופיה. בנוסף, לדבריו, קיימת מגמה כללית של אנשי אקדמיה עם השכלה פילוסופית שמתעניינים בפילוסופיה של המשפט, אך מנגד אין הרבה משפטנים שעוסקים בפילוסופיה, נוסף לעיסוקם הרגיל. להערכתו, אם המגמות האלה יימשכו, לא נראה חידושים גדולים בתחום הפילוסופיה של המשפט בשנים הקרובות.

" דמות מעצבת: "איני חושב שיש דמות מרכזית שהשפיעה עלי. יש הרבה דמויות שהשפיעו עלי מעט, אך אין אף דמות שהשפיעה מספיק בשביל להזכיר אותה".

" מה צופן העתיד: "איני יודע. כרגע אני מתקשה לדמיין את עצמי שלא באקדמיה, ושלא בישראל, כך שהתשובה הסבירה ביותר בעיני היא: 'בדיוק במקום שבו אני נמצא עכשיו', אבל איני מוכן להתחייב".

פרופ' דוד אנוך

גיל: 36

תחומי מחקר: פילוסופיה של מוסר, פילוסופיה של משפט, פילוסופיה פוליטית

מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית

דרגה: פרופסור-חבר

ברק מתייעץ איתו

ד"ר שחר ליפשיץ "כותב מחדש את דיני המשפחה בישראל". על החתום: אהרן ברק

" מסלול: בהקדמה שכתב פרופ' אהרן ברק (כשעוד כיהן כנשיא העליון) לספרו של ד"ר שחר ליפשיץ על הידועים בציבור, נאמר כי הוא יצר תחום מחקר משפטי חדש (דיני משפחה אזרחיים), וכי הוא כותב מחדש את דיני המשפחה בישראל. דברים דומים נאמרים לא פעם על ברק עצמו, ששיכתב כמה מתחומי המשפט הישראלי. החיבור עם נשיא העליון הגיע עבור ליפשיץ בשלב מאוחר יחסית, אך בין השניים נרקמו יחסים חמים ביותר. בעיני ברק, המתייעץ עימו בתחומים אלה, ליפשיץ נחשב לעילוי.

"שחר", אומרת דיקאנית הפקולטה בבר-אילן, פרופ' יפה זילברשץ, "הוא פורץ דרך אמיץ בנושא קשה ומורכב של דיני המשפחה. המיוחדות שלו היא שהוא לא רק מבקר את המערכת הקיימת, אלא מנסה גם למצוא פתרונות ולבנות את החלופה של דיני משפחה אזרחיים, מתוך מחויבות לאורתודוקסיה, שזו באמת משימה קשה, מורכבת ושצריך כישרון ויכולות כמו שלו כדי לממש אותה".

מחקריו של ליפשיץ "התקבלו בשקיקה ובהתלהבות בקרב חוקרים בתחום", מעידים הקולגות. הם הפכו למחקרי יסוד שחוקרים ותיקים כצעירים מפנים אליהם, ואף שימשו מצע להצעות חוק בתחום דיני המשפחה.

למרות שהוא בא ממשפחה ריאלית, נפשו של ליפשיץ נכספה "למקצועות אנושיים יותר", כדבריו, המשלבים הבנה ותרומה אנושית וחברתית. הוא התלבט אם ללמוד משפטים או פסיכולוגיה ולבסוף היה לאחד הראשונים בארץ שלמד את שני המקצועות כמקצוע מורחב. את כל אחת משנות התואר בבר-אילן סיים בהצטיינות. הוא התמחה במשרד רוזנצוויג, שפרן, גרא ובביהמ"ש למשפחה, אך עד מהרה שב לחבוש את ספסלי הפקולטה, במסלול המשולב לדוקטורט ישיר ולתואר שני.

