אחרי מחצית ראשונה טובה במיוחד של תעשיית קרנות הנאמנות, ספק רב אם המנהלים בתעשייה ירצו לזכור את הרבעון השלישי של 2007. רכבת ההרים שחוו השווקים הפיננסים ביולי, אוגוסט וספטמבר, פגעה משמעותית בקרנות הנאמנות המקומיות, וזאת למרות שהשווקים סגרו את הרבעון בעליות קלות והניבו מראשית השנה כמעט 24%.
הפדיונות
כ-14.8 מיליארד שקל נפדו מתעשיית קרנות הנאמנות במהלך הרבעון השלישי, כשבכל אחת מהקטגוריות הפדיונות נעו בין מאות מיליוני שקלים למיליארדי שקלים. גם ההתאוששות היפה של השווקים בספטמבר לא עצרה את המגמה, והוכיחה שוב, שבכל הקשור לקרנות נאמנות המשקיעים זריזים מאוד עם לחיצת האצבע על ההדק.
כבר דיברנו רבות במדור על קצב התחלופה הגבוה של קרנות הנאמנות וההשלכות שלו, ונדמה שדווקא בתקופות משבר, המגמה מתעצמת. "קצב תחלופת הקרנות גדל", מאשר רונן זכריה, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות. "מנהל שלא מצליח להניב תשואה גבוהה ביחס למתחרים שלו בטווח הקצר מאבד לקוחות למתחרים, והתחלופה הזאת מהירה מדי לטעמי".
המכה שחטפו הקרנות המנייתיות
יציאת המשקיעים מהקרנות המנייתיות אפיינה את התעשייה בחודשים האחרונים. המגמה הזו בולטת לאור התשואות המרשימות שהציגו המדדים בבורסה: מדד המעו"ף עלה ב-23.7% בתשעת החודשים הראשונים של השנה ומדד תל-אביב 100 עלה ב-20.5%. ברבעון השלישי המעו"ף עלה ב-3.2% ותל-אביב 100 ב-1.03%. ואיפה היו המשקיעים? באג"ח, בשקלים. לא בקרנות המנייתיות. הם משכו משם 1.3 מיליארד שקל, כולל 160 מיליון שקל בספטמבר, שרשם התאוששות.
"במקרה של הקרנות המנייתיות צריך להסתכל על התמונה הרחבה, כולל שוק תעודות הסל והמסחר הישיר במניות", אומר מאיר מובדט, יועץ השקעות אזורי בבנק הפועלים. "באופן כללי, המשקיע הישראלי נתפס כמשקיע סולידי יחסית לעומת משקיעים אחרים בעולם. קל לו הרבה יותר לרכוש קרנות 80/20 או 90/10, וזה משפיע על החשיפה הכללית שלו למניות".
את הסיבה לפדיונות הגדולים בקרנות המנייתיות תולה מובדט דווקא בהשתכללות המשקיע המקומי. "המשקיע הישראלי מרגיש היום נוח יותר לרכוש מניות באופן ישיר מאשר בעבר. השקיפות הגבוהה של החברות ביחד עם הניתוחים הרבים שמפורסמים, מקלים עליו את הבחירה באילו מניות להשקיע", הוא אומר.
זכריה אופטימי יותר לגבי העתיד של הקרנות הללו. "אנחנו רואים שאין כניסה יותר מדי של ישראלים לקרנות מנייתיות, אבל הדברים האלו יכולים להתהפך. מדובר פה בעניין של חינוך. הציבור יבין שצריך לבנות תיק השקעות עם אסטרטגיה לטווח ארוך ובתוכו מרכיב של מניות, שהשינויים בו יתבצעו בהתאם למצב השווקים", הוא אומר. "אין שום ספק שלאורך זמן מניות הן האפיק הרווחי ביותר. יש מגמה בעולם של מעבר לקרנות מנייתיות, ואני מניח שבשלב מסוים המגמה הזו תגיע גם לישראל, ואז נראה יותר גיוסים מאשר פדיונות".
לא מפזרים
בתעשייה מדברים על חשיבות הפיזור הגיאוגרפי בתיק ההשקעות, אבל התובנה הזו לא חלחלה אל המשקיעים - לפחות לפי נתוני הרבעון השלישי. לצד הקרנות המנייתיות המקומיות בולטות בפדיונות גדולים מתחילת השנה הקרנות על שוקי חו"ל (מניות ואג"ח). ברור שהמשקיעים הישראליים מתבצרים בשוק המקומי בגלל הנוחות, אבל בחודשים האחרונים נוספו להם עוד שתי סיבות: שקל חזק ותשואה חיובית גבוהה של שוקי המניות.
