הוועדה לפניות הציבור קיימה היום (ה') ישיבה בנושא פניות ציבור לגבי שימוש חורג של ילדים בתרופות ממכרות כדוגמת ריטלין. הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה מעמותת "מגן לזכויות אנוש", ממנה עולה שילדים רבים נפגעים מתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. לתרופות אלה 72 תופעות לוואי מסוכנות, תופעות עליהן לא מוזהרים ההורים מראש. בין התופעות; מחשבות אובדניות, התאבדות, פסיכוזה, אנורקסיה, בעיות בלב ועוד.
לדברי ההורים, רבים מהם סובלים מלחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים בשל קשיי התנהגות בבתי ספר. לדבריהם, מערכת החינוך עושה זאת תוך הפעלת לחץ רב על ההורים ודרישה המתנה את המשך השהייה של הילד בבית הספר. התנאי שצוותי חינוך רבים מתנים הוא; לעבור אבחון, להשתמש בתרופות או שהילד יעבור מסגרת (באמצעות וועדות השמה), בדרך כלל ההעברה לחינוך מיוחד.
כל זאת, למרות שמשרד החינוך הוציא הוראת מנכ"ל האוסרת על הצוות החינוכי להציע, להמליץ, לדרוש, ללחוץ או להתנות שהייה בבית הספר והמשך לימודים בשימוש בתרופות או בעריכת אבחון.
כמו כן, לא הרופאים נותני המרשמים ולא הצוות החינוכי בבתי הספר מזהיר את ההורים שמדובר בסם הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים. כמו כן הם אינם מציינים בפני ההורים את כל רשימת תופעות הלוואי. בנוסף, האבחון לילד 'חסר קשב וריכוז, היפראקטיביות' הוא על סמך קריטריונים התנהגותיים בלבד. אין שום הוכחה פיזית גופנית שקיימת בעיה גופנית הקשורה בהפרעה זו.
יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר, ציינה בתחילת הישיבה כי ריטלין ותרופות דומות נמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים ולכן הוא סם מסוכן. לפי לנדבר, "הדעות לגבי ריטלין חלוקות אולם אסור למורים לכפות על ההורים לתת לילדים ריטלין ואסור להרחיק את הילדים מבית הספר אם הם אינם נוטלים ריטלין. ברגע שהמאבחן לא מאבחן את הילד בצורה נכונה, נגרם נזק בלתי הפיך לילד. לפעמים האשמה בחוסר קשב וריכוז אצל ילד נובע כתוצאה ממורה משעממת בכיתה ו/או משברים בבית המשפחה של הילד".
רוקח שנכח בישיבה ציין כי נכון ל-2006, 290,000 מהילדים בישראל צורכים ריטלין. הורים רבים פונים לאבחונים פסיכיאטריים ומחליטים לתת ריטלין לילדים מבלי להיות מודעים לתוצאות לטווח הארוך. ב-2007 יש הכפלה בכמות השימוש בתרופה זו וגם סטודנטים נוטלים ריטלין לפני בחינות. לדברי הרוקח, "מערכת החינוך לא מתפקדת היום ללא ריטלין. מערכת החינוך מצאה כלי להשתמש באמצעים רפואיים בשביל לטפל בבעיות משמעת. על המערכת להתמקד בחינוך ולא להתערב בהפרעות פסיכיאטריות".
פונה נוסף שנכח בוועדה, סיפר שהגיע לוועדה על מנת לזעוק זעקה גדולה. הפונה, אב לשישה ילדים, בנו בן ה-17 וחצי הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה. לדבריו, מנהל בית הספר חייב אותו לקחת את בנו לחוות דעת פסיכיאטרית.
על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית בנו אובחן כמסוכן לציבור והוחלט לאשפזו באשפוז פסיכיאטרי. כל ניסיונות האב להתנגד לאשפוז עלו בתוהו ובנו שהה במוסד במשך כחמישה ימים. לאחר שבא לבקר את בנו מצא אותו רדום וכששאל אותו מה נתנו לו ענה הבן "תרופות רבות".
לאחר השחרור מהאשפוז, מכר המשפחה מצא יום אחד את בנו שכוב על הרצפה, מעולף ומוציא ריר בגלל התרופות. לאחר המקרה, החליט האב להפסיק את הכדורים לבנו. היום, שנתיים וחצי לאחר הפסקת נטילת הכדורים, הבן חייל בצה"ל ומתפקד למופת.
לדברי אחת מהפונות שנכחה בוועדה בנה נוטל ריטלין מגיל ארבע וחצי, כיום הוא בן 12. עם השנים כמויות הריטלין גדלות אך לא חל שיפור אצל הילד והילד ממשיך להיות אלים ולא מרוכז ולומד בחינוך מיוחד מכיתה א'.
פונה נוספת שנכחה בוועדה סיפרה שהכריחו אותה לתת לבנה ריטלין כתנאי להישארותו בבית הספר. הילד לא היפראקטיבי, לא מכה ולא משתולל. באבחון הדידקטי שערכו לו נמצא כי יש להעניק לו הקלות במבחנים אולם הוא אינו מתאים לחינוך מיוחד. לדבריה, איימו עליה שאם לא יקבל ריטלין יועבר לחינוך המיוחד. לדבריה, מאז נטילת הריטלין הילד אלים מאוד וסובל מנדודי שינה ורגשי נחיתות.
