אולמרט: יש לנו פרטנר לשלום; מדינת ישראל תגיע לאנאפוליס ברצון טוב, בשמחה ובתקווה

"יש לנו פרטנר לשלום, ואנחנו לא מעוניינים לדחות את המשא ומתן למועד שבו הפרטנר לא יוכל למלא את המשימה". כך אמר הערב (א') ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בנאום שנשא בפני "פורום סבן" המתקיים הערב בירושלים, בהשתתפות מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, ושליח הקוורטט למזרח התיכון, טוני בלייר.

את דבריו פתח רה"מ בהתייחסות ליום השנה ה-12 לרצח רבין. "היום הזה, 4 בנובמבר, נחקק בתודעה הקולקטיבית שלנו כיום הרצח. אני מרכין את ראשי בצער עמוק לזכר יצחק רבין. איש מיוחד שהטביע חותם עמוק על חייה של מדינת ישראל".

"מהמקום שבו אני נמצא עתה אני מבין את עוצמת הדילמות שאיתן התמודד. רבין לא הסתער על תהלילך השלום בהתלהבות מוגזמת. הוא התייסר שוב ושוב במחיר השלום. אך כשראה סיכוי פעל לממשו. כשזיהה הזדמנות היה מוכן לקחת סיכונים, להיות חשוף לביקורת ולהתמודד עם קולות שטנה מבית ומחוץ, ועשה הכל למען זאת".

"לא היו לו שיקולים פוליטיים. הוא שיקלל את כל הספקות עם התקוות. את הפחדים עם הסיכוייים. את הבדידות הנוראה עם כובד האחריות. זאת מורשת רבין. כל היתר - סיסמאות שלעתים מחפות על חוסר רצון לפעול. זוהי המורשת שאני מחויב לה ושעל פיה אני מתכוון להוליך את מדינת ישראל בחודשים הקרובים, לפני מפגש אנאפוליס, במהלכו ובעיקר אחריו".

על אריאל שרון: אני מחויב למורשתו בכל ליבי

מרבין ז"ל עבר רה"מ לדבר על אריאל שרון. "לפני שנתיים בדיוק, ימים מעטים לאחר ביצוע ההתנתקות, ישבנו כאן, ושרון ישב בראש השולחן. אין לי ספק כי שרון התכוון להמשיך ולהניע את תהליך השלום. ההתנתקות לא היתה אמורה להיות מבודדת מההקשר הרחב של יחסינו עם הפלשתינים. אני מחויב למורשת זו בכל ליבי, בכל כוחי. אינני מתכוון להסתפק בהצהרות. 'סיכוי' ו'הזדמנות' אינן סיסמאות, אלא תוכנית עבודה, והיא מחייבת אותי".

החזון: שתי מדינות לשתי עמים

"למה אנאפוליס? אנאפוליס היא נקודת ציון, מתן גושפנקא בין לאומית לחזון. מדינת ישראל, מדינת העם היהודי ומדינה פלשתינית, מדינת העם הפלשתיני. לא יהיה מו"מ על החזון עצמו. לא תהיה התמקחות על היעד הזה, שאותו היטיב בוש לנסח 'שתי מדינות לשני עמים'."

"לא ננהל מו"מ על זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. לא נתמקח על זכות העם הפלשתיני למדינה משלו. אלה הם תנאי יסוד. תנאי בסיס, שאין בלתם. כל שאלות היסוד והבעיות המהותיות, השאלות ההיסטוריות המעיקות על הויכוח עתיק היומין בין שני העמים עומדות על סדר היום. לא נתחמק מאף אחת. אנאפוליס תהיה נקודת מוצא למו"מ מעמיק שלא יחמיץ שום סוגיה ולא יתחמק משום מחלוקת שהעיבה על שני העמים במשך שנים רבות".

"למה עכשיו?" שאל אולמרט והשיב לעצמו: "כי הגיע הזמן".

וכאן החל רה"מ לסקור חלק מהצעדים שעשו קודמיו בתוך תהליך השלום, והובילו לוועידת אנאפוליס. "לפני שנים נחתם הסכם אוסלו. לא הייתי מתומכיו. ההזדמנות שהבשילה אז קרסה בתוך רעש הטרור, בתוך חוסר האמינות של ההנהגה הפלשתינית דאז ובתוך הויכוח הפוליטי הסוער בעם, שהסתיים ב-3 יריות בגבו של ראש הממשלה. במפגש קמפ דיוויד הגיע המו"מ לשיאו והתפוצץ כשהחלה האינתיפאדה".

"עתה הגיע הזמן. בראשות ההנהגה עומדים מנהיגים המחויבים לכל ההסכמים שנחתמו עד כה. איננו מתעלמים מחולשותיהם, ואנחנו מודעים לשליטתם האלימה של גורמי הטרור. יש לנו סיבות למכביר מדוע לדחות את אנאפוליס. נימוקים כבדי משקל מדוע טרם הבשילו התנאים. אך אנחנו מסוגלים להתמודד עם האילוצים הללו".

"בנסיבות הקיימות יש לנו פרטנר, ואנחנו לא מעוניינים לדחות את המו"מ למועד שבו הפרטנר לא יוכל למלא את המשימה. מחמוד עבאס וסלאם פייאד אומרים ללא היסוס כי הם רוצים לחיות עמנו בשלום. זוהי הזדמנות. צריך לנצל אותה".

הסכמנו כי אם נגיע להסכמה, היא תיושם עפ"י מפת הדרכים על כל שלביה. הפלשתינים, מצידם, מחויבים להילחם בטרור. צריך לזכור כי מפת הדרכים גוזרת סדרה של מהלכים על מדינת ישראל, ואלה טרם בוצעו. אנחנו לא נוותר לפלשתינים על מילוי מפת הדרכים, ולא נתחמק מהמוטל עלינו. חלק מזה ייצור קשיים פוליטיים לא מבוטלים. אין לי כוונה לוותר לפלשתינים ואין לי כוונה לברוח, קשה ככל שיהיה, גם מהחובות המוטלים על מדינת ישראל".

"אני ממליץ לכל המנהיגים להתמודד עם הסיכונים הברורים ולהיאחז בתקווה כדי להתניע את המהלך הזה".

"לאחר אנאפוליס ניכנס למו"מ מאומץ, המשכי ורציף. אם הפעם יפעלו שני העמים ברצינות, יש סיכוי שנצליח להגיע להישגים ממשיים אולי אף לפני סיום כהונתו של בוש".

"זו שעת רצון. אני נרגש מהסיכוי לתרום לשינוי. אני מכיר את כל התירוצים והנימוקים מדוע לא. אבל אני חש בעומק ליבי שהגיע הזמן. ברוח זו אבוא לאנאפוליס. להושיט יד של ידידות ורצון טוב לכל מי שיבוא למפגש ומבטיח: מדינת ישראל תהיה שם. אכן, נבוא בזהירות, נשקול כל הצעה ברגישות, אך אנו באים ברצון טוב, בשמחה ובתקווה".