"כשהשקל עוצמתי, הציבור מעדיף פעמים רבות לא להחזיק מרכיב של מט"ח בתיק, כי הוא פשוט לא מניב פירות", אומר מובדט. "באפיקי חו"ל אנחנו רואים נגיסה של תעודות הסל בקרנות הנאמנות, וגם בהשקעה בחו"ל רואים מגמה של העדפת ההשקעה הישירה במניות. היתרון המשמעותי שהיה לקרנות בעבר בתחום זה הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות".
אפשר להעריך שאחת הסיבות היא שלמנהלי הקרנות הישראלים אין יתרון יחסי בהשקעות בחו"ל. אולם זכריה - בעל פוזיציה, נזכיר - מבטל את הטענה. "הקרנות הישראליות המשקיעות בחו"ל טובות מאוד, גם ביחס לקרנות הזרות המקבילות, ויש להן בהחלט מה למכור. לכן, גם עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 (שיאפשר, בין היתר, לגופים בינלאומיים לשווק את קרנותיהם בארץ - ר"ב), אני לא רואה מעבר מאסיבי של לקוחות לקרנות של מנהלים זרים. יש באמת מגמה של פדיונות בקרנות חו"ל ואחת הסיבות היא הייסוף. הוא פוגע בתשואה בתיקי חו"ל, במיוחד בהשוואה לקרנות מנייתיות מקומיות. אני חושב שהמגמה הזו תתהפך בסופו של דבר ונראה זרימה של כסף לקרנות מנייתיות בחו"ל".
האופנה: קרנות שקליות
הקמפיינים הנוכחיים מתמקדים בקרנות שקליות. הן הטרנד החם. בספטמבר הן היו הקרנות היחידות שהצליחו לגייס כסף, ונהנו מיצירות של כ-250 מיליון שקל, כשהתיסוף בשקל משמש רוח גבית. זכריה מעריך שהמגמה תימשך לתוך אוקטובר. "מתחילת החודש אנחנו רואים יותר גיוסים באפיק השקלי. בסך הכול, אם מסתכלים על האפיק השקלי הוא נראה יותר טוב מבעבר. המרווח בין האג"ח השקלי הארוך לאג"ח ממשלת ארה"ב הוא 1% וזה מצב סביר".
"את התחזקות השקל והגיוסים הגדולים בקרנות השקליות ראינו בתחילת השנה, ואז ראינו גם את עליית עקום התשואות", אומר מובדט. "הקרנות השקליות גייסו הרבה מאוד כסף עד סוף מאי, עם מעבר של כספים אליהן מהקרנות הצמודות. אז חל שינוי בעקום התשואות, בצד התחזקות המדדים. הקרנות השקליות היו במח"מים יחסית ארוכים והכספים עברו להשקעה ישירה במק"מ ובגילונים, כחלק מקיצור המח"מ, לאור הפסדי הקרנות השקליות. זה קורה הרבה כשיש קצת זעזועים בשווקים", הוא מסביר.
ההשקה הכושלת
לצד המגמות בענף, יש גם התנהגויות מעניינות של קרנות ספציפיות. למשל, קרן הנאמנות כוון קומסטוק קומודיטיס, פרי שיתוף פעולה של בתי ההשקעות כוון וקומסטוק, שהושקה באפריל, לפני כחצי שנה. ההשקה לוותה במסיבת עיתונאים ובקמפיין. סביר להניח שגם בתרחישים הגרועים ביותר שלהם, לא צפו מנהלי הקרן שבתום הרבעון השלישי היא תוביל את רשימת הקרנות הגרועות, עם תשואה שלילית של 31.83%.
"העלייה במרווחים במחירי החוזים העתידיים על החיטה בין 2007 ל-2008 גרמה לירידה בתשואת הקרן", מסביר דייב צוובנר, מנכ"ל קומסטוק קומודיטיס. "למעשה, הייתה ציפייה שמחירי החיטה יעלו ב-2008, כשבמקביל ביקשנו ליצור הגנה ומכרנו את החיטה בשורט לחוזים של 2007. מה שהתרחש בפועל היה היפוך במגמה, כאשר מחירי 2007 התחילו לעלות ואילו מחירי 2008 ירדו". צוובנר מוסיף כי "לאחר ההתרחבות הקיצונית במרווחים, החוזים על החיטה מתחילים להתאים לפוזיציה שנכנסנו אליה, ומתחילת חודש אוקטובר הקרן עלתה בכ-24%".