כיום הוא נחשב למרצה מבוקש בהשתלמויות עורכי דין ושופטים ("אני מאוד אוהב את הדו-שיח איתם"), ומחקריו מצוטטים בהרחבה בפסיקה, לרבות זו של העליון. עד כה, זכה ביותר מעשרה פרסים ומלגות, ובהם פרס בהט לחוקר הצעיר, על ספרו "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה", שראה אור ב-2006, וכן במלגת אלון היוקרתית למדענים צעירים מצטיינים ובמלגת פולברייט.

אף שהוא חובש כיפה ובוגר ישיבת הסדר, ליפשיץ נחשב לליברל בתחום דיני המשפחה. הוא הותיר פיות פעורים כשתמך בכינון נישואים אזרחיים בישראל, וכשניסח את טיוטת הצעת החוק בנושא ברית הזוגיות, הנחשבת לגולת-הכותרת של פעילותו הציבורית, במסגרת פרויקט חוקה בהסכמה. השנה חיבר ספר בנושא, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. בשנה הבאה יפרסם את ספרו השלישי, "הסדרה אזרחית של יחסים זוגיים". בימים אלה הוא שב לישראל אחרי שנתיים כחוקר אורח ב-NYU וכמרצה אורח בבית הספר למשפטים קרדוזו שבניו-יורק, שם פרסם מאמרים בכתבי עת בינלאומיים בכל תחומי המחקר שלו ואף הנחה קבוצת עורכי דין יהודים בקבוצת לימוד שערכה השוואות בין משפט עברי למשפט אמריקאי.

" על תחום ההתמחות: "הסדרה הקיימת של דיני המשפחה בעולם המערבי והתיאוריה שבבסיסיה דורשים פיתוח ותיקון. גם בישראל התהוותה, בדרכים שונות, מערכת חלקית של דיני זוגיות אזרחיים, אולם המשפט הקדיש אנרגיה מועטה לגיבוש משנה סדורה בנושא".

ליפשיץ מוצא באקדמיה בכלל ובתחומי עיסוקו "אתגר אינטלקטואלי ויכולת להעמיק שאינם קיימים בפרקטיקה. בנוסף לכך, בפרקטיקה אתה משועבד ללקוח בעוד באקדמיה כתיבתי מונעת מדעתי האמיתית על הראוי והצודק, כשזהות הלקוח אינה מכתיבה את תפיסתי.

"בניגוד לאקדמאים המסתגרים במגדל השן אני מוצא את השילוב בין התיאוריה למעשה בעבודתי כמרתק ומועיל. אני מצר מאוד על מגמה של כמה מחברי האקדמאים הצעירים להתמקד בעבודות תיאורטיות לחלוטין או לחלופין על התמקדותם המוחלטת בשוק האמריקאי".

" דמות מעצבת: אין דמות מסוימת שאפשר לומר שעיצבה אותו, אולם הוא נשאר באקדמיה בעיקר תודות לתמיכתו של דיקאן הפקולטה למשפטים דאז, פרופ' ידידיה שטרן. במישור המקצועי הושפע בעיקר מאהרן ברק וגם מהמנחים שלו בעבודת הדוקטורט, פרופ' פנחס שיפמן וד"ר דודי שורץ.

" מה צופן העתיד: הקריירה המקצועית של ליפשיץ מצויה במתח שבין הנאתו האינטלקטואלית מהמחקר האקדמי, לבין הרצון להשפיע על עיצוב החברה שבה הוא חי ופועל. בטווח הקרוב, האתגר שלו יהיה לשלב את הפעילות הישראלית עם הכיוונים הבינלאומיים ולשתף פעולה עם מרצים מחו"ל. "גם בעתיד אשלב בין מחקר בינלאומי מהסוג שעשיתי בשנים האחרונות, מחקר אקדמאי הממוקד במשפט הישראלי ותרומה ציבורית למשפט הישראלי".

