השיקול הציוני: יותר ויותר עסקאות נדל"ן של יהודי חו"ל כבר אינן נעשות רק ממניעים כספיים

גל הרכישות של נדל"ן בישראל מצידם של יהודי התפוצות אינו חדש. מילים רבות כבר נכתבו על אמריקנים, בריטים, צרפתים, אוסטרלים, בלגים, קנדים, דרום אפריקאיים, הולנדים ועוד אין ספור יהודים מכל קצוות תבל שגילו בשנים האחרונות מחדש את המחירים הנמוכים (יחסית) בארץ הקודש, והם מנצלים את המחירים שבקושי יספיקו לדירת 2 חדרים בשכונה בינונית בלונדון, לקניית נכס יוקרתי במיוחד הצופה לים בתל אביב, או באחד מהשכונות היוקרתיות והמיוחדות של ירושלים.

אולם, מתברר שבהחלטתם של לא מעט יהודים, מסתתרת עדיין ציונות - רצון לקשר עם ישראל, או כמעט גאולת קרקעות, שהפשרתם לבנייה צפויה עוד שנים רבות. הניסיון אמנם מלמד שלא פעם הציונות תיפגש יום אחד עם מזומנים (תשאלו את הרבי מגור, שרכש בשנות ה-50 קרקעות על חוף הים מצפון להרצליה, שהפכו ברבות הימים לישוב היוקרתי ארסוף, או את קבוצת היהודים מדרום אפריקה שקראו לעצמם 'אפריקה ישראל' וקנו לפני יותר מ-70 שנה אדמת ביצות מדרום לפתח תקווה, במקום שהפך לישוב סביון), אבל הכוונה המקורית עדיין מורכבת בעיקר מרגשות ופחות מקריטריונים כלכליים. אם בדרך הקונים בתפוצות גם ישיגו רווח נאה, מה טוב, אך ברכישות אלה, זה לא העיקר.

במדינת ישראל של תחילת המאה ה-21 מתפתחת מגמה חדשה-ישנה: רכישת קרקעות חקלאיות בפריפריה. מחירי הקרקע החקלאית נמוכים משמעותית ממחירי קרקע לבנייה, כך שעל פי רוב מדובר ברכישת שטחים רחבי היקף. הרעיון הוא לרכוש חטיבת קרקע, אשר בבוא היום ישונה ייעודה. בכל מקרה, הזמן הרב שיחלוף, ההחלטות החדשות בדבר הזכויות של קרקע חקלאית והאגרות והמיסים שיש לשלם בעת ההשבחה נוטלים את עיקר המשמעות הכלכלית מההחלטה. עורכי דין מתחום המקרקעין שמכירים את התופעה ומעורבים בעסקאות נדל"ן עם תושבי חוץ, מספרים על סל הקניות העדכני של יהודי התפוצות, שלא נובע רק מהמחיר.

"בעקבות בן גוריון"

עוה"ד אמיתי ארליך ואמיר גולדמן, ממשרד גולדמן, ארליך, גבר, אדלשטיין ושות', אומרים כי "תופעה זו היתה קיימת לכל אורך שנות חייה של המדינה, אבל היום אנו עדים לה ביתר שאת. אנו מטפלים ביהודים ממדינות שונות באירופה, המחזיקים כאן עתודות קרקע גדולות, במרכז ובפריפריה. אותן קרקעות נרכשו על ידם או על ידי הוריהם בעבר. המוטיב העיקרי מאחורי רכישות אלה הוא מניעים ציוניים מובהקים ורצון לבנות ולהיבנות בארץ ישראל. בעיקר, מעוניינים הרוכשים להבטיח ולשמר את הזיקה של הדור הבא לישראל, כשהם יודעים שרכישת נכס להשקעה ארוכת טווח תהווה דרך ראויה ליצירת זיקה זו".

לדברי ארליך וגולדמן, לא אחת נאמרים הדברים במפורש על ידי ההורים, ולעתים הם עולים מצוואות או ממסמכים אחרים, המסדירים את אופן הטיפול בקרקע בישראל לאחר מות הרוכשים. בנוסף, ישנם מסמכים המעידים על כוונת הרוכש להיאחזות ממושכת בקרקע, כגון בדרך של יצירת הסדרים האוסרים על מכירת הקרקע לפני הפשרתה או לפני חלוף מספר שנים. "לפני מספר שנים רכשה משפחה מלונדון קרקע חקלאית בהיקף של עשרות דונם בצפון הארץ. אבי המשפחה ציין במפורש בצוואתו, כי קרקע זו לא תימכר כל עוד לא תופשר. לאחרונה נרכשו באמצעותנו עשרות דונמים באזור רחובות, על ידי תושב חוץ ממרכז אירופה. משפחה נוספת מארצות הברית בחרה לחפש השקעות בדרום הארץ, בנגב. במקרה האחרון, נאמר במפורש שההשראה לבחירת האזור נלקחה מפועלו של דוד בן גוריון".