ללא ספק, מדובר בתנודות חדות למדי, ולראייה, סטיית התקן של הקרן בשלושת החודשים האחרונים עמדה על 54.4%. צוובנר מבהיר ש"ההשקעה בסחורות היא מחזורית ומשקיע זקוק, להערכתנו, לתקופה של שנה לפחות כיד לאמוד את הפוטנציאל האמיתי של השקעתו בקרן".
המפסידות של אילנות בטוחה
קרנות אג"ח מדינה נחשבות בדרך כלל לסולידיות ביותר. לכן, מפתיע לגלות ש-3 מתוך 4 הקרנות שמנהלת אילנות בקטגוריה הזו נכנסו לרשימת הקרנות שהניבו ברבעון את התשואות הגרועות ביותר. הקרנות הללו הניבו למשקיעים ברבעון תשואה שלילית ממוצעת של כ-4.3%-4.5%. זאת, בזמן שמדד האג"ח הכללי (ממשלתי) ירד בכ-0.2% בלבד. שתיים מהקרנות, אילנות הכנסה חודשית ואילנות מדדית מנוהלת, איבדו כ-6.1% מרמת השיא שלהן ברבעון השלישי, והצליחו להניב למשקיעים תשואה שלילית מתחילת השנה - חריג מאוד בשנה בה כמעט כל האפיקים היו חיוביים.
"הייתה לנו בשנה האחרונה אסטרטגיה ארוכת טווח, שבבסיסה הערכות שהדולר בעולם נמצא במגמת חולשה", אומר גיא חכמי, מנכ"ל אילנות בטוחה. "זה הוביל אותנו להבנה שבמגמה ארוכת טווח, הדולר יחלש מול השקל. הנחת הבסיס הובילה אותנו להיות ארוכים במח"מ שלנו בצמודים ובשקליים, וזה גם מה שהוביל אותנו להיות ראשונים במחצית הראשונה של השנה.
"ברבעון השלישי קרו שני דברים: בתחילת הרבעון הדולר התחיל לנסוק בשוק המקומי בלי קשר למה שהוא עושה בעולם, ועלה בשיעורים חדים של 8%-9%, וזה נגד את כל המודלים והערכות העבודה שלנו. ומאז גם ראינו את התיקון שלו בחזרה ל-4 שקלים. לאחר מכן היה את משבר הסאב-פריים", הוא מוסיף. "אנחנו ממשיכים להאמין שהדולר לא צריך לעלות בעולם וגם מול השקל. באילנות מדד קצר בינוני (הקרן השלישית ברשימה, ר"ב), לדוגמה, הצלחנו להניב תשואה של 3.5% וזה לא רחוק מקרנות אחרות. מדובר בחודש אחד יוצא דופן ובהסתכלות ארוכה יותר היינו בין הקרנות הטובות ביותר".
הפדיונות מאפריקה
קרנות רבות סבלו מפדיונות גדולים במהלך הרבעון השלישי, כמו מגדל 80/20, שכמגייסת הכי גדולה גם סבלה מהפדיונות הכי גדולים. מי שעוד תפסה את תשומת ליבנו היא אפריקה אג"ח פלוס אסטרטגיות, אחת המגייסות הגדולות בשנה האחרונה, שניהלה בשיא יותר מ-800 מיליון שקל. ברבעון האחרון היא איבדה 6.39% וספגה פדיונות כבדים. מתחילת השנה היא אכזבה את המשקיעים עם תשואה שלילית - לאחר שבשנה שעברה הניבה תשואה חיובית של 10%.
יורם אדר, מנהל ההשקעות ראשי בקרנות אפריקה ישראל, מסביר שהיקף נכסי הקרן ירד לכ-600 מיליון שקל בעיקר בשל ירידת ערך הקרן. לדבריו, כך קרה לקרנות מקבילות רבות בתעשייה. "מטבע הדברים, זה שוק שמגייס הרבה וזה כסף חם שגם יוצא ראשון בזמנים של נפילות", הוא מסביר. על ביצועי הקרן הוא אומר שהיא "משקיעה באג"ח קונצרניות למיניהן. חשבנו במפורש שאם בודקים ומנהלים את התיק בצורה נכונה, כלומר פיזור ובדיקה של כל חברה לעומק, אנו מקטינים את הסיכון וזוכים לתשואה גבוהה פלוס הצמדה. באוגוסט, דווקא מי שעבד קשה על בחירת אג"ח, ניזוק מאוד, והקריסה של חפציבה פגעה בכל האג"ח הקונצרניות. השווקים התחילו להתאושש באמצע ספטמבר, ויש פה מעגלים של התאוששות לפי הדירוג. מסוף ספטמבר ועד היום אנחנו רואים שיפור. כמו שזה נראה כרגע, ההתאוששות בשיאה היום".