ד"ר שחר ליפשיץ

גיל: 37

מוסד: אוניברסיטת בר-אילן

תחומי מחקר: דיני משפחה, דיני חוזים ומשפט עברי

דרגה: מרצה בכיר

יותר קל להיות טייסת קרב מאשר חוקרת בכירה

ב-10 החוקרים הצעירים המובילים בתחום המשפט הארץ נכללות רק שתי נשים. זאת, למרות ששיעור הנשים בפקולטות למשפטים עולה על 50%. הבעיה המרכזית לכלול נשים ברשימה היתה קריטריון הגיל (40). דיקאנית הפקולטה בבר-אילן, פרופ' יפה זילברשץ, אומרת שאין כל אפליה מופגנת המונעת מנשים להתקבל או להתקדם. לדבריה, העובדה שרק שתי נשים נכללות בפרויקט מעידה שגם בתחום האקדמי קשה מאוד לנשים להתחרות בסביבה תחרותית, "והסביבה האקדמית בארץ היום היא תחרותית מאוד".

הבעיה המרכזית, היא אומרת, נוגעת לכך ש"מדובר בנשים המחוננות שבין גיל 28 ל-42, והן עסוקות בבניית המשפחה. קשה להן להתמודד עם התחרות ועם היכולת להזיז משפחות להתגורר בחו"ל כדי לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים".

לדבריה, ההבדל בין שיעור הנשים הלומדות לשיעור הנשים החוקרות צריך לעורר מחשבה בחברה. "צריך אולי גמישות מסוימת בהליכי המינויים בשנים אלה. אני קוראת לנשים לא להתייאש ולהתחיל מסלול גם אם הוא ארוך מאוד. לפחות בחלק מתחומי המחקר, אפשר גם להתחיל אותו בגיל מאוחר יחסית ולא צריך לפחד לעשות זאת, גם אם הגברים צעירים יותר ומתקדמים יותר. מצד המערכות, אפשר לצפות שהן יגלו קצת יותר הבנה לפרובלמטיקה הזו".

ברור, היא מוסיפה, שככל שהאקדמיה נהיית תחרותית יותר, כך קשה יותר לנשים להתקדם. "צריך להיות מודעים לזה ולנסות לתת לנשים את ההזדמנות לתפוס את מקומן בעולם האקדמי ולא לאבד חוקרים מצוינים רק משום שהם נשים".

מרצה בכיר אומר שלא רק הנשים נפגעות אלא גם הדתיים. "בגלל הזיקה המקצועית לארה"ב, בעשור האחרון רוב חברי סגל האוניברסיטאות בארץ עשו קריירה בארה"ב, בעוד הדור שמעליהם (גיל 45 ומעלה) עשה ברובו קריירה ישראלית. ב-50% מהמקרים כרטיס הכניסה לסגל הפקולטה הוא דוקטורט אמריקאי. מי שנפגע מכך בעקיפין הם הנשים והדתיים, שאין להם 100 אלף דולר כדי לעשות דוקטורט בארה"ב. דתיים ונשים מתחתנים בגיל צעיר, הדתיים בדרך כלל גם באים ממשפחות גדולות יותר, ולכן קשה להם לצאת בגיל 25-28 לשלוש שנים בארה"ב".

לדבריו, "התוצאה היא שהאקדמיה הישראלית במשפטים היא שמורת טבע של גברים חילונים. הם היחידים שישקיע בגילאים הללו סכום כסף רציני וייצאו לשלוש שנים בחו"ל. אין כמעט מקום אחר בעמדות השפעה שהוא עד כדי כך מוטה. מהרבה בחינות, הרבה יותר קל להיות טייסת קרב מאשר חוקרת בכירה".

