עסקים כרגיל

1.

כן או לא משבר, כדאי לזכור שגם בשבועות האחרונים המשיכו היזמים בישראל וברחבי העולם להציב עוד ועוד מנופים. אחרי הכול, התנועה העולמית מהכפרים לערים נמשכת, זוגות צעירים בכל מקום ממשיכים להתחתן (או לפחות לגור ביחד) ולחפוץ בקורת גג משלהם, תרבות השפע מולידה את הצורך בעוד ועוד מרכזים מסחריים ומישהו צריך גם לבנות את כל אלה. על רגל אחת, זהו היופי והאתגר שהציע תמיד ענף הנדל"ן: אם בבאר שבע או בפלורידה מעט קשה ואין עודף של ביקושים, אפשר להקים מגדלי מגורים במוסקבה או בתל אביב. כשהארץ מתמלאת בקניונים, אפשר להקים פאואר סנטר, לחזור למרכזי הערים ולשוב להקים מגדלי משרדים. אין יותר מקום? הורסים ובונים מגדלים חדשים.

2.

העולם מזמן לא נראה גדול כל כך. השנה התברר שוב שבעולם רחב כל כך, כנראה שאין סוף לביקושים. אחרי שמזרח אירופה כמעט יישרה קו עם מערב אירופה, גילו היזמים את הודו וסין. כשגבר זרם המשקיעים ב-2 המדינות הענקיות של אסיה, החלו רבים לפזול גם לוייטנאם ולארצות קטנות אחרות (הכול יחסי כמובן) באירופה ובאסיה. כשאלו יגמרו, או לפחות יתמלאו ביותר מדי מנופים, אין ספק שהחלוצים יגיעו גם לאפריקה הנשכחת, ולא רק כדי לחפש בה יהלומים.

3.

אבל במקביל גם התברר, שהכפר הגלובלי מעולם לא היה קטן יותר. משבר שנראה בתחילה מאוד אמריקני-מקומי, הפך במהלך השנה לכזה שפגע גם ביזם נדל"ן באשדוד או בנתניה. חגיגת המשכנתאות לכל דורש בארה"ב, אותן הלוואות שנמכרו כחבילות חוב לבנקים בכל העולם, התפוצצה השנה ויצרה משבר נזילות בכל העולם. הריביות עלו, הבנקים קפצו ידיים והסתבר שאחרי הכול מדובר בעולם די קטן. ה"סאב-פריים", שם הקוד לאותן הלוואות מסוכנות שניתנו בארה"ב, מוכר היום בלא מעט בתים גם בישראל.

4.

היזמים עצמם נאלצים היום לפעול בטווח 2 המגמות הללו. בין הרצון לכבוש את היעדים החדשים והאטרקטיביים שמתגלים בעולם, לבין הבעיות הקשות בהשגת המימון הרב הנדרש בכל עסקת נדל"ן. נכון להיום, הזדמנויות יש, הביקושים נמשכים, עסקאות עדיין נחתמות, אבל יזמים רבים נשארים בלי דלק להמשיך בנסיעה, לאחר שגילו ששוק ההון כבר אינו מציע להם הרבה כסף ובזול לכל פרויקט נדל"ן. השנה הקרובה תהיה ככך הנראה שעתם של השחקנים הגדולים. הכסף הנזיל השוכב בקופתם הוא כרגע ההשקעה הטובה ביותר לקראת ההמשך.