איך זה שמשקיע אחד עוזב
מה קורה כשלקוח גדול מבקש לפדות את כל השקעתו בקרן הנאמנות? על השאלה הזו יוכלו לענות מנהלי ישיר בית השקעות, שחוו ברבעון האחרון עזיבה כזו של אחד המשקיעים הגדולים בקרן ישיר אג"ח המרה וחברות. הקרן הובילה את קטגוריית אג"ח החברות, עם תשואה שלילית של 14.4% ברבעון השלישי ותשואה שלילית של 9% מתחילת השנה. סרג'יו ויינשטיין, שקיבל את הקרן כנדוניה עם הגעתו לישיר במאי האחרון, מסביר את הנפילה: "בקרן היה משקיע אחד מרכזי שהיווה למעלה מ-50% מנכסי הקרן. כשהחלו הירידות, הלקוח ביקש לפדות את כל השקעתו בתוך 3 ימי מסחר. התוצאה הייתה מכירת חיסול של ני"ע בתנאים נוראיים, כדי לייצר נזילות". ויינשטיין פעל ליצירת נזילות בקרנות שמנוהלות בבית ההשקעות, כדי להקטין בעתיד את ההשפעה של אירועים חריגים מסוג זה.
המנייתיות של פריזמה
בקטגוריית הקרנות המנייתיות שמתמחות בתל-אביב 100 בלטה לרעה ברבעון השלישי פריזמה, ש-3 מתוך 4 הקרנות הגרועות ביותר בתשואות מנוהלות אצלה. פריזמה מבחר ופריזמה מומלצות, למשל, איבדו ברבעון 13.63% ו-7.26%, בשעה שמדד היחס הניב תשואה חיובית של 0.7%. שתי קרנות אחרות של פריזמה מתברגות בהצלחה ל-Top 10 של הקרנות הטובות ביותר מתחילת השנה. איך אפשר להסביר את הפערים בין ביצועי הקרנות? פריזמה סירבה להתייחס לדברים.
הפסדים ביפנית
למרות הציפיות שתתאושש השנה, הבורסה היפנית איבדה ברבעון השלישי כ-6.5%. הקרנות הישראליות שמשקיעות בשוק היפני איבדו יותר מזה: אילנות יפן, רוטשילד יפן ומיטב יפן הניבו למשקיעים ברבעון תשואות שליליות של 16.7%, 11.6% ו-10.9% בהתאמה.
מה קרה לאג"חיות של גאון?
בקטגוריית האג"ח הכללי היו ברבעון השלישי הרבה נפילות. בלטו במיוחד הקרנות תיק 50 ותיק 35 של גאון בית השקעות, שסגרו את הרבעון עם תשואה שלילית של 14.9% ו-8.95%. קשה למדוד בדרך כלל את ביצועי הקרנות המעורבות מול מדד ייחוס כלשהו, שכן לכל אחת אסטרטגיה שונה. אולם מספיק אם ניזכר שמדד המניות הכללי ירד ב-0.7% ומדד האג"ח הכללי ירד ב-1.2% במהלך הרבעון השלישי. כל קומבינציה שלא נרכיב משני המדדים הללו לא מצליחה להסביר את הפער הגדול לעומת התשואות שהניבו הקרנות של גאון.
גם הקרנות המנייתיות של גאון לא הבריקו ברבעון ובית ההשקעות הכניס 5 קרנות לרשימת 20 הקרנות שהניבו את התשואה הנמוכה ביותר בקטגוריה. בגאון השקעות בחרו שלא להגיב.
חו"ל לא משתלם ברוטשילד
בית ההשקעות הבינלאומי רוטשילד מתמחה בשווקים הזרים. אבל ברבעון השלישי 3 מתוך 8 קרנות חו"ל שמנוהלות בבית ההשקעות נאלצו להסתפק ברשימת 10 הקרנות הגרועות בקטגוריית חו"ל גיאוגרפי. מדובר ברוטשילד יפן, רוטשילד Mid Cap Europe (תשואה שלילית של9.45% ברבעון ותשואה חיובית של 4.70% מתחילת השנה) ורוטשילד אמריקה ערך (תשואה שלילית של 9.42% ברבעון ותשואה שלילית סמלית יותר, של 0.1% מתחילת השנה). בבית ההשקעות רוטשילד סירבו להגיב.
כתבות
ני"ע