"גורו" לכלכלות קטנות

ד"ר מיכל גל פרצה דרך במחקרה על הגבלים עסקיים בכלכלות קטנות

מסלול: ד"ר מיכל גל היא מעין "גורו" בתחום ההגבלים העסקיים, לכלכלות קטנות ברחבי העולם. ספרה הראשון, Competition Policy for Small Market Economies, שעסק בהשפעת גודלו של השוק על כללי ההגבלים העסקיים, התקבל לפרסום על-ידי ההוצאה לאור של אוניברסיטת הרווארד, ועורר עניין רב בקרב קהילת ההגבלים העסקיים הבינלאומית, ובייחוד בקרב כלכלות קטנות בעולם.

לאחר פרסום ספרה הוזמנה לפתוח דיון שערך ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD) בנושא הגבלים עסקיים בכלכלות קטנות, בהשתתפות נציגי רשויות ההגבלים מכל העולם, והייתה חלק מהפאנל שכיוון את הדיון, שבדרך-כלל סגור לאקדמאים. גל הוזמנה לייעץ גם לאו"ם בנושאי הגבלים עסקיים בכלכלות קטנות, והציגה את עבודתה בכל העולם. היא נשאה הרצאות באיי התעלה, ג'רנסי (Juernsey) וג'רזי (Jersey), הרצתה בברבדוס ובניו-זילנד, והשתתפה בפאנלים מקצועיים בהודו, בפריז ובמקומות נוספים בעולם.

השפעת מחקרה של גל על כלכלות קטנות בעולם ניכרת זה מספר שנים. מחקרה צוטט במשקים קטנים רבים, ומספר מדינות אף שינו את חוקיהן בהתאם לכללים שהוצעו בו. בתום ההרצאה שנשאה בג'רזי, קם שר האוצר של ג'רזי, פיליפ אוזוף, והודיע כי כבר למחרת, ימליץ על שינוי החוק בארצו אחרי שגל פקחה את עיניו בנושא ההגבלים.

פרופ' עלי זלצברגר, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מגדיר את גל כפורצת-דרך בתחומה, וקובע כי פרסומיה תרמו למיקומה של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה כמספר 5 בעולם (לא כולל בתי-ספר למשפטים בארה"ב) במדד הפרסומים של מאגר SSRN (אחד ממאגרי הפרסומים הגדולים בתחומי מדעי החברה והמשפטים).

לדברי זלצברגר, "ד"ר גל פרצה דרך במחקרה על הגבלים עסקיים בכלכלות קטנות. עד לפרסום מחקרה, נטו כלכלות קטנות רבות (לרבות ישראל), לאמץ את חוקי ההגבלים של מדינות גדולות, בין היתר בשל מחסור במחקר בנושא. מחקרה הראה כי גודל השוק קובע, וכי הוא משפיע על כללי ההגבלים העסקיים לסוגיהם, והייתה לו השפעה מיידית על קהילת ההגבלים העסקיים בעולם. מחקרה פתח הלכה למעשה תחום חדש, ובעקבותיו נערכו מחקרים נוספים בשאלת ההשפעה של גודל השוק על כללי ההגבלים העסקיים, המבוססים על עבודתה פורצת הדרך של גל".

דלתות רבות נפתחו בפני גל בעקבות מחקרה, והיא הצליחה לנצל הרבה הזדמנויות ולהשתלב בזירה הבינלאומית באופן מרשים. במהלך לימודי הדוקטורט שימשה כחוקרת אורחת באוניברסיטאות קולומביה וניו-יורק (NYU), שתיים מחמש האוניברסיטאות המובילות בארה"ב בתחום המשפט, ובשנתיים האחרונות קיבלה מינוי קבוע במסגרת תוכנית ה-global law program של אוניברסיטת ניו-יורק, הבוחרת מדי שנה עשרה מרצים בלבד מרחבי העולם להרצות בה במסגרת התוכנית.

