הוועדה למכירת לאומי תחליט ביום א' על בנק ההשקעות המלווה

האוצר שוקל לצרף למניות המדינה - 10% - גורמים אחרים המחזיקים בחבילות בבנק, וכך למכור את השליטה בבנק

הוועדה למכירת בנק לאומי , בראשות מנכ"ל האוצר ירום אריאב, תתכנס בתחילת השבוע הבא, יום א', ותסיים את ההליך לבחירת בנק ההשקעות המיועד ללוות את הליכי הפרטת בנק לאומי.

לאחר שתיק מכירת לאומי עבר לאחריותו של שר הגמלאים, רפי איתן, בשל ניגוד עניינים של שר האוצר רוני בר-און, יחזור התיק לשר האוצר. שר האוצר לא טיפל בתיק משום שבתו, מיכל דבי בר-און, עבדה באי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, שנחשב בעל עניין במכרז למכירת בנק לאומי. באחרונה עזבה דבי בר-און את הקבוצה והתיק עובר באופן רשמי לבר-און.

את המכירה תוביל ועדה מצומצמת, שמינתה נכסים מ.י. בראש וועדת המכירה עומד אריאב, שהוא גם יו"ר נכסים מ.י. בוועדה חברים גם מנכ"ל נכסים מ.י, יצחק קליין, החשב הכללי ירון זליכה והיועצת המשפטית של האוצר ימימה מזוז.

במשרד האוצר דחו היום את הטענה שהעיכוב בהתקדמות במכרז קשורה לחשב זליכה, וכי הם מחכים שיעזוב את המערכת ולא יהיה שותף להליך המכירה החדש.

זליכה הוביל את מהלך המכירה הקודם של לאומי, שבו נמכרה חבילת מניות של 10% לקבוצת הקרנות סרברוס גבריאל, ואופציה לרכישת 10%, שיקנו לה בסיס לגרעין השליטה בלאומי. סרברוס לא הצליחה לעמוד במתווה הזמנים שנקבע במכרז. אגב, באוצר מכנים את ההליך ההוא "הפיאסקו הגדול".

הבנקים הזרים, שההודעה על בחירתם צפויה בתחילת השבוע, אמורים לסייע בגיוס מועמדים לרכישת הבנק, מבין קבוצה של כ-100 בנקים זרים בדירוג גבוה, שהמדינה היתה מעוניינת להכניסם למשק לעידוד התחרות בשוק ההון. ההערכה היא כי בנק רוטשילד ובנק קולינס סטיוארט מצויים בעדיפות ראשונה לבחירה.

אחת הדרכים ששוקל האוצר היא שהמדינה, המחזיקה ב-10.9% מבנק לאומי, תצרף אליה גורמים אחרים המחזיקים בחבילות בבנק, ותוכל למכור את גרעין השליטה שדורש בנק ישראל - 20% ממניות לאומי.

שני גופים מחזיקים בגושי מניות גדולים בבנק לאומי: שלמה אליהו וקבוצת סרברוס, שלכל אחד מהם כ-10%. לצידם יש קבוצות המחזיקות בחבילות קטנות יותר, כמו אוצר התיישבות היהודים, המחזיק ב- 4.86%. לצידה גם כמה גופים המחזיקים בפחות מ-5% ממניות הבנק ולא חייבים בדיווח ציבורי. ההערכה היא כי לקבוצת סרברוס יהיה יתרון במכירה המתגבשת, אם יעמדו לצידה משקיע פרטי או שניים.

בכל מקרה, עמדת האוצר היא שאין ללכת להליך מזורז. "אנחנו לא לחוצים בזמן", אומרים שם, בעיקר מפני שהשוק העולמי נמצא כעת במצב "קיפודי" של מגננה והתכנסות. עם זאת, האופציה הקיימת, למכור את חבילת המניות של המדינה בבורסה - איננה המסלול המועדף על ועדת אריאב.