פונה נוספת שנכחה בישיבה סיפרה שמאז שבנה בן ה-17 וחצי החל לקחת ריטלין הפך לתלמיד מוצלח, קשוב ומרוכז בלימודים. לדבריה, כשהילד לא לוקח את הריטלין קשה לה מאוד כי אז הילד אלים ולא מרוכז.
פונה נוסף ציין שבנו בכיתה א' חוייב לקחת ריטלין וכאשר ההורים סירבו לתת לו את הריטלין הורחק מבית הספר לתקופה מסוימת.
אלה שנר, יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה שהתקבלו בעמותה מאות פניות מהורים אשר העידו על הלחץ המופעל עליהם מצד בתי הספר. הגב' שנר אמרה שפנתה לוועדה בתקווה להעביר את המסר שאסור לחייב או לדחוף הורים לשימוש בריטלין. הגב' שנר ציינה כי יש נוהל במשרד החינוך לפיו אין לחייב הורים לתת לילדיהם ריטלין אולם משרד החינוך איננו אוכף זאת.
רוני אלוני סודובניק מהמרכז המשפטי לילדים ולנוער, ציינה כי יש כיום אבחון יתר. "היום זה אין לקחת את הריטלין מבלי להיות מודעים לתופעות הלוואי החמורות. יש בנות שרוצות לקבל ריטלין כי זה מרזה, סטודנטים נוטלים ריטלין על מנת לעבור מבחנים. יש צורך לבצע רישום לגבי נטילת ריטלין בצבא וכן במשרד הרישוי בטרם מוציאים רישיון נהיגה".
ד"ר שוש נבון, נטרופטית, ציינה כי ילדים הלוקחים ריטלין ומפסיקים את לקחת את התרופה הופכים לשבר כלי, הם עומדים על סף התאבדות, "נדפקת להם המערכת, החומר, בדיוק כמו סמים, הריטלין 'דופק את המח' והמוח לא חוזר לקדמותו".
ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית במשרד הבריאות מומחית לילדים ציינה כי שני מטופליה אשר טופלו בבית הספר בעבר, שנים בריטלין, נמצאים כיום בשלבים מתקדמים בקורס טייס, וכיום אינם נוטלים ריטלין. לדבריה, הטיפול הטוב ביותר בתופעת העדר קשב וריכוז הינו השילוב בין טיפול תרופתי, הדרכת ההורים והדרכות בבית הספר, אך יחד עם זאת ציינה כי לדעתה אין תחליף לטיפול התרופתי.
פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות ציין בפני הוועדה כי ישנה עליה מתמדת של מכירת ריטלין בארץ ובחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי 3, מ- 90 ק"ג בשנת 2002 ל-260 ק"ג ב-2006. מדובר בשימוש בריטלין על ידי ילדים ומבוגרים. ממוצע הצריכה השנתית של ריטלין לכל ילד מטופל הוא כ-8 גרם, למבוגר כ-12 גרם.
פרופ' אור נוי ציין כי אין שום גורם רפואי אשר שש לטפל בילדים או מבוגרים בתרופות כל שהן ובמיוחד בתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית. הטיפול בריטלין מומלץ מאחר והוא יעיל, ומטרתו להפחית את הסימפטומים הקשים של הפרעת הריכוז והקשב בין ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעה זו. כל טיפול תרופתי ניתן רק כאשר התועלת רבה במידה ניכרת מהסיבוכים ומהסכנות הפוטנציאליות. אין כל ספק שריטלין ותרופות דומות לו, נכנס לקטגוריה זו.
לדברי פרופ' אור נוי, כאשר נוטלים תרופה צריך לדווח על תופעות הלוואי ולבקש חוות דעת נוספת במידה ואלה קיימות. לדבריו, ריטלין היא אחת מהתרופות הותיקות ביותר ומוכרת כבעלת תופעות לוואי פחות קשות.
יחד עם זאת יש לריטלין כ- 6-8 תופעות לוואי וחובה על הרופאים לדווח על תופעות לוואי אלה להורים. הטיפול בריטלין הינו טיפול מתמשך וצריך ליטול את התרופה כל החיים. לדבריו, הבעיה העיקרית בנושא היא בעיית האבחון. לדבריו, יש צורך לייעד שעה לאבחון.
עירית ליבנה, מפקחת תחום בריאות במשרד החינוך, התרבות והספורט, ציינה כי על פי הנוהל של משרד החינוך, טיפול תרופתי ניתן רק על פי מסמך רפואי עם הסכמת ההורים. לדבריה, לא יתכן מצב שניתן טיפול תרופתי בהחלטת בית-הספר. המורה והגננת לא יקבעו את דרך הטיפול. אם ילד צריך לקבל ריטלין הסמכות של המורה והגננת זה להעביר לייעוץ. לדבריה, אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר.
בסיכום הישיבה, הודיעה יו"ר הוועדה ח"כ לנדבר, כי בכוונתה לפנות לשרת החינוך בבקשה לאסור הרחקת ילדים מבתי הספר שהוריהם מסרבים לתת להם ריטלין. כמו כן, מתכוונת לנדבר לפנות לשר הבריאות בבקשה להנחות את כל הרופאים הרושמים מרשמים לריטלין לילדים ומבוגרים לציין ולהסביר בעל פה על כל תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בתרופה; ולקבוע בחקיקה קריטריונים לאבחון לילדים בעלי בעיות קשב וריכוז במערכת החינוך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