עו"ד אלדד נבו, ממשרד נבו-רפאל, נתקל בתופעה זו ממקום מעט שונה. לדבריו, "כשמדברים על שגשוג בענף הנדל"ן, מתכוונים גם לקניית קרקעות ומבנים נטושים ובלתי ראויים לשימוש. התופעה של רכישת נכסי מקרקעין שלא לצורכי שימוש או השקעה כלכלית נפוצה עד כדי כך, שניתן לראות דירות רבות, בעיקר במקומות הסמוכים לחוף הים, אשר נרכשו על ידי תושבים זרים ועומדות ריקות, הן לא משופצות, לא מושכרות ואף אינן מניבות לבעליהן כל תשואה על ההשקעה. בדומה לזה, נרכשות קרקעות באזורים אשר שינוי הייעוד בהן לבנייה עשוי לקחת עשרות שנים. לדוגמא, במתחם שבין חוף הצוק בתל אביב למרינה בהרצליה. הפעילים ביותר בשוק זה הם יהודי צרפת. העובדה שבעלי הקרקעות הללו אינם מחויבים בתשלום מיסים שוטף בגין הקרקע (בעבר היתה חובת תשלום מס רכוש), תורמת להחלטה שלהם לרכוש את הקרקע, שכן מעבר להשקעה הראשונית, הבעלות בקרקע אינה גורמת לבעליה כל הוצאה שוטפת נוספת. יחד עם זאת, מבחינתם, זוהי מעין צוואה שתחייב את יורשיהם בזיקה לישראל".

אדמה לבר מצווה

עו"ד עודד ישראלי, המתמחה בהפקעות, יודע לספר כי לאחרונה טיפל משרדו במתחם בן 100 דונם של קרקע חקלאית בפרדס חנה כרכור שבעליו החליט לשווק אותו באופן ייחודי ביותר. בעל הקרקע מציע ליהודים מהעולם לרכוש חלקות בגודל של עד דונם, במחיר של כ-30 אלף דולר לדונם, כמתנת בר מצווה לילדיהם או נכדיהם, זאת במטרה לחזק את הקשר של היהודים בתפוצות עם ישראל (ובדרך החקלאי גוזר קופון לא מבוטל).

בעל הקרקע אף שכר את שירותיה של חברת שיווק, שפרסמה את מכירת הקרקע המוצעת באינטרנט ומשווקת את הקרקע באופן ייחודי לארגוניים יהודים בעולם.

עו"ד אילן שרקון, יו"ר ועדת קניין, חוזים ומקרקעין בלשכת עוה"ד, מספר כי נתקל ביהודים רבים שמעוניינים בקרקעות למשל בעיר העתיקה בירושלים ובצפת, רק בגלל קדושתן וללא שיקול של ערך כלכלי. "בכמה מהעסקאות התרשמתי שהרוכשים לא ממש עושים זאת כצעד נדל"ני מניב רווחים אלא ממניעים ציוניים גרידא. בנוסף יש מגמה לאחרונה של השקעה באזור הגליל. מדובר בקרקעות זולות יחסית, במקומות מאוד יפים ופסטורליים ואת הרוכשים לא מעניינת העובדה שהקרקע תשכב שם לאורך שנים כאבן שאין לה הופכין. הם עושים זאת כהשקעה לדורות הבאים", הוא אומר.

שרקון מניח, כי הרכישה היא גם סוג של פיצוי עבור היהודים על כך שהם אינם מתגוררים בישראל ועל כך שהדור הבא, אילולא הקרקע הזאת, ינותק מארץ הקודש.

יוחנן אס, מנכ"ל רשת התיווך רילטי אקזקיוטיב, מסכים עם תיאורי הפרקליטים. "בחצי השנה האחרונה יש עסקאות, שנעשו בעיקר עם יהדות צרפת, שהזיהוי שלהם הוא בוודאות לא נדל"ני. גם אלה שנשארו בצרפת רוכשים דירה באשדוד, נתניה ובת ים, ובמחירים גבוהים, שתשמש להם מקלט. לאחר מכן 70% מהדירות נסגרות ולא גרים בהם. במספר עסקאות בשבועות האחרונים שילמו הרוכשים הצרפתיים מחיר גבוה מערך הנכס הריאלי (למשל, בשל תחרות עליו עם רוכש אחר), מבלי להתווכח. מבחינת נדל"ן זו קנייה גרועה, אך אם המצב יורע יהיה להם לאן להגיע. ככל שהמתיחות והאנטישמיות עולה במערב אירופה יש יותר התעניינות בנכסים, ולא בנדל"ן", מדגיש אס.

ariel-r@globes.co.il