בית משפט השלום בת"א דחה תביעה של חברת משולם לוינשטיין נגד עיריית ת"א, להשבת היטלי סלילת כביש בסך כ-1.5 מיליון שקל, ששילמה כתנאי לקבלת היתר בנייה למגדל לוינשטיין, שהוקם על חורבות מבנה קודם שנהרס.
החברה טענה שהעירייה לא פירטה בגין אילו עבודות סלילה נדרשו התשלומים. לדבריה, ההיטלים נגבו בגין פיתוח דרך פ"ת בשנת 75', ולפי "הלכת אל-עמי" גביית ההיטל אחרי זמן כה רב אינה סבירה. העירייה טענה מנגד, שההיטל נגבה בגין עבודות שונות בכבישים ברחובות הסמוכים למגדל לוינשטיין, שנעשו בשנים 1995-2002.
השופטת חנה ינון קבעה שהלכת אל-עמי ניתנה בירושלים, שם נוסחו של חוק העזר שונה. לדבריה, חוק העזר של ת"א קובע, שבמקרה בו נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, תוכל העירייה להטיל את ההיטל. בניגוד לחוק העזר הירושלמי, ציינה, החוק בת"א גם קובע שהעירייה רשאית לדרוש דמי ההיטל עם הגשת בקשת היתר הבנייה, והדבר מתיישב עם הלכת אל-עמי. "באופן זה 'שריינה' עיריית ת"א את האפשרות להטיל היטל סלילת כביש, כל אימת שבעלי נכס גובל מבקשים להוסיף תוספות בנייה או להקים מבנה חדש במקום ישן".
לכן, למרות שסלילת הכביש הסתיימה כבר לפני כשני עשורים, הרי שהעבודות בכבישים הסמוכים בשנים האחרונות והוצאת היתרי הבנייה למגדל, "מהוות תשתית עובדתית ראויה להפעלתו של חוק העזר, וכפועל יוצא הלכת אל-עמי לא תיושם". (ת.א. 18924/03).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