בימים אלה מלמדת גל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, אך בחודשיים הקרובים היא תבלה זמן לא מבוטל בטיסות ובריצות בין מדינות שונות. בין היתר, תשהה גל מספר ימים בג'מייקה, שם תישא הרצאה הכוללת ניתוח של חוק ההגבלים העסקיים המקומי, תבקר יומיים בקנדה, שם תציג שניים ממאמריה בכנס השנתי של האגודה הקנדית למשפט ולכלכלה, תטוס ללוקסמבורג ליומיים להרצאה נוספת, ומשם תטוס לניו-יורק ללמד בקורס בן שבעה שבועות באוניברסיטת NYU, במסגרת תוכנית ה- global law.

עם זאת גל מבהירה כי מרכז חייה נמצא בישראל, וכי אוניברסיטת חיפה היא ביתה האקדמי. אל הסגל האקדמי של הפקולטה למשפטים בחיפה הצטרפה לאחר שסיימה את לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב (93'), התמחתה בלשכת שופטת ביהמ"ש העליון מרים נאור, ובמשרד עוה"ד ש. הורוביץ, והשלימה לימודי תואר שני ושלישי באונ' טורונטו (96'-00). שם גרפה במשך שנתיים ברציפות את פרס אלן מרקס עבור התזה הטובה ביותר לשנים 95'-96'.

לאור הצלחתה הבינלאומית דילגה גל על הדרגה הראשונה באקדמיה, דרגת "מרצה", והוקפצה לדרגת מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה. עתה היא נמצאת בהליכי העלאה בדרגה לפרופסורית. בנוסף, זכתה בפרסים ובמלגות רבים עקב הצטיינותה, בין היתר, זכתה בפרס צלטנר לחוקר הצעיר, המוענק לחוקר צעיר בתחום מדעי החברה והמשפטים.

לאורך השנים קיבלה גל הצעות עבודה אטרקטיביות גם מחוץ לאקדמיה, ביניהן הצעה מהממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, ד"ר דוד תדמור, שביקש לצרפה לצוות בכירי הרשות. אך גל, שהתאהבה באקדמיה סירבה להן.

תדמור: "יש לי רק דברים טובים לומר על גל. היא מבריקה, חרוצה, קולגיאלית ומקורית. היא מאוד מוערכת בארץ ובחו"ל, ויש לה הווה מצוין ומאוד מבטיח. גל הוסיפה תובנות רבות, גם בצד המחקרי וגם בצד היישומי, לגבי הדרך שבה צריך להפעיל את הכללים של ההגבלים עסקיים הנהוגים בכלכלות גדולות על כלכלות קטנות, ובתחום זה היא בעלת מומחיות רבתי".

על תחום ההתמחות: "המחקר שלי עוסק בשאלה כיצד גודלו של השוק משפיע על כללים אופטימליים להסדרת התחרות בו, וכיום הוא חי ובועט יותר מתמיד".

גל מציינת, כי היא וחוקרים נוספים בעקבותיה, עושים הרחבות של המחקר ומתייחסים, בנוסף לכללים האופטימליים להסדרת התחרות בשוק, גם להחלה האופטימלית של הכללים. "המחקר בנושא עוסק כעת גם בשאלה כיצד לשפר את האכיפה ברגע שיש לך את הכללים".

בנוסף, עוסקת גל במחקר חדש בנושא הגינות ביחסי שוק, שמתמקד בשאלה מהי המשמעות של הגינות ביחסים בין חברות מסחריות הפועלות בשוק, בינן לבין עצמן, וכן בינן לבין הצרכנים או הספקים שלהן.

דמות מעצבת: "פרופ' מייקל טרבילקוק, שהיה המנחה שלי לדוקטורט ונשאר עד היום מורה, מדריך וחבר".

מה צופן העתיד: "אני מאמינה שאשאר באקדמיה בישראל, תוך שמירה על קשר עם אוניברסיטאות וארגונים שונים בחו"ל.

ד"ר מיכל גל

גיל: 40

תחומי מחקר: הגבלים עסקיים

מוסד אקדמי: אוניברסיטת חיפה

דרגה: מרצה בכירה